עריכת הדף "ראש העין"

[[קובץ:סמל ראש העין.png|שמאל]]


'''ראש העין''' הוא ישוב שהוקם בסוף תשי"א. לפני שהוקם, היה מחנה עולים.
מתשנ"ד הוכרזה באופן רשמי כעיר בישראל.
השליח הראשי בעיר מתשמ"ו הוא הרב [[בנימין עקיבא]].

==ראש העין==
[[קובץ:ראש העין ממבט אוירי.jpeg|שמאל |ממוזער|ראש העין ממעוף הציפור]]

רֹאשׁ הָעַיִן היא [[עיר]] ב[[מחוז המרכז]] ב[[ישראל]]. העיר שוכנת ב[[מישור החוף#המרזבה|מרזבה]] המזרחית של [[השרון]], למול הרי [[השומרון]]. 
ראש העין נקראת על שם מיקומה במוצא [[נחל הירקון]] (ראס-ראש, (מקור), עין- מזרקה, מעיין).
ראש העין הוכרזה כעיר בשנת תשנ"ד, היא משתרעת על פני שטח של כ-16,000 [[דונם]]. שכונותיה המזרחיות של ראש העין גובלות ב[[קו הירוק]] והעיר מהווה גבול בין מחוז המרכז למחוז [[יהודה ושומרון]]. בראשות העיר עומד תא"ל במיל' [[שלום בן משה]].
ראש העין היא אחת הערים שצומחות בקצב הכי מהיר בישראל, נכון לשנת [[2023]] אוכלוסייתה עומדת על 74,600 תושבים וקצב הגידול השנתי הוא 6%.
אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת רובה ככולה מעולי תימן וצאצאיהם עד לתחילת שנות ה-90; בעשור זה נבנו ביוזמתו של ראש העיר, יגאל יוסף, שכונות חדשות רחבות ידיים במזרח העיר אשר אוכלסו על ידי עמותות של אנשי קבע וגמלאי צה"ל מחתך סוציו-אקונומי גבוה, זוגות צעירים ומשפרי דיור מהערים השכנות פתח תקווה ותל אביב, וכן על ידי עולים חדשים רבים, במיוחד־ממדינות ברית המועצות לשעבר. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה בתוך עשור (1985-1995).

בין השנים תשמ"ג – תשע"ה אוכלוסיית העיר צמחה פי שלושה, מ-11,400 תושבים ל-36,900 תושבים. בשנים 2019-2022 נבנו שכונות חדשות ובגלל מצוקת הדיור באזור מרכז הארץ הן אוכלסו במהירות. רוב האכלוס הוא בשכונת פסגות אפק. שנבנתה בדרום מזרח העיר והגדילה את שטח העיר משמעותית. שכונה נוספת שנבנתה ואוכלסה במהירות היא ניצבא הסמוכה לצומת קסם. בעקבות זאת טיפסה אוכלוסיית העיר ליותר מ-70 אלף תושבים.


השם [[ראש העין]] נגזר ממעינות קדומים העוברים בפאתי העיר. העיר הוקמה בשנת תש"ט, לאחר מלחמת השחרור, על שטח של בסיס בריטי נטוש מימי המנדט. תושביה הראשונים של העיר היו עולים יהודים מתימן, שעלו לארץ במבצע 'כנפי נשרים' בשנים תש"ט תש"י.

ראש העין שוכנת כ - 26 ק"מ מזרחית לתל אביב, על גבעות בגובה 200 מטר על פני המים. שטח השיפוט שלה משתרע על שלושים אלפ דונם. מיקומה האסטרטגי, בסמוך לים התיכון ועל אם הדרך בין יפו לירושלים, הקנה לעיר עוד בימי קדם חשיבות. סביב העיר התנהלו קרבות בין ישראל לפלישטים.


'''היסטוריה'''

