עריכת הדף "יחיאל הלל אלטשולר"

{{לעריכה}}
רבי '''יחיאל הלל''' בן הרב דוד '''אלטשולער''' זצ"ל מק"ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ"ך "מצודת דוד" ו"מצודת ציון".

הוא היה נכדו של רבי יצחק בן רבי אברהם חיות זצ"ל מפורטוגל ספרד, נכד [[רש"י]] הקדוש.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7409&hilite=07582eaf-4fd8-4613-9f1a-990d4f14a7b4&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%A8&pgnum=93 קנת סופרים (עמ' 93)]</REF>

== חשיבות ספרו אצל רבותינו ==
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו". עכ"ל.{{הערת שוליים|1=ב[[ספר השיחות]]<REF> [[תרצ"ז]] (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק).}}

ב[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה"ק.</REF>: "הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' – איני יודע מאיזו סיבה – הוא גם סיפר שאת שיעור [[התהלים]] היו לומדים לעתים עם פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.

כן גם בס' השיחות [[תש"ו]]<REF> עמ' 8 – שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ"ל – כאן בתרגום ללה"ק.</REF>: "הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.{{הערת שוליים|1=ראה בהערות שם, ש'הרבי' היינו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]. אבל הרב [[יהושע מונדשיין|י. מונדשיין]] כותב, כי נראה יותר שהכוונה ל[[אדמו"ר הצ"צ]] או ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.}}

למי ששאל את הרבי למה מזכיר רבות את פירושיו של המצודת דוד והמצודת ציון, השיב הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&hilite=b8dccc5a-6e6c-471c-8424-ee05f8fd1671&st=%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות קודש חלק, כ, שנת תשכ"א (143.)]}}: 

:::''ולהערתו אודות מה שהוזכר במכתבי או בדברי פי׳ מצו"ד ומצו"צ, הוא על יסוד מה שבתורת הדא"ח מובא פירוש זה כו"כ פעמים. ונוסף על שלאו מילתא זוטרתי היא שנלמד פירוש זה בחדרים המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה.

== צאצאיו ==
יש הטוענים, כי רבי [[שלום שכנא (אבי אדמו"ר הצמח צדק)]] היה צאצא של המצודת דוד.

המקור לכך הוא הרה"ח ר' ישעיה הורוויץ<REF> [בן הרה"ח ר' אשר יחזקאל, בן הרה"ח ר' ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו"ר הצ"צ] כותב בספרו 'עדן ציון' (עמ' קסא)</REF>: "שמעתי מא"א זלה"ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ"צ] ה"ר [[נח אלטשולר|נח, היה שם כינוי משפחתו אלטשולער]] כי היה מגזע הרה"ג ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ"ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד". עכ"ל.

יש החולקים על קביעה זו.<REF>
ראה קורות חייו של בעל ה"מצודות" ע"י ר"א שישא שי' (ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20264&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8&pgnum=627&hilite=e4ad8100-01fb-426c-abcb-9656a2a6d4a2 קובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך]).</REF> שהרי ודאי שבעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת תקנ"ג (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצ"צ, ואיך יעלה על הדעת שזקינו של הצ"צ היה "מגזעו"?

יש המשערים <REF> כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).</REF> שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש). אפשרות נוספת היא, שהוא היה בן דודו של המצודת דוד או בדומה, וזהו כוונתו "שהיה מגזע בעל המצודת דוד". ולפי זה נמצא שהוא ג"כ היה בן אחר בן לדוד המלך, כמו המצודת דוד.

ישנה ראיה לקביעה הראשונה, בכך שחיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכו"כ מקומות,<REF>וכמוזכר לעיל בערך זה.</REF> ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה.

== מקורות ==

הרב [[יהושע מונדשיין]], קובץ [[הערות וביאורים אהלי תורה]], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=872&cat=11&haoro=1 טבת תשס"ד]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]]