עריכת הדף "הגאון מווילנא"

[[תמונה:הגאון.jpg|left|thumb|250px|ציור נפוץ של הגאון מוילנא]]
הגאון '''רבי אליהו מוילנא''' זצ"ל, (נולד בט"ו ניסן ת"פ - נפטר י"ט תשרי תקנ"ח), הידוע בכינויו '''הגר"א''', מגדולי הדור בליטא ומראשי ההתנגדות לחסידות.

== תולדות חייו ==
הגר"א נולד בעיירה סעלץ שבליטא לאביו הרב שלמה זלמן קרמר, כבר בצעירותו נודע כעילוי ובגיל 6 דרש בבית המדרש דרשה בדרך הפלפול והפליא את השומעים. לאחר חתונתו יצא הגר"א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעלוי וגאון. לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם.

== ההתנגדות לחסידות ==
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ביראת שמים ואף מעודדת ביטול מצוות כתיקונן. סיבת ההתנגדות שורשה, בפחד מפני משיח השקר [[שבתאי צבי]] ששאריות תלמידיו עדיין המשיכו לפעול באירופה. המתנגדים חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.

מחרחרי ריב בוילנא בעלי השפעה העידו בפני הגר"א שהחסידים ביטלו את הצומות, רוקדים במעורב וכופרים ב[[אמונה]]. הגר"א שלא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם - הוציא כמתבקש חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].

[[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רעו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. 

לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת<REF>הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ז"ל.</REF> כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו"ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של אדמו"ר הזקן ויעזוב את דרכו.

מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה  כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]. {{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}

יש מהחוקרים הטוענים כי חתימת הגר"א על החרם מזויפת.<REF>[[כרם חב"ד]].</REF>

מיד לאחר פטירתו התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותה נאסר אדמו"ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ"ט, דבר שהוביל ל[[י"ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר"א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם.<REF>כרם חב"ד.</REF>

תלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של אדמו"ר הזקן ובנו [[אדמו"ר האמצעי]].

== ההתנגדות בימינו ==

עם השנים, ההתנגדות לחסידות בצורה קיצונית, הלכה ופחתה. המתנגדים לא החלו ללמוד חסידות, אבל היו בקשרים טובים עם החסידים. במשך כמאה שנים, לא היתה כל התנגדות, וכל צאצאי המתנגדים גדולי התורה זצ"ל היו בקשרים טובים עם גדולי החסידות בכלל ועם נשיאי חב"ד בפרט.<REF>[[הרבי]] בשיחה עם הרב [[צבי כהנא]].</REF> 

הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. 

הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי".<REF>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]</REF>

בדור האחרון היו כמה מהמנהיגים הליטאים שחידשו את האש הרותחת ובראשם ראש ישיבת פונוביז' הידוע.

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&CategoryID=1391 הרבי ותורת הגר"א]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]