עריכת הדף "ה' יקום דמו"

{{בעבודה}}
'''השם יקום דמו''' (בראשי תיבות: '''הי"ד''') הוא נוסח בקשה יהודי שמופיע כתוספת לאחר שמו של נפטר שנהרג על ידי גויים בגלל היותו [[יהודי]]. הבקשה היא מה' שיבצע נקמה במי שהביאו להריגתו. רבים נוהגים לצרף את הביטוי לאחר שמם של הנרצחים בפוגרומים ובפרעות, ב[[שואה]], חללי [[צה"ל]] ופעולות האיבה.

==מקור הביטוי==
ב[[תנ"ך]] מופיעה הבקשה מה' לנקום דם עבדיו השפוך פעמים רבות. לדוגמא בשירת [[האזינו]]: לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ"{{הערה|דברים לב, לה.}}. וכן: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם"{{הערה|דברים לב, מא.}} "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ"{{הערה|דברים לב, מג.}}. בספר [[תהלים]]: "אֵ-ל נְקָמוֹת ה', אֵ-ל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ. הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים"{{הערה|תהילים צד, א-ב.}}.

בנוסח תפילת [[אב הרחמים]] שנתקן לאומרה קודם [[תפלת מוסף]] של [[שבת קודש]], לזכר ההרוגים בפרעות מסעי הצלב{{הערה|בשנת ד'תתנ"ו.}} מוזכרת הבקשה מה' לנקום נקמת דם עבדיו השפוך:

{{ציטוט|וְיִנְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקֹּם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:{{הערה|דברים לב, מג.}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן:{{הערה|יואל ד, כא.}} וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱ-לֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:{{הערה|תהלים עט, י.}} וְאוֹמֵר, כִּי דוֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים:{{הערה|תהלים ט, יג.}} וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:{{הערה|תהלים קי, ו-ז.}}}}

==השימוש בביטוי==
השימוש בביטוי ה' יקום דמו נעשה בהנצחה על מצבות הקדושים, הקדשות בספרים ובבתי הכנסת וכן בלשון המדוברת והכתובה. הביטוי מופיע החל מראשית תקופת ה[[אחרונים]] ואף ב[[ראשי תיבות]], דבר המורה על כך שהביטוי כבר אז היה נפוץ.

רבי אהרן ברכיה ממודנה שהיה רב ו[[קבלה|מקובל]] בן יהדות איטליה בספרו "מעבר יבק" כותב שיש תועלת לנשמת ההרוג מכך שאומרים עליו "השם יקום דמו": {{ציטוטון|ועושים לנהרג נחת רוח כשמזכירים אותו לומר השם יקום דמו.}}{{הערה|מאמר שפת אמת פרק י.}}.

הרב הראשי הצבאי, הרב [[שלמה גורן]] הסיק שניתן להשתמש בביטוי גם לגבי חלל צה"ל שנהרג בשוגג מאש כוחותינו, כיון שגם הוא קורבן של המלחמה{{הערה|שו"ת משיב מלחמה, חלק ג סימן ב.}}.

==בדברי הרבי==
הרבי כתב בנוגע לקדושי השואה ובכלל: "מפורסם מנהגם של רוב המכריע של בני עמנו, וכמובן אני בתוכם, שכשמזכירים את הקדושים היינו '''כל''' בני ישראל שניספו במחנות הריכוז ובגיטאות, מוסיפים - '''ה' יקום דמם'''.. והביאור בהנ"ל, אשר כל יהודי שנרצח על שום שהוא יהודי, קדוש יאמר לו, ובטוחים אנו שה' יקום דמו והרוצח ימח שמו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Tt6i_9kcnKVBbdA8JK_TqjMiwgumCiEy/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 397].}}.

בקשר לספר אודות דב אטינגר שנפל בהרי חברון כתב הרבי ש"ה' יקום דמו" נכתב על מי שנפל על קידוש ה'. זהו תואר כה נעלה וקדוש, כך שצריך עיון אם יש צורך להוסיף עליו תארים נוספים {{הערה|על פי מכתב מר"ח טבת תשל"א.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים יהודיים]]