עריכת הדף "רפואה מונעת"

{{בעבודה}}
'''רפואה מונעת''' היא ענף [[רפואה|רפואי]] שמטרתו מניעת היווצרות מחלות, קידום [[בריאות]] גוף האדם והארכת תוחלת החיים, יותר מאשר טיפול במחלה עצמה או בתסמיניה.
==השיטה==
הרפואה המונעת עוסקת בעיקר בחיסונים מפני מחלות זיהומיות, בדיקות תקופתיות לזיהוי מוקדם של מחלות, קיום אורח חיים בריא המונע מחלות, מחקר רפואי ומציאת שיטות להכחדת גורמי מחלה.

קידום בריאות הציבור ורפואה מונעת, הם מהדברים החשובים ברפואה של מאות השנים האחרונות. עד כה נמצאו פתרונות לבעיות רפואיות רבות, אך הרפואה המודרנית לא הצליחה לטפל במרבית המצבים הכרוניים. אי לכך, קידום בריאות האוכלוסייה ומניעת מחלות מהווים יעד חשוב ברפואה.

ה[[רופא]]ים סבורים כי קידום בריאות, פעולות מניעה ראשונית, ופעולות איתור מוקדם, הן גם באחריות הפרט עצמו, שצריך לדאוג לשמור על בריאותו.

לכל קבוצת גיל, ישנן פעולות מניעה. העיקריות שבהן: עדכון תוכנית החיסונים בילדים ובמבוגרים ועידוד לאימוץ אורח חיים בריא, כגון: שמירה על היגיינה, [[אוכל|תזונה]] נכונה, פעילות גופנית, מניעת [[עישון]] ועוד.

מטרות פעולות הרפואה המונעת וקידום הבריאות, בדרך הטבע, הן:
* הארכת תוחלת החיים.
* שיפור איכות החיים.
* הארכת מספר השנים הבריאות.

ברפואה המונעת לרוב מטפלים באנשים בריאים שאינם סובלים ממחלות. כל המלצה מניעתית נוגעת למיליוני מטופלים, התועלת תהיה רק לבודדים, ולפעמים עלול להיגרם סיבוך נדיר. ככלל המלצות ברפואה מניעתית צריכות להיות מוכחות כמועילות בעזרת מחקר שהוא מבוסס ראיות (Evidence Based), ולכן ניתן למצוא נושאים שיש סביבם מחלוקת.

אחד מסוללי הדרך לרפואה מונעת בעולם המדע הרפואי כפי שהוא בימינו, היה ה[[רמב"ם]] בכתביו [[משנה תורה|ההלכתיים]], ה[[מורה נבוכים|הגותיים]] והרפואיים.

==ביהדות==
ב[[תורה]] מובא ה[[מצווה|ציווי]]: {{ציטוטון|רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד}}{{הערה|1=דברים ד', ט'.}}, וכן {{ציטוטון|וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם}}{{הערה|1=דברים ד', ט"ו.}}. וביארו [[חז"ל]] והמפרשים{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת ברכות]] ל"ב, ב'. ושם בביאור ה[[מהרש"א]] וב"העמק דבר" על דברים ד' ט"ו.}} כי בפסוק זה נכללה אזהרה על שמירת הגוף והנפש כאחד.

[[הרמב"ם]] בתחילת ספר [[משנה תורה]] הציב בהלכות דעות פרקים המדברים בבריאות הגוף. וכך כותב{{הערה|בתחילת פרק ד'.}}: {{ציטוטון|הוֹאִיל וַהֲוִיַּת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם, מִדַּרְכֵי{{הערה|הרבי מעלה אפשרות שהנוסח הנכון הוא: מדרכי '''עבודת''' ה'. ראו [[לקוטי שיחות]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=70 חלק ג' עמוד 806 הערה 9].}} ה' הוּא, שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע, וְהוּא חוֹלֶה - צָרִיךְ אָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְּאַבְּדִין אֶת הַגּוּף, וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִים הַמַּחֲלִימִים}}. לאחר מכן מפרט הרמב"ם הנחיות לשמירת הבריאות, הכוללות בין השאר הימנעות ממאכלים מסויימים, תזונה בריאה ופעילות גופנית. בעקבות כך, גם ב[[שולחן ערוך]] מופיעים הלכות לבריאות הגוף המפרטים דברים האסורים משום סכנה.