ב30 לנובמבר 1947, פרעו תושבי עדן המוסלמים פרעות קשות ביהודי העיר, זאת לאחר החלטת האו"ם בדבר חלוקת [[הארץ]] והקמת [[מדינת ישראל|מדינה יהודית]]. בפרעות הפכו היהודים
לפליטי חרב. לא פלא איפוא שלאחר קום המדינה החלה תנועת יציאה המונית לארץ ישראל. גל של התלהבות ספונטנית הציף את יהודי תימן. ממחנה העולים ע"ש שייח עותמן הסמוך לעדן, יצאו גאולי [[תימן]]. בחדשי הקיץ של תש"ח עלו ארצה כחמישים אלף מיהודי תימן. בכך תמה למעשה גלות יהודי תימן. רוב העולים הגיעו למחנות העלייה שהוקמו על שרידי מחנות צבא בריתיים בראש העין, בית נאבללה וכפר סירקין. עד תשי"א היה מחנה האוהלים ליד חסות הסוכנות היהודית, ובסוף שנה זו הפכה ראש העין ליישוב קבע שנוהל על ידי התושבים, והוקם ועד מקומי.
בשנת תשי"ד מינה שר הפנים מועצה ממונה שכיהנה תקופה קצרה, ושנה לאחר מכן נערכו [[בחירות]] לרשות המקומית, ששמה נקרא '[[ראש העין]]'.
היישוב התפתח על בסיס מעברה של עולים מתימן. כ-5,000 מיהודי תימן, שניסו לעלות לישראל בשנות ה-40 ונעצרו על ידי הבריטים במחנה חאשד ליד עדן, עלו לישראל במבצע אווירי בתקופה דצמבר 1948-מרץ 1949. מחנה זה כונה על ידי יהודי תימן כמחנה גאולה.

מאמצע 1949 ועד ספטמבר 1950 התנהל "מבצע על כנפי נשרים" להטסת יהודי תימן לישראל. בשנים 1949–1950 התיישבו עולים מתימן בקרבת המחנה הבריטי בראש העין, סביבו הוקמו כ-1,500 אוהלים. נראה שבמעברה שהו כ-35,000 עולים. הקשיים ששררו במדינה חלו גם על שירותי הבריאות, החינוך והרווחה במחנות העולים. תקופה זו הותירה פצעים פתוחים בחברה הישראלית עקב מחלות ומוות של ילדים, פרשה שמכונה "ילדי תימן". מאבקים על שמירת המסורת והזרמים בחינוך במחנות (שהביאו לכינונה של ועדת החקירה הממלכתית הראשונה בישראל), וכן מצוקת רעב ו"תקופת הצנע" (במעברת ראש העין ארעה הפגנה של עולים רעבים, במהלכה נהרג עולה מיריות שוטרים). בתוך המחנות, נרקמו חיים קהילתיים, אשר תורגמו להוויה חברתית ופוליטית ביישובי הקבע שקמו באתרי המעברות.

ב-תשי"א הוקם בראש העין יישוב קבע, שנוהל על ידי ועד מקומי. ב-תשי"ד מינה שר הפנים ליישוב מועצה ממונה, שהוחלפה ב-1955 על ידי מועצה מקומית נבחרת. ביולי 1994 הוכרזה ראש העין כעיר.


'''שכונות העיר:'''

השכונות הישנות: אביב, הרקפות, צה"ל, רמב"ם, שבזי ומשכנות המוזיקה.

השכונות החדשות: גבעת טל, מצפה אפק, גבעת הסלעים ונווה אפק (הצבאית והאזרחית), פסגת טל

השכונות בהליכי בנייה: פסגות אפק

=[[בית חב"ד]]=
[קובץ:הרב עקיבא -ראשון משמאל-.jpg|שמאל | ממוזער| הרב עקיבא (משמאל), עם ראש העיר]]

מה שנים שוכן בית חב"ד בעיר במקלט ברחוב הרב שבזי, שמכיל גם את משרדו של הרב עקיבא. עם התרחבות הפיעלות, המקום היה צר מהכיל את באי בית חב"ד.
סמוך למקלט הולכים ונבנים מגדלי מגורים , בתוכנית הימים להרחיב את הבניה לשטח בו ממוקם בית חב"ד. העיריה הודיעה לבית חב"ד שתבנה מקום חלופי עבור הבית חב"ד.

הרב בנימין עקיבא הוא שליח הרבי לעיר ראש העין מי' שבט תשמ"ו.
עם הגיעו לעיר ערך התוועדות עם התושבים ובמהלך ההתוועדות הודיע לקהל שהוא הולך להיות שליח ביישוב.
בפעילות בית חב"ד ראש העין מנצח הרב עקיבא יחד עם חמשת בניו.
הורים רבים התקרבו לחב"ד ע"י כינוסי צבאות השם שהיה עושה ברחוב באמצעות הרכב שלו.

ראש העיר הביא את מפתח העיר לרבי מה"מ.

'''מוסדות בעיר'''
'גן חב"ד' - בשנת תשמ"ח נפתח גן חב"ד הראשון ביישוב/עיר.

==שלוחי הרבי לעיר==
*ר' נחום אליהו כהן - נווה אפק 
*ר' [[שניאור זלמן כהן (ראש העין)]] - פסגות אפק
*ר' [[בנימין עקיבא]]

=קישורים חיצוניים=


[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]