עריכת הדף "יהדות ספרד"

{{פירוש נוסף|נוכחי= יהדות ספרד|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[יהדות ספרד (פירושונים)]]}}
{{עריכה}}

'''יהדות ספרד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]].

רבים מגדולי הראשונים חיו בספרד, ביניהם: ה[[רמב"ם]], ה[[רמב"ן]], ה[[רשב"א]] ועוד. ולאחר גירוש ספרד התפזרו יהודי המדינה במדינות שונות באירופה ואפריקה.

כיום יהדות ספרד המכונה גם יהדות המזרח כוללת יהודים יוצאי מדינות צפון אפריקה: [[מרוקו]], [[תוניס]], לוב, אלג'יריה. ואסיה: [[מצרים]], [[תימן]], אירן, עירק, סוריה וגם יוצאי מדינות אסיה הקשורות לרוסיה: [[גרוזיה]], [[אוזבקיסטן]], [[אזרבייג'ן]], [[קזחסטן]] ועוד.

== אחדות בין אשכנזים לספרדים ==

קיימים שינויים בהלכה ומנהג וגם שינויים בהנהגות כלליות לפי מוצא, החל מהשולחן ערוך שנכתב על ידי הפוסק הספרדי ה[[בית יוסף]] ועליו נכתבו תוספות [[הרמ"א]] מגדולי פוסקי אשכנז.

אך ב[[חסידות חב"ד]] מודגש העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים. ובמוסדות חב"ד בכל העולם לומדים תלמידים מכל העדות. 

[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים{{הערה|ראה על כך בהרחבה בספרים הרבי ויהדות ספרד והאיר פני המזרח}}:

{{ציטוט|זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ"ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחנו בני ישראל הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב|פרק ל"ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות|[[אגרות קודש]] כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}}

הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך{{הערה|אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו ב[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1193/MJlx11933698.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב]}}.

== אוזבקיסטן ==
[[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר הריי"צ שלחו שלוחים ל[[אוזבקיסטן]]:
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] - סמרקנד
*הרב [[חיים נאה]]{{הערה|ראה ספר נודע בשיעורים}} - סמרקנד
*הרב [[שמחה גורודצקי]] ל[[סמרקנד]]{{הערה|ראה יהדות הדממה, וספר סמרקנד}}.

==קווקז וגרוזיה==
במקביל נשלחו שלוחים לאיזורי קווקז וגרוזיה:
*הרב [[שמריהו ששונקין]] לגרוזיה וקווקז{{הערה|ראה ספר זכרונותיי}}
*הרב [[שמואל לויטין]] לגרוזיה
*הרב [[אברהם לוי סלוין]]{{הערה|ראה ספר תולדותיו זכור לאברהם}} לגרוזיה

== מרוקו ==

{{ערך מורחב|מרוקו}}
זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר:

{{ציטוט|מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] [[מרוקו]] שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}

על יסוד דברים אלה החל [[הרבי]] את עבודת השליחות ב[[מרוקו]]{{הערה|ראה ספר תולדות חב"ד במרוקו}}ולמדינה בה חיו מאות אלפי יהודים יצאו מספר שלוחים שפעלו גדולות ונצורות:
*הרב מיכאל ליפסקר
*הרב שלמה מטוסוב
*הרב שלום איידלמן
*הרב לייב רסקין

== תוניס==

בשנת תש"כ נשלח הרב ניסן פינסון לפעול ב[[תוניס]] ופעל בה בשליחות הרבי במשך עשרות שנים.{{הערה|ראה ספר זכרון תיעוד פעילות הרב בנימין גורודצקי}}.

== חב"ד והשדי חמד == 

קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי '''חיים חזקיה מדיני''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ"ג]] - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]]), לעיתים מכונה '''החח"מ'''. מחבר הספר '''שדי חמד''', רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל [[חברון]].
בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|הוא מעיד עליו בספרו (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת שאיפת עשן הנר של הבדלה: "ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר "אח אח" בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א" - ראה ספר נפש חיים (לרב חיים פלאג'י מערכת צחוק) "צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק"}}.
לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.}}. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון {{הערה| שם, עמ' רצט-שא}}.  
[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' [[פרץ מוצ'קין]] ב[[סימפרופל]] שבקרים ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור [[ספריית אדמו"ר הריי"צ|ספרייתו]]. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' [[אהרן משה פרדין]] והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מ[[אוסף שניאורסון]] שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[שדי חמד]]}}
הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראה סקירה על הדפסת הספר בספר "הוצאת ספרים קה"ת" עמ' 100-111.}} שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים).

