עריכת הדף "דוד יוסף"

[[קובץ:הרב דוד יוסף בבית שמש.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב דוד יוסף]]
הרב '''דוד יוסף''' (נולד ב[[י"ד באב]] [[תשי"ז|תשי"ז)]], הינו [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]. ראש [[כולל אברכים|כולל]] יחוה דעת, ראש בד"ץ יחוה דעת, חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ומחבר סדרת הספרים הלכה ברורה. היה רבה של שכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]].

== תולדות חיים ==
נולד כבנם התשיעי של רבי [[עובדיה יוסף]] והרבנית מרגלית.

בבחרותו למד בישיבת אור ישראל לצעירים, שנה בישיבת פוניבז' ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים.

הרב יוסף עומד בראש בית הכנסת ובית המדרש "יחוה דעת", המכשיר רבנים המשמשים בישראל ובמדינות אחרות, מיום הקמתו.

מפעלו הספרותי העיקרי, שהחל בשנת תשנ"ט, הוא סדרת ספרי ההלכה הלכה ברורה, שזכתה בפרס לספרות תורנית בירושלים.

הרב יוסף מוסר את השיעור שאביו נהג למסור במשך עשרות שנים בבית מדרשו יחוה דעת ביום ראשון.

בעצרת הזיכרון לאביו במלאת ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] הכריז הרב [[שלום כהן]] על צירופו של הרב למועצת חכמי התורה של ש"ס.

בתשרי תש"פ נאלץ לפרוש מתפקיד רב שכונת הר נוף בעקבות עתירה שהגישו התנועה הרפורמית וארגון נשות הכותל בשל התבטאויות פוגעניות שהשמיע הרב יוסף נגדן. פסק דין בעתירה ניתן על ידי בית המשפט העליון ביום כ"א [[אייר]] [[ה'תשפ"א]] 

נשוי לרעייתו הרבנית סופיה, אחותו של שר הפנים לשעבר אליהו סוויסה. מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים. אב לתשעה.
בשנת [[תש"פ]] פתח כשרות של בשר ועוף בשם 'בד"ץ יחוה דעת'.

== בחירתו לראשל"צ ולרב הראשי לישראל ==
{{הפניה לערך מורחב|הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024)}}
ב[[ו' באדר]] [[תשפ"ג]] הודיע על כוונתו להתמודד על משרת [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]].

ב[[אלול]] [[תשפ"ד]] הודיעו על תמיכה במועמדותו חברי מועצת חכמי התורה, אחיו הרב [[יצחק יוסף]], הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב בן-ציון מוצפי, רבני משפחת בן שמעון, רבני עדת תימן, אדמור"י [[אגודת ישראל|אגודת ישראל,]] רבני דגל התורה ובראשם הרב דוב לנדו, הרב [[מאיר מאזוז]] ורבני ישיבת כסא רחמים, וכל משפחת יוסף בניו וחתניו ונכדיו של אביו הרב [[עובדיה יוסף]] המכהנים בתפקידי רבנות שונים. 

בכ' [[אלול]] [[ה'תשפ"ד]] - הגיש את מועמדותו לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל וזכה בתמיכה של כ-70 מחברי הגוף הבוחר.

בכ"ו באלול התשפ"ד נבחר לרב הראשי הספרדי והראשון לציון ברוב קולות.

==קשריו עם חב"ד==
ב[[אלול]] [[תשע"ו]] השתתף באירוע דינר למוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]] כאורח הכבוד, בנאום נשא דיבר בהערכה גדולה על [[הרבי]] ו[[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של [[שלוחי הרבי]]. בנאומו התבטא: "אנחנו צריכים ללמוד מחב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/194901/ אורח הכבוד בדינר באור יהודה: הרב דוד יוסף] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/202769/ הצלחה גדולה לדינר חב"ד באור יהודה] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/220496/ הרב דוד יוסף: "השלוחים מחייבים את כולנו"] {{וידפו}}}}.

ב[[תמוז]] [[תשע"ט]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|119481|הרב דוד יוסף ביקר באוהל הק'||ח' תמוז תשע"ט}}}}.

ב[[אייר]] [[תשפ"ג]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]] ובחן את התלמידים{{הערה|[https://chabad.info/news/909279/ ביקור היסטורי: חבר המועצת הגר"ד יוסף בישי"ג בבית שמש] {{אינפו}}}}.

