עריכת הדף "חסידות חב"ד - קאפוסט"

{{לעריכה|אי דיוקים ותוכן רב חסר}}
{{חצרות}}
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה מהמהרי"ל בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] כממשיכו הישיר של אביו אדמו"ר הצמח צדק, החלה למעשה בתחילת שנת [[תרכ"ו]], החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”. בפעם אחרת אמר אדמו”ר ה”צמח צדק” לבנו אדמו”ר מהר”ש: “פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו”ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך”.

למרות זאת, חודשיים לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב ]] בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק), בעל המגן אבות. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]</REF>

בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניינים מסויים בדא"ח. למרות שרוב חסידי קאפוסט היו חסידים מופלגים, היו ביניהם מיעוט שפעל בדרכי אלימות, והם אף שרפו את הלקוטי תורה על שלוש פרשיות שכתב הרבי מהר"ש.

נשיאותו של המגן אבות הומשכה על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] בעיירה [[רעצ'יצ'א]], ור' שמרי' נח ב[[בברויסק]].

==חיכוכים==

===קאפוסט===

החיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] ל[[חסידות קאפוסט]] היו גדולים. תחילה הי' זה על רקע שאלת - מי יהי' ה[[אדמו"ר]]. חוצפתם של חסידי קאפוסט הייתה כה גדולה עד שהאשימו את [[אדמו"ר המהר"ש]] כי זייף פתקי אביו במטרה להביא ל[[אדמו"ר]]יותו{{הערת שוליים|[[לקוטי רשימות ומעשיות]].}}.

חסידי קאפוסט זייפו את הספר [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], הם הכו והציקו לחסידי [[חב"ד]]{{הערת שוליים|בארוכה מתואר הדבר ברשימות [[אדמו" הרייי"צ]], [[רשימות אדמו"ר שליט"א]] ו[[ספר השיחות תורת שלום]] - ב[[השמטות לתורת שלום|השמטות]], אלא שהם לא פורסמו מעולם.}}

===רעציצ'א===

בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] לחסידי רעצ'יצ'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום.


== חסידי קאפוסט ==
*רבי [[חיים אליעזר ביכובסקי]]
*ר' [[חיים מאיר הילמן]].
*רבי [[יוסף רוז'ין]] - הרוגצ'ובר.
*הרב [[שלמה יוסף זווין]].
{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]'''