עריכת הדף "יהודה פרג"

[[קובץ:אזהרה.jpg|100px|שמאל|ערך מועתק וסיפורי
]]
ערך מועתק וסיפורי
[[קובץ:יהודה פרג אצל הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|מר '''יהודה פרג''' עובר אצל הרבי]]
מר '''יהודה פרג''' הוא אדריכל, שתכנן את [[הרחבות ושיפוץ 770#הנחת אבן הפינה|ההרחבה של 770]]  שאושרה על ידי [[הרבי]].

==תולדות חיים==
מר יהודה פרג נולד וגדל ב[[ירושלים]] למשפחה דתית, למד אדריכלות באוניברסיטה במלבורן שבאוסטרליה ובתום לימודיו חזר ל[[ירושלים]] והחל לעבוד כאדריכל.

==אדריכל ההרחבה של 770==
[[קובץ:כתבה על יהודה פרג.jpg|שמאל|ממוזער|כתבה על יהודה פרג ב[[עיתון בית משיח]]]]

בשנת [[תשמ"ח]] כששהה ב[[ניו יורק]] לצורך עבודתו, התבקש לבדוק אפשרות להגדלת בית הכנסת [[770]]. ביחד עם אנשי הוועד סיירו בכל המתחם והביאו גם מהנדסים על מנת שיבחנו את נושא הרחבת המקום. מר יהודה פרג הבחין כי לבנין יש מקום לארבע קומות שלא נוצלו ומשום כך הוא תכנן לעקור את ליבת הבנין מבלי לגעת במפלס [[בית הכנסת]] שישאר על מקומו, וככך ליצור חלל גדול שיכיל אלפי מתפללים בכל ימות השנה ובפרט בחגים. 

הבדיקה עם הקבלנים העלתה כי מדובר בבניה יקרה מאוד שעלותה יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים, כמה חודשים אחרי זה התקשרו אל מר יהודה חברי הועד והודיעו לו כי החליטו במקום שיפוץ והרחבה - לבנות מחדש את המקום בסמוך ל -[[770]], מה שיוזיל עלויות. גבאי בית הכנסת הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]] התקשר אל מר יהודה ואמר לו שהוא מוזמן לבוא ל[[ניו יורק]] כדי לתכנן את הבנין החדש בהתאם לתכנית החדשה. מר יהודה פרג טס ישר לניו יורק ונפגש עם הרב קרינסקי שסיפר לו שהוגשו בפני הרבי מספר תוכניות ממספר אדריכלים שונים, אך הרבי דחה את כל ההצעות שהוגשו בפניו. ועוד אמר לו הרב קרינסקי שבוועד הבנין מבקשים ממנו להציע פרויקט חדש להרחבת המקום. לאורך אותו חודש הוא עבד עם המהנדסים ששכר והראה את זה לוועד הבנין. וועד הבנין אמרו שעכשיו הם יגישו את זה לרבי. הרבי עבר על כל התוכניות שלו והיה מרוצה מאוד, ואישר את בניית הבניין.  

אחד התנאים שהציב הרבי הוא שלא ישקיעו בבניין סכומים אגדיים. יהודה עצמו נפגש עם מספר קבלנים, ביניהם עם הקבלן מר דוד צ'ייס שהיה אחד הפילנתרופים שתמך בפעילות החב"דית במשך השנים.

בשנתיים הבאות נקרא יהודה כמה פעמים לניו יורק, לא פעם ביקשו ממנו חלופות לחלקים מסוימים בתכנון הבניה כדי להוזיל עלויות. היה שלב מסוים בו ביקשו לעשות הרחבה מצומצמת בלבד. 

בכ"ד אלול תשמ"ט לאחר משא ומתן ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. 
וככה הוא מספר: {{ציטוטון|אותו יום היה יום ראשון ואני הוזמנתי לרבי במעמד חלוקת הדולרים. 
הרב זאב כץ גבאי בית הכנסת, הציג אותי בפני הרבי כאדריכל התוכניות, ואמר שאני מתעתד לשוב לירושלים, הרבי העניק לי דולר אחד לצדקה בירושלים ודולר אחר לצדקה בארץ ישראל, ודולר נוסף הרבי העניק לי באומרו שדולר זה הוא "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (את זה הוא אמר באידיש). כבר התקדמתי הלאה בתור, כשלפתע קראו לי לשוב. 'הרבי מבקש לדבר איתך' אמרו לי. וא הרבי אמר לי באידיש - 'ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי'}}. 
בפועל ההרחבה הראשונה התקיימה בשנים הבאות. בית המדרש הורחב בצורה חלקית בלבד. חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שאז, בשנת תשנ"ד, נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.

===נסיון ההרחבה אחרי ג' תמוז===
בשנת תשס"ד נקרא יהודה פרג שוב לניו יורק ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'. חלפו עוד כמה שנים, עד שבשנת [[תשפ"ב]] צלצלו אל יהודה עסקנים מניו יורק ושאלו אותו 'האם הרבי נתן לו איזה מכתב או מסמך שמוכיח את זה שהרבי אישר זאת שארחיב את 770'? ויהודה אמר שהוא לא קיבל מסמך רשמי, אבל הוא זוכר שהראו לו את הסיכום בו הרבי אישר את הפרויקט ואמר שהוא יזכיר זאת על הציון של אדמור הריי"צ . ואכן העסקנים שהתקשרו ליהודה בדקו וראו בוידאו כי הרבי מברך את יהודה על הפרויקט. יהודה בעצמו פירט{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט התשפ"ד.}} קצת כיצד ייראה הבניין החדש וככה יהודה סיפר:{{ציטוטון|הכניסה לזאל הגדול תישאר כפי שהיא קיימת היום, אך אליה התווספו עוד כניסות חדשות בבניין החדש.  לעזרת הנשים תהיינה כניסות מרחוב יוניון ומרחוב איסטערן פארקווי.  שללנו אפשרות של כניסה מכיוון רחוב קינגסטון, שכן זה מהווה את הצד המזרחי של בית הכנסת, ולא נכון שאנשים ייכנסו מה'מזרח' לשם מתפללים...    יצרנו גם קשר גם בין המפלסים של 770 עצמו לבין הבניין החדש, תוך מעבר בין 770 לבניין החדש.  מעבר לכמות המתפללים בקומה המרכזית, עשיתי קומת גלריה נוספת לגברים, ועוד קומה לעזרת הנשים. מתחת לבניין עשיתי בייסמנט רחב ידיים שיועד עבור אולם הקיווש. אחת הבשורות שיצרנו במבנה החדש, שלא יצטרכו כלל עמודי תווך. עם הטכנולוגיה הקיימת היום, יש אפשרות לבנייה רחבה מבלי להזדקק לעמודים. בנוסף גם הקציתי מקום למשרדים, ספרייה וכן בתי מדרש משניים סביב ליציעי הקהל, אלו אמורים להיות אזורים של חדרי לימוד ובזמני חגים או באירועי שיא, הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.}}  

יהודה גם אמר שמקומו של הרבי ישאר במקומו הוא וכך גם ארון הקודש שיישאר גאומטרית במקום כפי שהוא היום.

[[קובץ:הגירסה המורחבת.jpeg|שמאל|ממוזער|הגירסה המורחבת שיהודה לא רצה לקבל באומרו שהרבי נתן לו הוראות והנחיות כיצד להרחיב את 770]]

==לקריאה נוספת==
{{בית|יוסי סלומון|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא|1395|14|תשפ"ד}}

==קישורים חיצוניים==
'''[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm בשידור חי: אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים]''' {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרג, יהודה}}
{{קטגוריה:ידידי חב"ד}}

[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]