עריכת הדף "מאיר אבצן"

החסיד הרב '''מאיר אבצן''' נולד לאביו ר' גרשון ע"ה ולאמו אסתר ע"ה בעיירה מיראגראד ברוסיה, בח' [[טבת]] [[תרס"ט]].

ר' מאיר היה סמל ודוגמא למופת של [[חסיד]] אמיתי{{מקור}}, מקושר בלב ונפש לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ול[[אדמו"ר שליט"א]]. במשך השנים זכה להיות תלמיד בישיבות [[תומכי תמימים נעוועל]], [[תומכי תמימים חרקוב]], משגיח בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], לשמש כ[[שד"ר]] של הרבי הריי"צ לאיסוף כספים ברוסיה ולשמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח בעיר [[דטרויט]] {{מקור}}, שם פעל להפצת יהדות בקרב יהודי העיר ובעיקר בקרב עולי רוסיה. 

[[התקשרות]]ו המוחלטת וציותו לדבריו של הרבי, ידועים בקרב מכריו{{מקור}}. הגדיר את עצמו כ'מליונר', כיוון שזכה ליותר ממאה ועשרים נכדים ההולכים בדרכי ההתקשרות. זכה לברכתו של הרבי להאריך ימים ולזכות להשתתף בחתונת כל ילדיו.

ב[[יום חמישי]], כ"ט [[חשוון]] [[תשס"ב]], הובהל ר' מאיר ל[[בית רפואה]] בשל ליקוי בריאותי שהתגלה אצלו, ולאחר טיפול בו הצליחו הרופאים לייצב את מצבו, כשבני המשפחה כבר שבו איש למקומו, השיב ר' מאיר את נשמתו, והוא בן תשעים ושתיים שנה. 

== שנות צעירותו ==
כשהיה ר' מאיר ילד קטן, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. כשהגיע המלחמה לעירו, הכריזו בעיר על עוצר מוחלט. ההפגזות נמשכו זמן רב, ואחת הפצצות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו. לאחר זמן רב הצליח מאיר הקטן לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרה"ח ר' [[יונה כהן (פלטבה)]].

ר' יונה, הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים ולא מתאים לגיל שאליו נמסרו השיעורים עקב המוח החריף ומהיר התפיסה בו ניחן ר' מאיר{{מקור}}.

לאחר מכן, המשיך ר' מאיר את לימודיו בישיבה בחרקוב, ולאחר שזו נסגרה עבר ללמוד בישיבה בנעוועל.

== עבודתו ברוסיה ==
לאחר שה[[יבסקציה]] הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, והמשגיח הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של הרבי הריי"צ להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' [[ישראל נח בלניצקי]].

לאחר מכן, חזר ר' מאיר ל[[נעוועל]], שם שהה עד אשר נודע לחסידים שהרבי הריי"צ עומד לעזוב את רוסיה. בזכרונותיו, המודפסות בספרו '[[אורות באפילה]]' מתאר ר' מאיר את אותו הזמן, ואת הלחץ של החסידים להספיק לעלות על הרכבת ולהגיע לעיירה [[מלחובקה]] הסמוכה ל[[מוסקבה]] לפני שהרבי יעזוב את רוסיה.

החסידים הגיעו לתחנת הרכבת, ומנהל התחנה שהבין לדחיפות הנסיעה אצל החסידים נתן לכולם לעלות על הרכבת אף מבלי תשלום, כך זכו חסידי נעוועל להספיק להגיע ל[[חודש החגים]], או לפחות לחלקו, אל הרבי הריי"צ.

לאחר שעזב הרבי הריי"צ את רוסיה ב[[כ"ד תשרי תרפ"ח]], נשאר ר' מאיר בעיירה מלחובקה שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב [[יעקב מסקאליק]] הי"ד (זוראוויטשער) והרב [[אברהם דרייזין]] (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.

ב[[אלול תרצ"ה]], בגל המעצרים הגדול הראשון שערך ה[[נ.ק.וו.ד]] כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם כל שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד האיומים. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו.

ר' מאיר מילא פיו מים ולא נידב שום מידע. בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.

בכתה האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה, בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].

בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' [[שלמה מטוסוב]] ע"ה.

== היציאה מרוסיה ==
בשנת [[תש"ו]], ב[[יציאת לבוב]] המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו לרעייתו מרת חיענא ע"ה, בתו של הרה"ח [[יהודה לייב קרסיק]] ע"ה. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי מלך המשיח, מצויין שם זה בראש העמוד.

בזכרונותיהם של היוצאים מרוסיה באותם ימים, זכור ביתו של ר' מאיר כנקודת מפגש ו[[התוועדות]] ראויה לציון, יחד עם משפחת אזימוב, ששהתה גם היא יחד אתם. לאחר מכן המשיך ר' מאיר ל[[צרפת]], שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.

בתחילת שנות היו"דים, הצליח ר' מאיר להגיע ל[[ארצות הברית]], ובהוראת הרבי שליט"א, התיישב בעיר [[דטרויט]] והחל ב[[הפצת יהדות]] בעיקר בקרב עולי רוסיה הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה(!) ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.

ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ל[[יחידות]] בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.

== הפעילות בדטרויט ==
בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי רוסיה, ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ55 מטר רבוע {{מקור}}. ר' מאיר השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.

כחלק מפעילותו, דאג ר' מאיר במשך השנים לאלפי יוצאי רוסיה שיעשו [[ברית מילה]], ודאג עבורם ל[[מבצע כשרות|אוכל כשר]], פעילויות בחגים, סעודות וכו'.

תפילתו הייתה לוקחת זמן רב, ורבים מבני הקהילה בה התפלל ר' מאיר בדטרויט, שנמנו על הקהילה הליטאית במקום, התקרבו לרבי ולחסידות רק מתפילתו{{מקור}}.

== בקראון הייטס ==
בשנת [[תשמ"ו]], כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, [[קראון הייטס]], ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-[[770]].

== פרסום משיח ==
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, הגיע השד"ר ר' משה דובינסקי לדטרויט במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד ה[[מתנגד|מתנגדים]] שיעזור לו באיסוף הכספים ע"י נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור לניו-יורק, ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא [[משיח]].

מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר ל[[ניו יורק]], נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת]. 

== פטירתו ==
בשנת [[תשס"ב]], בכ"ט [[חשוון]], הובהל ר' מאיר ל[[בית רפואה]] לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.

בהלוויתו השתתפו מאות צאצאיו הפזורים ברחבי העולם וחסידים רבים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אבצן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אבצן]]