עריכת הדף "שלושים (אבלות)"

{{קשר חב"די}}
'''שלושים''' הוא ה30 ימי האבל הראשונים - שהם נקראים 'תקופת השלושים', הנספרת החל ביום הקבורה ו-30 ימים רצופים לאחריה.

==מהותה==
לאחר תום השבעה נמשכים מנהגי האבלות באופן חלקי שמותאם לאבלים. בסיום השלושים תמה תקופת האבל על מרבית קרובי המשפחה, למעט האבלים על פטירת אב ואם, אז נמשכת תקופת האבלות שלהם אחד עשר חודשים נוספים.

בתקופת השלושים נוהגים לשוב ולצאת מהבית, לחזור לשגרת היום ואף לעבודה, אך נהוג להימנע מתספורת, מתגלחת או מלבוש של בגדים חדשים. יש הנוהגים שלא ללבוש בגדים מגוהצים או חגיגיים ושלא להתקלח במים חמים. יש גם מי שאינם משתתפים בשמחות ואינם הולכים למקומות בילוי ובידור (יש המשתתפים בחופה ובטקסי ברית מילה ופדיון, אך לא במסיבות הנלוות אליהם) וכן אינם שומעים מוסיקה. בנוסף לכל אלה נוהגים להדליק נרות נשמה לאורך כל ימי השלושים.

במידה שבמשך ימי השלושים חל אחד החגים האלה: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח או שבועות, נפסקים מנהגי האבלות בזמן החג וספירתם משתנה בהתאם.

בפרק הזמן של השלושים ממשיכים האבלים ואומרים "קדיש יתום" בזמן התפילות.

בתום שלושים ימים מן הקבורה עולה משפחתו של הנפטר לקברו. ביום השלושים רשאים האבלים על אח, אחות, בן, בת, רעיה או בעל להתגלח ולהסתפר, אולם באבלות על אב ואם אין איסור התספורת פוקע ביום זה. אם יום השלושים חל בשבת, עולים אל הקבר ביום שישי שלפניו או ביום ראשון שלאחריו.

מקובל כי בעלייה זו מתקיים גם טקס חנוכת המצבה. טקס העלייה לקבר הנערך בסיום השלושים וביום השנה כולל את אותם הפסוקים והתפילות הנאמרים בעלייה לקבר בסיום השבעה.

ביום השלושים מדליקים נר נשמה ומציבים אותו בבית במקום בולט וכן מדליקים נר ב[[בית הכנסת]].

==מנהגים שונים שנוהגים==
גזיזת ציפורניים;
אסור לגזוז את ציפורני הידים והרגלים בכלי כמספריים או קוצץ עד שלושים יום, אבל בידיו או בשיניו, מותר אפילו בתוך השבעה. ומותר גם להתחיל חיתוך קטן במספריים, וימשיך ליטול שאר הציפורן בידו {{הערה|'''מקור:''' ב רצה. ד תקסג.}}.

כיבוס;
מותר לכבס בגדים לאחר השבעה, וכל שכן שמותר ללבוש בגדים מכובסים{{הערה|'''מקור:''' סימן שפט ס"א. ב רעט, רפ.}}.

(ל[[חסידי אשכנז|אשכנזים]] יש מנהג לא ללבוש בגדים מכובסים עד יום השלושים. ואם חפץ להחליף בגדיו, יתן לאחר שילבשם זמן מה [אפילו לדקה אחת], ואחר כך ילבשם הוא. ואולם, רשאים לכבס בשביל ללבוש לאחר השלושים, וכל שכן שרשאים לכבסם יחד עם שאר בגדי בני הבית).


הכנסת ספר תורה;
מותר ל[[אבל]] להכניס [[ספר תורה]] ברוב עַם עִם כלי זמר. ובמקום צורך, כגון שהאבל אחד מנכבדי וחשובי הקהל או [[גבאי בית הכנסת]] שהוא המוציא והמביא בכל ענייני [[בית הכנסת]], אף שלא הוא המכניס את ספר התורה, יש להתיר לו להשתתף. כי יש לדמות זאת לימי העומר, שאף שאין שומעים בהם כלי נגינה, בכל זאת בהכנסת [[ספר תורה]] שהיא מצוה גדולה ושמחה של כולם, מותר להשמיע בהם כלי נגינה. וכן התירו [[חז"ל]] איסור דרבנן לכבודה של תורה, כמו בשמחת תורה שמצוה לרקוד ולטפח לכבוד התורה. (מעיין אומר קעה, רצו)



{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]