עריכת הדף "חסידות ברסלב"

{{חצרות}}
[[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גדליהו אהרן קניג זצ"ל, ממנהיגי ברסלב]]
[[קובץ:אודסר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל דב אודסר, בעל הפיתקה]]
'''חסידות ברסלב''' נוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]].

רבי נחמן ייסד שיטה מיוחדת ב[[עבודת השם]], עליה יצאו חוצץ רבים מגדולי ישראל בדורו, כמו [[הסבא משפולי]], אדמור"י [[צ'רנוביל]], ובחסידיות רבות מקפידים שלא לעיין בספריו, כמו בחסידיות [[בעלזא]], [[צ'רנוביל]], [[באבוב]], ועוד.

ממשיכו של רבי נחמן, שעל פי המקובל בברסלב - מונה על ידי רבי נחמן עצמו, הינו רבי נתן מברסלב, מח"ס ליקוטי הלכות, ועוד.

מנהיגי ברסלב המקובלים כיום, הינם: רבי יעקב מאיר שכטר, רבי משה שמואל קרמר, הרב גדליהו אהרן קניג ([[תרפ"א]], - כ"ג ב[[תמוז]] [[תש"ם]]) ובנו רבי אלעזר מרדכי קניג ועוד. ישנם מנהיגים נוספים שלהם שיטות מיוחדות, ונודו מהחסידות על ידי מנהיגי ברסלב, ביניהם נמנים הרב אליעזר ברלנד ראש ישיבת שובו בנים, ורבי אליעזר שלמה שיק שליט"א (מוהרא"ש), המתגורר כיום ב[[בורו פארק]], ולו מוסדות בעיר יבניאל, בית מדרש בעיר [[בורו פארק]], ובשנים [[תשס"ט]] - [[תש"ע]] הוקמו ישיבה ותלמוד תורה בנשיאותו ב[[ויליאמסבורג]].

== התייחסות חסידות חב"ד לשיטת ברסלב ==

מיסודות שיטת החסידות, מיסודו של [[הבעל שם טוב]], היא: עבודת ה' באמצעות הגברת אור - לימוד החסידות, כשהחושך נדחה ממילא. בשונה משיטת המוסר שעניינה הסברת שלילת הרע והתעסקות בזהירות מפניו, ובדומה לחסידות ברסלב שחלק מעבודת השם נכללת בהתעסקות ברע, המלחמה ביאוש, אמירת תיקון הכללי בכל יום - המתקן את כל הפגמים החמורים ומניעת חדשים{{הערת שוליים|על החילוק בין [[חב"ד]] לברסלב אפשר ללמוד מהעובדה הבאה: בפרק כ"ט ב[[תניא]] מופיע קטע האומר כי על האדם לרגוז על ה[[יצר הרע]] ב[[מחשבה|מחשבתו]] ולומר לו: "אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' ככל השמות שקראו לו חכמינו". ב[[ליקוטי מוהר"ן]] מופיע אותו קטע, בהשמטת המילה 'במחשבתו'..}}.

כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן ל[[ליובאוויטש]], [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה]] קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים...".

כאשר ניגשו [[הסבא משפולי|גדולי ישראל]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"{{מקור}}.

אודות התייחסותו של אדמו"ר הצמח צדק לחסידות זו, מסופר, כי עיירות קטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי הרב והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה חסיד ברסלב, לא חסיד ולא מתנגד, אלא חסיד ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: אמר: "ברסלב?! ליצנות!". {{הערת שוליים|לפי גירסא אחרת חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!"}} לפי גירסא אחרת הצ"צ ענה: ברסלב איז א דורש אל המתים{{מקור}}.

== התייחסויות הרבי ==

כאשר חסיד ברסלב עבר לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], וסיפר לרבי שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]], קיבל דולר נוסף עם ההוראה לתתו לצדקה בארץ הקודש. כשסיפר לרבי של[[ראש השנה]] הוא יסע לאומן, הרבי שאל: "הא?" הוא חזר על דבריו, הפעם בקול וברור יותר, ושוב הרבי שאל: "הא?" משהשיב בשלישית והרבי בשלו: "הא?" - אמר הרה"ח ר' [[לייבל גרונר]] לרבי שברסלב נוהגים ליסוע לראש השנה לאומן. הרבי עשה בידו הקדושה תנועת ביטול, ואמר לחסיד: "שמשיח צדקנו יבוא לפני ראש השנה ולא תצטרך ליסוע לשם!"

הרב [[שאר ישוב הכהן]] היה פעם אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"{{הערת שוליים|גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[ה'פרצת]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער ריככמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]