עריכת הדף "יהודה קלמן מרלו"

{{דמות
|שם=הרב יהודה קלמן מארלאו
|תמונה=הרב מארלו.jpeg
|תיאור= הרב יהודה קלמן מארלאו - רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ"ב]]
|מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]]
|תאריך פטירה=[[כ' בסיוון]] [[תש"ס]]
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]
הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' ([[י' באדר א']] [[תרצ"ב]] – [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]]), היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי כ[[הרבי מלך המשיח|מלך המשיח]] גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים"{{הערה|שם=משפטים מ"ז|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}.

==תולדות חיים==
[[קובץ:כתב הרבנות של הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב הרבנות של הרב מארלו]]

הרב יהודה קלמן מארלו נולד ב[[י' באדר א']] [[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א{{הערה|בספרו 'שם הגדולים'.}} ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

===בארצות הברית===
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.

בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']]. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב [[שלום דובער גורדון]], אברך חב"די שהיגר ל[[ארצות הברית]] שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את [[תורת החסידות]] במוסדות החינוך היהודיים.

אביו, ר' אברהם יהושע, למרות שלא נמנה על עדת החסידים, אהד מאוד את דרכי החסידים, וכאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, נסע יחד עם החסידים ל[[התוועדות]] של הרבי.

במהלך השנים השתתף ר' אברהם יהושע כמה פעמים בהתוועדויות הרבי הריי"צ, ואף היה פעמיים ב[[יחידות]] אצל הרבי. לעיתים צירף אליו את בנו, שכבר היה לבחור צעיר, שיתבשם מהאווירה החסידית השוררת בחצר הרבי. מאחר והבחורים הצעירים לא הורשו להשתתף בהתוועדויות, נאלץ יהודה קלמן הצעיר להסתתר במהלך ההתוועדות, בהגיעו לגיל מצוות ביקש אביו להכניסו ליחידות, אלא שבאותה תקופה חלה [[הרבי הריי"צ]] ורק בודדים הורשו להכנס אליו ליחידות.

ב[[שבת קודש]] [[י' בשבט]] [[תש"י]] שהה בנוארק, שם השיגה אותו השמועה על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא מיהר ל[[770|בית חיינו]] והשתתף בלוויה הגדולה שהתקיימה למחרת.

===בתומכי תמימים===
בתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערה|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף ב[[התוועדות]] [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק 'משקה' לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}.

באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש"י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה יחידות החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה.

באותן שנים למד הרב מארלאוו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]{{הערה|באחת הלילות שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] מדוע המנורות בבית המדרש דלוקים עד שעות הלילה המאוחרות. הרב גרונר סיפר לרבי שהרב מארלאוו עדיין יושב שם ומעיין בספרי הפוסקים, והרבי ביקשו שילך ויכבה את כל המנורות, מלבד המנורה שמעל מושבו של התלמיד המתמיד. הרב מארלאוו, שהיה שקוע בתלמודו, לא חש כלל בכניסתו של הרב גרונר לבית המדרש, ולא שם לב שכל האורות כבים בזה אחר זה. (הרב [[נחמן שפירא]] מפי הרב יהודה לייב גרונר (הובא בספר [[המזכיר]])).}}. בגיל צעיר קיבל כבר הסמכה לרבנות מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבע הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור.

===חתונתו===
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]]
[[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]]
ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער.

לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.

באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.

בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו כן היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערה|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}.

בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערה|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}.

כמו כן התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערה|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}.

==האירוע בסוכת בית חיינו==
בחג ה[[סוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.

לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.

במוצאי [[שמחת תורה]] של אותה שנה נסעו שניים מידידיו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] והביאו אותו על קביים ל[[התוועדות]] הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ההתוועדות ולהגיש לו 'לחיים'{{הערה|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}.

[[קובץ:הרב מארלאו בביקור במפעל למוצר חלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בביקור במפעל למוצר חלב. מימין לשמאל עומדים: הרב [[חנינא שפרלין]], הרב [[בערל לברטוב]], הרב וה[[מרא דאתרא]] [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[יוסף ברוק]], הרב [[מיכאל חזן]], והרב [[ישעיה בוימלגרין]].]]