== רבני הספרדים ==
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של [[ירושלים]] וראב"ד מקנאס לשעבר נואם]]
[[קובץ:עמאר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב שלמה משה [[עמאר]] הראשון לציון בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית]]
קשר מיוחד התפתח בין הרבי וגדולי רבני הספרדים ובהם גדולי רבני מרוקו, תוניס, גרוזיה, בוכרה ועוד: 
*רבי [[מאיר ועקנין]] רב העיר [[טבריה]]{{הבהרה}}
*רבי [[דוד עובדיה]] במרוקו היה רב הראשי בערים [[צפרו]], [[רבאט]], [[פאס]], ו[[מרקש]], ולאחר עלייתו ל[[ישראל]] רב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]]{{הערה|ראה בתולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}
*רבי [[יוסף משאש]] רב העיר [[חיפה]]{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}
*רבי [[יהושע מאמאן]] זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים [[סאפי]] ו[[צפרו]] במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}
*רבי [[שלום משאש]] רבה הראשי הספרדי של ירושלים{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, תולדות חב"ד במרוקו}}
*רבי [[רפאל ברוך טולידנו]] מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מ[[בני ברק]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו}}
*רבי [[יורם אברג'ל]] ראש כולל קול רינה ב[[נתיבות]] ומחבר '''בצור ירום''' ועוד ספרים רבים{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}
*רבי [[משה בן טוב]] מכונה '''צדיק רואה המזוזות''' מ[[באר שבע]]-[[ירושלים]] וראש מוסדות דור ודור בירושלים{{הערה|ראה בספר האיר פני המזרח}}
*רבי [[משה שלמה עמאר]] הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים{{הערה|ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו}}
*רבי [[ראובן אלבז]] ראש ישיבת אור החיים בירושלים. 
*רבי [[בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת פורת יוסף
*רבי [[יהודה צדקא]] ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל [[כף החיים]]
*רבי [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}}
*בנו הגדול רבי [[יעקב יוסף]] רב [[שכונת גבעת משה]] בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים{{הערה|ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח}}
*רבי [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית [[ילקוט יוסף]] ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף)
*רבי [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק בעל סדרת הספרים הקבלית קדושת יצחק ו' כרכים{{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך}}
*רבי [[חיים דוד הלוי]] רב [[תל אביב]] יפו מחבר הספר קיצור שולחן ערוך (הלוי)
*רבי [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית מאמר מרדכי ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}
*רבי [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ור"מ בישיבת פורת יוסף)
* רבי [[מאיר מאזוז]] ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח)){{הערה|ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח}}.
* רבי [[יצחק אביחצירא]] מכונה ה'''בבא חאקי''' רב העיר [[רמלה]]  
*אחיו רבי [[ישראל אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא סאלי''' מ[[נתיבות]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} 
*בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא]] מנתיבות מכונה ה'''בבא ברוך''' ואחיו הגדול רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]]{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} , 
*נכדי ה[[בבא סאלי]]  רבי [[אלעזר אבוחצירא]] מכונה ה'''בבא אלעזר''' מ[[באר שבע]] שבדרום{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} 
*אחיו הצעיר רבי [[דוד חי אבוחצירא]] מ[[נהריה]] שבצפון{{הערה|ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו}} 

הרב [[מאיר מאזוז]] מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי:  

{{ציטוטון|אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את [[אדמו"רי חב"ד]].. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד...
הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים... כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים}}..."{{הערה|שמן ששון מחבריך.}}

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], שליחים ב[[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] וקווקז
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]] [[נודע בשיעורים]] אודות שליחות הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[חיים נאה]] ב[[סמרקנד]]
*הרב [[שמריהו ששונקין]] זכרונותי על השליחויות שלו ושל רבנים חב"דיים נוספים, ב[[גרוזיה]] וקווקז
*הרב [[ברוך סבאג]], '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].
*הרב שמעון בן יצחק רב הקהילה הגאורגית בשכונת זבולון בקריית אתא, '''האות והמופת''' שני חלקים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14045&CategoryID=2263 סקירה על הספר].}}.
*'''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה]]''', מאת הרב [[אברהם אלאשוילי]], בנו של חכם רבי [[רפאל אלאשוילי]], מוסדות ואירגון תפארת רפאל והרב [[זושא וולף]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[דרך כוכב מיעקב]], תולדות חייו של הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] עסקן רב פעלים, ממנהיגי יהדות המזרח, ומראשי העסקנים החרדים באגודת ישראל ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח באגודת ישראל, סגן ראש עיריית [[רחובות]], חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד, [[חודש מנחם אב]] [[תשע"ח]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו, חשוון [[ה'תשע"ז]].
*הרב [[שבתאי ווינטראוב]] '''האיר פני המזרח''' - מסכת הקשרים של הרבי נשיא דורנו עם סידנא [[באבא סאלי]] ובנו ה[[באבא מאיר]] וגדולי רבני המזרח
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] – רבנים ספרדים בארץ הקודש והקשרים עם חב"ד
*'''ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"א
* ראשי פרקים מתולדות חיי בעל השד"ח כתובים בידי הרבי [נדפסו בשדי חמד, מהדורת קה"ת תשי"ב, סוף כרך י. נדפסו מחדש בקונטרס: ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים, קה"ת תשע"ט, עמ' כה.]
* בסוד שיח, הרב שבתאי ויינטרוב
* שיח שרפי קודש, הרב שבתאי ויינטרוב
* שמן ששון מחבריך, הרב שלום דובער וולפא
== קישורים חיצונים ==
* שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65078 חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד]''', באתר חב"ד אינפו, כ"ד בחשון ה'תשע"ב
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד|*]]