ב[[סיוון]] [[תשפ"ג]] שוחח עם הרב [[משה הורביץ]] וקיבל ממנו ספרי חסידות{{הערה|[https://chabad.info/news/949620/ צפריה: הרב דוד יוסף נצפה בשיח עם שליח הרבי] {{אינפו}}}}.

ב[[ניסן]] [[תשפ"ד]] נאם בכינוס תורה שנערך בבניין [[770 כפר חב"ד]], לפני נאומו סייר בבניין ושיבח את עריכת כינוס התורה בהוראת הרבי{{הערה|{{קישור חבד און ליין|162090|תיעוד מיוחד מכינוס התורה המרכזי ב-770 בכפר חב"ד||ט"ז ניסן תשפ"ד}}}}.

ב[[סיוון]] [[תשפ"ד]] [[ניחום אבלים|ניחם]] את הרב [[יוסף קרסיק]] על פטירת בנו{{הערה|{{קישור חבד און ליין|163178|תמונות היום||ט"ו סיוון תשפ"ד}}}}.

כשנשאל על מקווה בשיטת [[בור על גבי בור]] השיב שהמקווה ראוי לכתחילה{{הערה|{{קישור חבד און ליין|164928|רבי דוד יוסף: "אבא פסק שמקווה בור ע"ג בור זה לכתחילה"||ט"ז אלול תשפ"ד}}}}.

כשהרב [[מנחם מענדל עזגאווי]] העניק לו את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] שאלו האם הרבי הורה ללמוד על ה[[קרבנות]] כמנהג אנשי [[בריסק]], והתבטא: "אני מאוד מאוד שמח, יישר כחכם, תעלו מעלה מעלה, יפוצו מעיינותיכם חוצה, אמן כן יהי רצון"{{הערה|וידאו 'מה אמר הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א על הספר דבר מלכות ?' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח}}.

== ספריו ==

* '''"הלכה ברורה "''' - על שולחן ערוך [[אורח חיים]]. עד כה יצאו 20 כרכים, המקיפים את חלקים א',ב' של ה[[משנה ברורה]] וכעת כותב על הלכות שבת (עד כה כתב עד סימן שח', וכרך מיוחד על סימן שיח). בסוף כל כרך נדפס שו"ת אוצרות יוסף, שבו דן בשאלות בנושאים אקטואליים.
* '''"הלכה ברורה - אמירה לעכו"ם"''', אמירה לעכו"ם בשבת ושותפות עם עכו"ם בשבת, ג' כרכים.
* '''"שו"ת פאר הדור להרמב"ם"''' - הערות וציונים הסובבות את השו"ת.
* '''"תורת המועדים"''' - הלכות המועדים, ה' כרכים.
* '''"ציונים והערות"'''- על דברי [[הרמב"ם]] בשו"ת "פאר הדור". נדפס על ידי מכון ירושלים וקיבל הסכמה מאביו ומ[[יוסף שלום אלישיב|הרב אלישיב]].
* '''"תורת הטהרה"''' - הלכות טהרת המשפחה, קיצור של פסקי אביו שנכתבו בסדרת הספרים טהרת הבית. כיום הספר שודרג ונקרא בשם "טהרת הבית הקצר".
* '''"אורחות מרן"''' - עדויות על הנהגותיו של אביו, לפי סדר ה[[שולחן ערוך]]. עד עתה יצאו שלשה כרכים על סדר היום, וחלק מהלכות שבת.
* '''"הגדה של פסח"''' - שיחות וביאורים, בתוספת דברים אשר שמע מאביו. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
* '''"ימים נוראים"''' - שיחות וביאורים, בתוספת שיחות ששמע מאביו וכן "אורחות מרן" - הנהגות מאביו בימים הנוראים. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
* '''"כי בא השמש"''' - ביאור על סוגיית בין השמשות ושיטת רבנו תם, וחיזוק שיטת אביו בעניין (תשע"ז). כולל קונטרס בנושא [[תוספת שבת]].

==לקריאה נוספת==
{{כפר|מנחם כהן|הרבי הקים את העולם היהודי על הרגליים|2081|62|תשפ"ה}}

==קישורים חיצונים==
* הרב משה שילת והרב מאיר ליאני, '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf אי אפשר ללמוד הלכה בעיון ולפסוק הלכה בלי ללמוד תחילה היטב בשולחן ערוך הרב ולהתעמק בכל אות מדבריו]''' גליון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]