עריכת הדף "עולם המלבוש"

'''עולם המלבוש''' הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי [[מהר"י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש"ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש"ס בהפי' על ס"י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח"ו (הר' אפרים פאנצירי) בס' גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס' דרוש המלבוש של הרי"ס (שהי' בכי"ק אצל הרש"ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ"ה מפורש בשערי ג"ע (נז' בתרמ"ט ובלקוטי לוי"צ פ' תרומה) המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.}}
==עניינו==
עניינו נרמז בשמו "מלבוש" שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי בדומה למלבוש שנחשב דבר חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה". ולכן דרגתו לפני הצמצום היא האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.
שכביכול הקב"ה הלביש את [[עצמותו]] ב[[לבוש החשמל]] העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש"מלבוש" ב[[גימטריה]] "[[חשמל (בחסידות)|חשמל]]"{{הערה|מאורי אור אות מ, סעיף קא. וראה פלח הרמון פ' בראשית ע' ז.}}), ועל זה נאמר "כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מניה וביה" (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)

דרגה זו, היא המכונה בפסוק "[[הוי']] מלך גאות לבש"{{הערה|[[תהלים]] פרק צג.}}, שעניין המלוכה - המחשבה ש"אנא אמלוך" - היא רק לבוש אליו{{הערה|1=ראה [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/33/633.htm פרשת שלח ד"ה למען תזכרו, עמ' תרלג]. [[פלח הרימון]] בראשית ז, ב.}} .

מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס ל[[רשימו]] הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור ל[[אותיות]] הבאות ב[[רל"א שערים]]. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=351 ספר המאמרים תרנ"ד עמ' שמ.}}.

==יסודות העולם==
ענינו של עולם זה הוא שהוא שורש לכל העולמות שלאחר ה[[צמצום]] העיקרי המוזכר ב[[עץ חיים]], וכל פרטי [[סדר ההשתלשלות]] מיוסדים על עולם זה, אלא שמכיון שעולם זה הוא כולו בבחינת שורש בעולמות אין סוף, חששו רבים מהמקובלים לעסוק בעולמות אלו. אף [[אדמו"ר הזקן]] שיבח רבות{{מקור}} את רבי [[חיים ויטאל]] שנמנע מלכתוב אודות עולם זה מכיון שכאשר עוסקים בעולם זה ייתכן לחשוב כאילו מדובר במושגים שלאחר הצמצום, שהם עולמות בפועל, ולעומת זאת עולמות אלו הכלולים בעולם המלבוש הם עולמות בכוח, וכולם כלולים כביכול במחשבתו של הקב"ה באופן שעולמות אלו אינם מושגים כלל בפועל אפילו לצדיק הכי גדול ואפילו לעולמות עצמם. 

לימוד עולמות אלו הוא רק בידיעה ולא בהשגה, וסיבת הלימוד היא רק כדי ללמוד מהם יסודות בעולמות שלאחר הצמצום, בגודל הקרבה של בני ישראל להקב"ה והשורש הנורא של בני ישראל שהוא למעלה למעלה מכל סדר ההשתלשלות, וכן כדי ללמוד אודות יסודות מציאותם של [[אותיות האל"ף-בי"ת]], כפי לימודה היחודי של תורת החסידות.

==פולמוס העיסוק בעולם זה==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהר"י סרוג]]}}
רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי [[יעקב קאפיל ליפשיץ]], בספר [[דגל מחנה אפרים]] מובא דרוש המיוסד על קבלה זו{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}}, בעקבות כך כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. והמגיד מקוז'ניץ{{הערה|מגיד כ' ח"ן כללים בקבלתו.}}.

בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]).

למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. (אף דערער עליו העטרת צבי). וכן השמ"ש והחסדי דוד והשעג"ע ועוד.

==לקריאה נוספת==
*ד"ה מן המיצר, [[תרמ"ח]].
*תרמ"ט ע' רעח1 
*תר"ן ע' שכג
*תרנ"א ע' כה
*תרנ"ב ע' צו
*תרנ"ד ע' שם
*הגהות לפתח אליהו תרנ"ח
*תרס"ב ע' שסא
*תרס"ג ע' תד
*תרס"ט ד"ה ויהי בנסוע
*תרע"ג ד"ה ביום השמע"צ
*תרע"ד ד"ה העושה סוכתו
*תרפ"ב ע' קפב
*תרפ"ו ע' לו (וכ"ה בתרפ"ז)
*אוה"ת בראשית תתשצג,ב
*שם ויקרא א'קסג

==מושגים המבוארים בתורת עולם המלבוש==
*[[רל"א שערים]]
*[[טהירו עלאה]]
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]
*[[צמצום בבחינת מרובע]]
*[[אויר קדמון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולם המלבוש|*]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]