עריכת הדף "תהלוכה"

{{בעריכה}}

החל משנת תשט"ו, נקבע ב"בבית חיינו" הסדר שבחג הפסח ובחג השבועות תתקיים "תהלוכה" של מאות חסידים לאזורים שונים ברחבי העיר ניו יורק. מטרת התהלוכה היא להגיע לבתי הכנסת ולחזור בפני יהודים שיחות מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח אודות עניינו של החג. 

לאמיתו של דבר כבר בשנים הראשונות לנשיאותו של כ"ק אדמו"ר מה"מ, אנו מוצאים שהוא עורר וזירז מאוד את ההנהגה שתלמידי התמימים שנוסעים לבתיהם לערים רחוקות לרגל חג הפסח, יחזרו שם מאמרי דא"ח. הרבי אף ביקש רשימה של שמות הבחורים שאכן עשו זאת. כך החל להתמסד בקרב התמימים הנוהג ללכת לבתי כנסיות באזורים שונים ולחזור שם מאמרי חסידות. 

עם זאת, תהלוכה מאורגנת וממוסדת התקיימה לראשונה בשנת תשט"ו. וכך נראתה התהלוכה: קהל רב של אברכים ותלמידי התמימים צועדים בצוותא, מתוך שירה וניגונים,מרחק רב. כאשר קבוצות הצועדים מתקרבות ליעדן, הן מתפצלות לשכונות היהודיות, וכל קבוצה לשכונה שנקבעה לה. כשקבוצת הצועדים מגיעה למרכז השכונה, הם יוצאים בריקוד נלהב במרכז השכונה ומצרפים אליהם את היהודים המקומיים. לאחר הריקוד מתפזרים הצועדים איש איש לביהכנ"ס שנקבע עבורו שהוא ינאם בו. לאחר תפילת ערבית של יו"ט שני (או אחרון), מתאספים שוב הצועדים למקום מרכזי שבו מתקיים 'קידוש' גדול ואח"כ הם צועדים בדרכם חזרה לבית הכנסת של הרבי, ל-770. 

בשנים הראשונות הי' הנוהג שב"תהלוכות" של חג הפסח וחג השבועות, כאשר משתתפי התהלוכה שבו לקראון הייטס, היו נכנסים ל"גן עדן התחתון" (מול חדרו הק' של הרבי מה"מ) ומנגנים בשמחה רבה. המזכיר הראשי של הרבי, הרה"ח ר' חמ"א חדוקוב ז"ל הי' נכנס אז לחדרו הק' של הרבי ומודיע לו שה"תהלוכה" חזרה בשלום והרבי הי' מוסר באמצעותו ברכה קצרה למשתתפים לתהלוכה. לדוגמא, פעם התבטא הרבי: כיון ששרים כעת את הניגון 'האפ קאזאק', "זאל מען אריין האפקען צו די גאולה אמיתית והשלימה" [= שירקדו ויקפצו לתוך הגאולה…] ובהזדמנות אחרת (שבועות תשכ"ט), איחל הרבי שיהי' "תמוך אשורי במעגלותיך", כלומר שיהי' תענוג בפעמי ההליכה. (בהתוועדות יום ב' של החג, ביאר אז הרבי עניין זה בעבודת ה', בהתבסס על תורת הבעש"ט). 

פעם, כאשר התמהמהה ה'תהלוכה' מלשוב במועד הרגיל, הביט הרבי מה"מ על השעון בפליאה ושאל: "כמה זמן לוקח להגיע מבורו-פארק לכאן?! מדוע לא הגיעו עדיין?!"... 

ה'תהלוכה' שהתקיימה בליל שמחת-תורה נועדה בעיקר לסייע בעריכת ההקפות מתוך שמחה בבתי-הכנסת. כשחוזרים מה'תהלוכה', הרבי מה"מ בעיצומה של התוועדות שמתקיימת בתור הכנה להקפות. הרבי מעריך מאוד את ההליכה ב'תהלוכה' הזו, והוא אף הסביר את הסיבה לכך: דווקא ב'תהלוכה' זו התבטאה מסירות-הנפש של משתתפי התהלוכה, שהרי כתוצאה מההליכה לבתי-הכנסת במקומות מרוחקים, הם מפסידים את ההזדמנות להיות נוכחים בהתוועדות של הרבי שמתקיימת באותה שעה. 

עם קבלת הידיעה על שובם בשלום של משתתפי ה'תהלוכה', נוסף לברכה שמעניק להם הרבי נוהג הרבי להקדיש שיחה מיוחדת למשתתפי ה'תהלוכה', הן בהתוועדות יום אחרון של פסח, הן בהתוועדות יום ב' דחה"ש ובכמה פעמים גם בהתוועדות יום שמחת-תורה.  

בעת השיחה, הרבי מה"מ מביע דברי הערכה למשתתפי ה'תהלוכה' ומבאר כמה מעלות טובות שיש בכך. בסיום השיחה מורה הרבי למשתתפי ה'תהלוכה' שיאמרו 'לחיים' מתוך ניגון של שמחה. 

במשך השנים מוסיף הרבי מה"מ להראות חביבות יתרה לנושא ה'תהלוכה' בכך שמיד לאחר תפילת מנחה יוצא מהדלת הראשית של '770' ומלווה במבטו את ההולכים בתהלוכה עד שהאחרון שבהם נעלם מהאופק.

הרבי עומד וסוקר כל אחד מהעוברים לפניו ובידיו הק' מעודד להגברת השירה והשמחה (כשפונה לשוב להיכל קדשו, מצדיע בידו הק' לאות תודה לעבר מפקד המשטרה שפקודיו ליוו את הצועדים). 

ברבות השנים, מוסיף הרבי ויוצא - לא רק ללוות את היוצאים ל'תהלוכה' - אלא גם לקבל את פניהם עם שובם מה'תהלוכה'. הרבי יוצא מחדרו הק' (ב-'770' או בבניין הספרי'ה הסמוך אם שוהה שם אותה שעה) ובידיו הק' מעודד את הקהל בשירת ה'מארש'. הרבי עומד כך למשך זמן מה, תוך שהוא סוקר את כל המשתתפים ואח"כ שב לחדרו הק'. 

בשנת תנש"א, היו שני אירועים יוצאי דופן וייחודיים: הן במוצאי שביעי-של-פסח והן בחג השבועות, כשיצא הרבי מחדרו הק' לקבל את פני השבים מה'תהלוכה', לאחר שעודד את השירה, רמז לנאספים שברצונו לומר שיחה ואמר שיחת-קודש על מעלתו וחשיבותו של היום.

באחת ההזדמנויות התבטא הרבי מה"מ על ההולכים ל'תהלוכה': "אלה שהלכו בתהלוכה ופעלו שמחה אצל הזולת ועד שרקדו כפשוטו, יתקיים אצלם שלימוד התורה שלהם יהי' באופן מופלג, למעלה מכל הענינים הארציים, שהרי זהו עניין הריקוד - הגבהת הרגליים מהארץ, וכן קיום המצוות שבהם יהיה באופן כזה". (משיחת ש"פ בראשית תשל"א).
 
כאן רואים את יחסו של הרבי מה"מ ל'תהלוכה' ואת הנח"ר הרב שנגרם לו מכך.