עריכת הדף "מסכת תרומות"

{{שס}}
ב'''מסכת תרומות''' יש 11 פרקים.

המסכת עוסקת בהפרשת התרומה ודיני התרומה. 

== ביטול תרומה באחד ומאה ==

בדיני ביטול תרומה במאה ואחד, דין העוסק בכך שה[[תרומה]] עולה באחד ומאה, שנינו במסכת תרומות: 

:''"[[רבי יהושע]] אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות, לבנות מעלות את השחורות{{הערת שוליים|תאנה של תרומה שחורה או לבנה שנפלה למאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות כולן מצטרפין לבטלה . . ואס שחורה נפלה מעלה אחת מן השחורות ואם לבנה מעלה אחת מן הלבנות והשאר חולין כשהיו. רע”ב.}}, [[רבי אליעזר]] אוסר{{הערת שוליים|אם שחורה נפלה השחורות אסורות ואם לבנה נפלה הלבנות אסורות. רע”ב.}}, ו[[רבי עקיבא]] אומר בידוע מה נפלה (שחורה או לבנה) אין מעלות זו את זו, וכשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו{{הערת שוליים|1=ב[[רמב"ם]] נפסקה הלכה כרבי עקיבא, ד”אם אין ידוע אם שחורה היתה ואם לבנה, עולה באחד ומאה מן הכל”.}}.

טעמו של רבי אליעזר האוסר בדין זה, מובן בפשטות, שהרי במציאות לא נתערבה התרומה אלא בחמשים{{הערת שוליים|אם לבנה - בין חמשים הלבנות, ואם שחורה - בין חמשימ השחורות.}}, וממה נפשך אין מאה מהמין שנפל. וכתבו מפרשים, שרבי יהושע סובר, שכיון שאם היה רוצה היה דורסן ומערבן הכל ביחד, לכן כולן מצטרפין לבטלה{{הערת שוליים|ואף שאין מבטלין איסור לכתחילה, מבאר התוי”ט ד”הני מילי להרבות בהיתר כדי לבטל האיסור, אבל בכהאי גוונא שאינו מרבה בהיתר אלא משנה האיסור מכמות שהי׳ ומפרידן כאשר היה מקדם כדי לערבם יחד, בכהאי גוונא נ”ל דשרי לבטל לכתחילה”}}.

בטעמו של רבי עקיבא שמחלק בין ידוע מה נפל ואינו ידוע, כתבו, דבידוע איזו תאנה נפלה, שחורה או לבנה, "אין מעלות לפי שיכול לאכול האחרות, וכיון דמותרות הן אין מסייעות לבטל, אבל אם אין ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה כיון דכולן בספק איסור מעלות זו את זו".

טעמו זה של רבי יהושע, מוקשה הוא, מה בכך “שאם היה רוצה היה דורסן ומערבן הכל ביחד”, הרי בפועל לא טחנן ודרסן, ואיך מעלות זו את זו?

וכן צריך עיון בדעת רבי עקיבא: מה בכך שאף אדם אינו יודע אם שחורה היתה או לבנה ו”כולן בספק איסור”, הרי ספק זה הוא רק בהידיעה של האדם, אבל במציאות - לא נתערבה התרומה במאה (שהרי תאנה לבנה אינה מתערבת עם תאנה שחורה (וכן להיפר), ובלשון התוספות “אין השתורות ראויות להיות בספק דימוע שלעולם השחורות ניכרות מתוך לבנות”); ואין כאן תערובת של אחד ומאה?

=== תערובת בחפצא או בגברא ===

הרבי מתרץ ומבאר, שר"א ר"י ור"ע פליגי בכללות גדר ביטול בתערובת יבש ביבש - שאינה דומה לתערובת לח בלח, שזו היא תערובת ממש, שנעשו מציאות אחת שאי אפשר להפריד ביניהם, בשונה מכך היא תערובת יבש ביבש שכל אחד נפרד בפני עצמו, אלא שהאדם אינו יודע איפה
נמצא האיסור. ויש לבאר גדרה של
תערובת זו בשני אופנים:

'''א)''' גדר תערובת יבש ביבש אכן שונה מגדר תערובת לח בלח, שאינה תערובת בהחפצא אלא '''רק מצד הגברא''', שבידיעת האדם יש תערובת של איסור בהיתר,
אבל גם זה מספיק לבטל האיסור.

'''ב)''' גם תערובת יבש ביבש היא '''בהחפצא''', כי גדר “תערובת” הוא זה שאי אפשר להכיר בין ההיתר והאיסור.

וזהו טעם פלוגתת ר”א (שאוסר) ור”י ור”ע: ר”א סובר שגם גדר תערובת יבש יבש
צריכה להיות בהחפצא, ולכן הוא סובר שאין הלבנות יכולות להעלות את השחורות (וכן להיפך), מכיון שאין כאן תערובת במציאות, וכנ”ל בלשון התוספות שאי אפשר שיתערבו כי לעולם ניכרות בפני עצמם.

אך רבי יהושע ורבי עקיבא סוברים, שתערובת יבש ביבש מספיק גם כשהוא רק מצד הגברא -  בידיעת האדם{{הערת שוליים|שאינו ידוע היכן האיסור}}. וזהו גם טעמו של רבי עקיבא שסובר ש”כשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו” - מחמת תערובה בידיעת האדם, ובנדו”ד בידיעתו הם מעורבין בכל המאה.

על פי זה מבאר הרבי גם את טעמו של רבי יהושע
שסובר שכולן מצטרפיו לבטלה לפי “שאם היה רוצה היה דורסן ומערבן הכל ביחד” (אף שלא דרסן ועירבן): הדריסה בתאנים היא (לא רק בגדר “אם היה רוצה”
סתם, אלא זוהי) דרך הכל לדרוס התאנים; וכיון שתערובת דיבש ביבש הוא{{הערת שוליים|לא התערובת בפועל, במציאות, בהחפצא, אלא}} התערובת שבידיעת ומחשבת
האדם, סובר רבי יהושע, שמכיון דרגיל ובמילא ברצונו לדרוס התאנים, הרי ברצונו (ומחשבתו) של האדם אינו מפריד ומחלק
בין השחורות והלבנות, וממילא יש כאן תערובת של כל המאה ברצון ומחשבת האדם.

===ביאורי הרבי===

*'''פ"ד מ"ח.''' תאנים שחורות מעלות את הלבנות לבנות מעלות את השחורות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&st=&pgnum=71 לקוטי שיחות עמ' 60 (עמ' 71)]

*'''ירושלמי פ"ד ה"ז.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&st=&pgnum=73 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 62 (עמ' 74)]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ש"ס]]