עריכת הדף "אליהו חיים קרליבך"

[[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בחדר עבודתו]]
הרב '''אליהו חיים קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי".

==תולדות חיים==
[[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בתפילה ב{{ה|כותל המערבי}}]]
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה.

נשא לאשה ב[[ט"ו אדר]] [[תש"ט]] את מרת הדסה, בתו של הרה"ח [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)| שניאור זלמן שניאורסאהן]] בן דודו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]].

לאחר פטירת אביו ר' נפתלי ב[[כ"ב כסלו]] [[תשכ"ח]], החליף אותו ר' אליהו חיים ברבנות בית הכנסת{{הערה|באופן רישמי בית הכנסת היה מונהג על ידי האחים התאומים, אך בעקבות נסיעותיו התכופות של האח ר' שלמה מסביב לעולם, נותר הוא לשמש כרב הקבוע של בית הכנסת, בעוד אחיו דואג לתרומות הנצרכות, ולהעצמת בית הכנסת כמרכז יהודי.}}.

בשנת [[תשל"ב]] הקים את "מכון זכר נפתלי" (על שם אביו) לשימור זכרונות החסידות, על ידו הוצאו לאור כארבעים ספרים, ואף הוציא מאסף תורני-חסידי בשם 'כרם החסידות'.

בהמשך השנים התקשר גם לאדמו"ר מבובוב, אך נותר לשמור על רבים ממנהגי חב"ד.

ב[[כ"ו אדר]] [[תש"נ]] לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו יומיים לאחר מכן בהר המנוחות ב[[ירושלים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער|הזמנה מאת הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]], לחתונת בתו עם הרב אליהו חיים קרליבך]]
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה זו באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב, עיי"ש. וראו גם בערך שלמה קרליבך, הערה 4 באריכות.}}. האחים קרליבך התחילו אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך נהגו להגיע מהישיבה ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

ערך את כרכים א'-ד' שבסדרת ה[[ליקוטי שיחות]].

תקופה מסויימת היה באחריותו לדאוג להביא משקה להתוועדות.

במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 386.}}, וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=48 המאור, סיון תשכ"ו].}}.

באחד מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת [[י' שבט]] - יום הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי אמריקה אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה".

זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה{{הערה|1=[https://collive.com/the-rebbe-was-recorded-in-1949/ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי].}}, וכן [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ו[[הרבנית נחמה דינה]]{{הערה|ראה את תמונת הרבי בסעודת החתונה בערך על הרב שלמה יוסף כהנמן.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=117&lang=hebrew הרבי החב"די השישי]''' {{*}} '''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=120&lang=hebrew גדול המצפים לישועה]''', מאמרי הערכה שכתב על אדמו"ר הריי"צ, בתוך ביטאון 'כרם החסידות'

==משפחתו==
*בתו, מרת שטערנא, רעיית הרב חיים סיטרון - לוס אנג'לס{{הערה|בנם, נפתלי, הוא הרב בהקרליבך שול במנהטן.}}
*בתו, מרת שיינא ברקוביץ' - חוף האנטינגטון, קליפורניה{{הערה|אמו של אשתו של [[איצי הורוביץ]].}}
*בתו, מרת ביילא דיין
*בתו, מרת פריידא לאופר, רעיית מרדכי לאופר [[קראון הייטס]]
*בתו, מרת אסתר קוגל - ברוקלין, רעיית משה קוגל
*נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת
*נכדו, הרב [[איצי הורביץ]] - שליח הרבי בטמקולה, פלורידה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרליבך, אליהו חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת קרליבך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]