[[קובץ:הרב מארלאו בתמונה עם ילד, רגעים לפני ברית המילה ה-9,200 שערך ארגון פרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] בתמונה עם ילד, רגעים לפני ברית המילה ה-9,200 שערך ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]].]]

==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו (שבמשך שנים רבות היה חבר בבית דין רבני ליובאוויטש שבראשותו של הרב דבורקין), הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי.

תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן:

{{ציטוטון|כשראיתי את מצב הדברים - לא הייתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך}}{{הערה|שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]}}.

בשיחה אחרת קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה:

{{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערה|שם=משפטים מ"ז}}.


===רדיפות===
במשך שנים ירדו גורמים ואנשים מסויימים לחייו של הרב מארלאו באופן מבהיל ומפחיד, ובפרט אחרי הדיונים על [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערה|בשנת תשנ"ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק הוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבה. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. ובשנותיו האחרונים כמעט לא עבר יום שלא קיבל מהם דקירה עמוקה וכואבת. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. בנוסף לכל, בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק הלכו (בהשתתפות משפיעים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של "אגודת הרבנים" מחוץ לשכונה ואילצו אותם להוציא סירוב נגד הרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584 כתב ה"סירוב"] נגד הרב מארלאו ויבדלחט"א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד{{הערה|ראה מה שכתב הרב [[לוי יצחק גרליק]], מי שעמד לימין הרב במשך השנים ([[בית משיח]] גליון 287 עמ' 26): "מה שהרב מארלאוו סבל, אינני חושב שישנו עוד רב אחר בעולם שסבל כך.. נפגשתי איתו פעמים רבות, ויכולתי לראות כיצד הלחץ העצום הזה השפיע עליו. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי.
מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד".}}{{הערה|במשך כל השנים הללו מלוו האישי הרב [[יוסף ברוק]] עמד בתוקף ומחה נגד כל אלו שניסו לפגוע ברב.}}.

==מפיץ בשורת הגאולה==
חיות מיוחדת הייתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[שבת]] [[פרשת ויגש]], ב[[התוועדות]] של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת [[הקב"ה]] חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפילת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין


אחר שיחת [[ חשבונו של עולם ]] בב' אדר תשמ"ח  בירך את הרבי  באריכות ימים ושנים טובות ואמר ואתה תצווה כולם  יודעים על מי זה נאמר, ענה לו הרבי בפנים רציניות מאוד אבל שיהיה בלי כתית .

כמו כן בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.

גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל.

פעם ביקשו חברי "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]", מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו כן רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל אתר הגיב הרב מארלו שאם לא יהיה מצוין על הרבי מלך המשיח, אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים] על הרב יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}

בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כנס הרבבה שנערך ביד אליהו]] ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39102 תמונה] בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב מארלאוו על ידי עסקנים משכונת קראון הייטס, בשנת תשנ"ה, כשחזר מהכינוס ב"יד אליהו".}}. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הוידאו של הנאום].}}:

{{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי"}}.

{{ציטוטון|חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת [[קראון הייטס]] המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}{{הערה|לאחר שחלה ונפל למשכב, ביקש מבני ביתו להשיג עבורו את הווידאו מאותו כינוס ענק, כדי לחוות שוב את מפגן האמונה האדיר.}}.

הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר ב[[נשמה|נשמות]] גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.

אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. ב[[שבת]] הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו [[ריקוד]] של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו הייתה תפילה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.

יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי תוארים של היפך החיים.

==פטירתו==
לאחר חודש [[תשרי]] [[תש"ס]], חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.

הניתוח נקבע ל[[ז' בכסלו]], לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד [[הטורי זהב]] על הלכות [[חנוכה]] בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.

לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו ל[[אגרות קודש]]. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.

ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]] הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות).
לאחר [[י' בשבט]] שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.

בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של [[קראון הייטס]] הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב [[אברהם אזדבא]], הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.

בליל שישי, [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]] הגיע ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.

===הלוויה===
עוד בטרם הועבר אל בית הלוויות 'שומרי הדת' שבשכונת בורו פארק, הגיעו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] קבוצות של תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], כדי לומר [[תהלים]] עד לשעת הלוויה.

