עריכת הדף "אברהם בורנשטיין"

הרה"ק רבי '''אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''', ידוע על שם ספרו '''האבני נזר'''. נולד בשנת ה[[קצ"ט]], נפטר בי"א אדר [[תע"ר]]. 

בהגיעו לפרקו לקחו לחתן הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.

בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב <REF>מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.</REF> כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.<REF> מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.</REF>

== מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן ==

[[הרבי]] סיפר <REF>[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] ח"א עמ' 523.</REF>: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן". 

כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי ז"ל<REF>[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] ח"ב עמ' 566.</REF> : "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".<REF> אמנם ב[[נאות דשא]] ח"א עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע ל[[חג השבועות]]: "נוסח הרב מלאדי זצ"ל לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדה"ז ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין ב[[אוצר מנהגי חב"ד]] לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת [[היכל מנחם]], [[ירושלים]] [[תשס"ד]]) עמ' רעא סנ"ד.</REF> הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') – ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה – כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן לא היתה דעתו נוחה". 

גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב <REF>בספרו עה"ת ומועדים, שבת חוה"מ פסח תער"ב.</REF> בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' בצירי, ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו ע"פ נוסח אדה"ז.<REF> הרב גדליה אבערלאנדער.</REF>

== ממשנתו ==

ידועים הם במיוחד דבריו של האבני נזר בהקדמת ספרו אגלי טל, כי מצווה על האדם ליהנות מחכמת ה[[תורה]], ועיקר מצוותה היא ההנאה, ולכן אם נהנה האדם מדברי התורה קיים בכך את המצווה. האבני נזר מדמה זאת לפסק של "המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה",<REF> כריתות יט, א.</REF> שכן ההנאה גורמת למעשה להחשב כמעשה גם היא נעשה דרך התעסקות, כך אומר גם האבני נזר, ההנאה שבתורה גורמת לקיום המצווה ליעשות כראוי גם אם כיוון שלא לשמה, וכמובא "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה", שמכך מוכח שגם הלימוד שלא לשמה הינו מעשה מצווה, שאם לא כן לא היה מביא לידי לשמה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים]]