עריכת הדף "סליחות"

ב[[חודש אלול]] נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.

על החסיד רבי [[יעקב לייב מראססנע]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.

[[אדמו"ר הרש"ב]] הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[דרך חיים]] ד"א ס"ג. שערי אורה ד"ה בכ״ה בכסלו סי"א וי"ב. כתבים.}} על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר. {{הערת שוליים|1=[ספר השיחות]] [[תש"ג]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=104 עמ' תק"ד תק"ה]. }}

במכתב של בעל [[הדגל מחנה אפרים]] לאחיו רבי [[ברוך ממזיבוז']], הוא מספר על מנהגיו של הבעל שם טוב בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחצות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק בימים מסוימים. {{הערת שוליים|1=מתוך מכתב מ[[הגניזה החרסונית]].}}
== מנהגי חב"ד ==

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ"ש ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א.</ref>: ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״<ref>לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת״י של מאמר זה בלקו״ת גורסים: ״ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש״ - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311.</ref>.

סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה [[אדמו״ר מוהריי״צ]] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות.</ref>. 

בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ׳ 155.</ref>. 

את פיוט "הנשמה לך", מתחיל הש"ץ בקול רם<ref>׳[[ליקוט טעמים ומקורות]].׳</ref>. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם <ref>[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.</ref>. אבל בסליחה המתחלת ״אדון״, אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״ <ref>אשל אברהם להגה״צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע״א. ליקוט טעמים ומקורות.</ref>. הנוסח ב"א־ל מלך יושב" — ״'''ו'''מתנהג בחסידות״, בתוספת וא״ו<ref>על־פי ה׳הוספה׳ ללקוטי מנהגים, וס׳ המנהגים.</ref>. את פסוקי ״שמע קולנו״ אומרים פסוק בפסוק, החזן וקהל, עד הפסוק ״אל תעזבנו״ ולא עד בכלל<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.</ref>. בסליחות אין אומרים וידוי — ״אשמנו בגדנו״ כו׳ — אלא רק פעם אחת<ref>ס׳ המנהגים.</ref>. וכן אין נופלין על פניהם<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.

אומרים קדיש ״תתקבל״ אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳.</ref>. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את [[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני, בניגון שלימד הרבי ב[[שמחת־תורה]] תש"כ.]] גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.

מנהגנו שלא לומר פסוקי ״זכור ברית״ בערב ראש־השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן עד"ז חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד". הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ,  בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין<ref>אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.</ref>. 

הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) — באשמורת הבוקר<ref>ספר המנהגים.</ref>.

== סליחות בעשרת ימי תשובה ==

אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר הצמח צדק: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה".

על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי]], כן אומרים סליחות.<ref>[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/maftechot/1/21&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ספר השיחות מוהרייצ, תש"ח]</ref>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]