בשעה 8:00 בבוקר ניסרה את חלל האוויר של שכונת [[קראון הייטס]] אזעקה (פעם הראשונה מאז ליל [[מוצאי שבת קודש]], [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]). תושבי השכונה, שהתעוררו משנתם ושמעו את הבשורה, החלו לנהור לעבר 770. [[מקווה|המקוואות]] ברחבי השכונה התמלאו מיד בהמוני חסידים, שהחלו בהכנות לקראת מסע הלוויה.

ברחבי שכונת קראון הייטס ובשאר השכונות היהודיות בברוקלין, הודבקו מודעות אבל מטעם וועד הקהל של שכונת קראון הייטס, שהכריזו על מועד הלוויה. גם כלי התקשורת ב[[ניו יורק]] דיווחו כל העת, במהדורות החדשות, על פטירתו של 'הרב הראשי של מרכז חב"ד בניו יורק'.

בשעה 10:00 בבוקר, לקראת צאת מסע הלוויה מבית הלוויות שבשכונת [[בורו פארק]], שוב הופעלה האזעקה ברחבי שכונת קראון הייטס, וכל החנויות ברחבי השכונה, כולל חנויות של אינם-יהודים, שבתו ממלאכה.

אלפי אנשים, נשים וילדים התאספו על שדירת [[איסטרן פארקווי]], מול 770. הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועת כלי רכב. במתחם מיוחד התגודדו עיתונאים רבים ואנשי תקשורת שהגיעו עם ניידות שידור מיוחדות לסיקור מסע הלוויה.

בערך בשעה 10:40 הגיעה מכונית החברה קדישא, כשהיא מלווה בשלוש מכוניות משטרה וכמה אופנועי משטרה, אל מול בניין 770. מיד כשמכונית החברא-קדישא נעצרה, החל תור ארוך של אנשים לצעוד ליד הארון, לבקשת מחילה.

לאחר שקהל האלפים חלף על פני הארון, החלה מכונית החברה-קדישא לנוע באיטיות על שדירת איסטרן-פארקווי, כשקהל האלפים צועד בכאב ובדממה אחר הארון. בראש מסע הלוויה צעדו חברי [[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של קראון הייטס]], הרבנים הגאונים הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]], וכל ראשי מוסדות חב"ד.

אחר-כך החלה לנוע באיטיות שיירה של עשרות מכוניות, בדרך אל [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] שבניו יורק, לשם הגיעו כעבור שעה ארוכה.

לפני הטמנת הארון נעמד ליד הקבר הפתוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובמילים נרגשות פנה אל הרב המנוח וציווה עליו לעלות לפני [[הרבי]], ולתבוע בכוח התורה הקדושה ש[[הקב"ה]] מוכרח להביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי [[מלך המשיח]] תיכף ומיד ממש.

מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]".

הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך לאהל הק'.

==הנהגות וחומרות==
*לא פספס אפילו ביום אחד את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם]], מאז ייסוד התקנה הקדושה (גם בימי חייו האחרונים).
*הקפיד שלא יעבור יום אחד ללא טבילה ב[[מקווה]].
*היה לו כמה זוגות [[תפילין]], והקפיד לבודקם כל י"ב חודש (לאו דוקא באלול){{הערה|מפי הסופר הרב אליעזר זלמנוב.}}.
*הקפיד שלא לשתות [[מים]] ששהו בכלי מתכות, גם במקרים בהם כל הפוסקים סבורים שאין בכך שום בעייה{{הערה|שם=י. ברוק|מפי הרב יוסי ברוק}}.
* לאחר התפילה בלילות שבת היה מניח על השולחן שתי שקיות של [[טלית]] מלאות בספרים, עליהם היה עובר לפי סדר מסויים, בדרך כלל עד השעה 11 בלילה. רק אז היה חוזר לביתו ועורך סעודת שבת.
*לא היה מתנגב בשבת, מחשש סחיטה (ולכן היה יושב ולומד [[בית הכנסת]] שמעל המקוה עד שהיה שערו מתייבש){{הערה|מפי הרב אליעזר זלמנוב.}}.
* ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] לא היה עולה על משכבו כלל. לאחר הסעודה היה מנמנם על כסאו במשך שעתיים, ואחר כך היה קם, נוטל את ידיו, ולאחר ברכות השחר היה מתחיל לומר פרקי תהלים.
* בשבת מברכים היה בדרך כלל מסיים פעמיים את ספר ה[[תהלים]].
* בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון.
* בערב [[פסח]] - כיוון שהיה בכור - היה עורך סיום מסכת, ומקפיד גם לצום ביום זה.
* את ההגדה הוא היה יושב וקורא בנעימות ובמתיקות מיוחדת, תוך שהוא בורר כל מילה{{הערה|מפי חתנו הרב יוסף בן ציון שכטר}}.
* לא עלה על מיטה במשך כל ימי חג ה[[סוכות]] (מכניסת החג הראשון ועד מוצאי [[שמחת תורה]]).
*בכל פעם שנסע בלילה, הרי מיד עם זריחת החמה היה מבקש לעצור, מניח [[תפילין]] וקורא [[קריאת שמע]]{{הערה|שם=י. ברוק}}.
*הקפיד שלא לאכול מחוץ לבית (אפילו קפה).
* היה בעל [[צדקה]] גדול, והקפיד לתת את הצדקה בסתר.
*לא רצה לקבל טובות מאנשים.