וכך כתבו להלכה פוסקים רבים, כי חובה על האדם לשמור את גופו מסכנה ולהגן על בריאותו.{{הערה|1=ראו ביאור [[הגר"א]] על [[שולחן ערוך]] חושן משפט סימן תכז סק"ו-ז. דרכי תשובה יורה דעה סי' קטז סקנ"ז; [[קיצור שולחן ערוך]] סימן לב סעיף א.}}

ספרות הלכתית רבה עוסקת ברפואה מונעת, ובין היתר בנושאים הבאים: [[עישון]]{{הערה|ראו אנציקלופדיה רפואית הלכתית, ערך עישון.}}, חיסונים, [[אוכל|תזונה]] בריאה והנחיות זהירות מנגיפים.

==דעת הרבי==
{{להשלים|פיסקא=כן}}
שיטת [[הרבי]] באופן כללי היא בעד רפואה מונעת ככל הניתן, ועדיפות רבה בהשקעה בזו, כדי להימנע מהיאלצות לשימוש ב[[רפואה]] לרפא מחלות. כך כותב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200880118 חלק י"ד, איגרת ד'תתסב]:.}}:

{{ציטוט|תוכן=במענה על מכתבו מי"ד חשון (והקודמו), בו שואל:

א) אם מותר לעסוק בטפול רפואי רק ל[[מחלה|חולה]], או שמותר גם להשתמש באותן הרפואות שהם מונעים ממחלות, זאת אומרת המחסנים את הבריאות שלא יחלה.

והנה מעשים בכל יום שעושים כן גם [[גדולי ישראל]] ומנהיגיו, ועיין ג"כ הלכות דיעות להרמב"ם פרק ד'. ומקרא מלא דבר הכתוב, כל המחלה גו' לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך, שגם זה בכלל הרפואות.}}

בנוגע לחיסונים כותב הרבי לאותו אדם:

{{ציטוט|תוכן=ב) אותם הסממנים שמזריקים בתוך הגוף, אם מותר להשתמש בהם, וכנראה ששאלתו בהנוגע לאלו שנעשים מדברים בלתי כשרים.

והנה גם בהנ"ל מעשים בכל יום אשר אנשים יראים וחרדים נוהגים ככה מבלי כל פקפוק, והרי מותר ליהנות מדברים האסורים באכילה ומותרים בהנאים.

. . מובן שיש לברר שיהי' התרכיב ממעבדה טובה בת סמכא.}}

==ב[[עבודת השם]]==
[[הרבי]] מבאר שההבדל בין [[רפואה]] רגילה ורפואה מונעת מתבטא בהבדל ב[[גאולה]] הרוחנית ב[[עבודת ה']] בין [[חודש ניסן]] ל[[חודש אייר]]: חודש ניסן בו התרחשה [[יציאת מצרים]] מהותו גאולה ופריצת מגבלות, כשם החודש הרומז ל"ניסי ניסים" - שינוי מציאות שמגדיר מחדש את חוקי הבריאה. הדבר מבטא עבודה רוחנית המתמקדת בגאולה ממצב שלילי, שקיימת האפשרות להיכשל ב[[חטא]] אך ניתן לעשות [[תשובה]]. לעומת זאת חודש אייר, [[ראשי תיבות]] "אני ה' רופאך", הוא חודש של רפואה מונעת - שמירה מהיכשלות בחטא מלכתחילה. זוהי עבודה רוחנית המתמקדת בהתעלות למצב נעלה - מבלי להיכשל כלל, מצב של [[גאולה]] מבלי לרדת ל[[גלות]]{{הערה|ראו [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59222&st=&pgnum=211 כרך ג' עמוד 1371] ואילך.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''קידום בריאות ורפואה מונעת''', בהוצאת ההסתדרות הרפואית בישראל
*ד"ר דרור פיקסלר, '''[[מדיה:רפואה מונעת.pdf|רפואה מונעת בכתבי הרמב"ם ובימינו]]''', בתוך חוברת 'אסיא' פג-פד, [[תשס"ט]] {{PDF}}.
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=111&article=7305 הפתרון המומלץ: רפואה מונעת]''' באתר [[חב"ד בישראל]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/coronavirus/639621/ פולמוס החיסונים: לקט מכתבים ואגרות קודש מהרבי בנושא]''' באתר {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}