==משפחתו==
* רעייתו, הרבנית מרת חיה מארלאו
* בנו, הרב [[יוסף יצחק מארלאו]] - שליח ורב בבית הכנסת 'בית מנחם' בנ. מיאמי ביטש, פלורידה
* בתו מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר
* בתו מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר{{הערה|בנו של הרב [[אפרים שמוקלר]] מ[[מונטריאול]].}}

==פעולות לזכרו==
* '''מבצע שונה הלכות''' - מדי שנה מאות ילדים מתלמידי מוסדות אהלי תורה וליובאוויטשער ישיבה משננים עשרות סימנים בקיצור שולחן ערוך עם פסקי [[אדמו"ר הזקן]] ונבחנים על ההלכות. בסיום המבצע מתקיים חידון בין תלמידי המוסדות, בנוכחות הורי התלמידים ותושבי קראון הייטס. מספר שופטים, הבוחנים את המשתתפים קובע מי יהיו הילדים שיגיעו ל ויזכו בפרסים המנצחים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69203 תמונות מטקס מעמד הסיום למצטיינים על החידון "שונה הלכות"] בשנת [[תשע"ב]]}}.
* '''ישיבת ערב יהודה קלמן''' - מדי שנה הילדים ממוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] משתתפים במשך השנה בתכניות ישיבת ערב, ומקבילים ספרי קודש, וכן זכות קניה לספרי קודש בחנויות הספרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55350 תמונות ממעמד סיום הישיבת ערב] בשנת [[תש"ע]]}}.
* '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס"א]]) יצא לאור "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן" לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינו חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד"צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' [[סיוון]] [[תשס"ב]]) יצא לאור תדפיס מח"ב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum=1 תפארת יהודה קלמן] - תדפיס מח"ב היברו-בוקס}}.
* '''אש"ל - הכנסת אורחים''' - [[אש"ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון ויותר מדויק: ברחוב קינגסטון מספר 272) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1003 תמונות מעבודות הבניה] בשנת [[תשס"ג]]}}.
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמת הרב מארלאו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55142 כנס התעוררות ענק], במלואת עשור לפטירתו [[תש"ע]]}}{{הערה|1=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] בעת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55143 התחלת כתיבת ספר תורה] {{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

==קישורים חיצוניים==
* רפי דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76283 הרב שהרבי כינה: "איש הלכה"]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ [[סיוון]] התשע"ג (29.05.2013)
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב מארלאו מחזק את האמונה ברבי ● ב' ניסן תשנ"ה, הנאום של הרב מארלאו בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82091 האביר שבאבירים - בהפצת בשורת הגאולה] - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב בהיברו-בוקס]
* [https://chabadinfo.com/rabbimarlow סרט על הרב במלאת 20 שנה] {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/684495/ הרב מארלאוו: היתכן שאין 'קאך' בשיעורי גאולה ומשיח?]''', באסיפת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו' תמוז תנש"א {{וידפו}}

{{חברי בד"צ קראון הייטס}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:מרלו, יהודה קלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]