עריכת הדף "לוי יצחק מברדיטשוב"

[[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
רבי '''לוי יצחק מברדיטשוב''' ([[ת"ק]] - [[כ"ה בתשרי]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], חברו ומחותנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורב קהילה ומנהיג חסידי ב[[ברדיצ'ב]]. ידוע בכינויו "'''סנגורם של ישראל'''", על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.

==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'ת"ק ב[[עיירה]] הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר דרברמדיקר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.

בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עילוי מיערוסלאוו" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] לאשה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.

ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ"ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל"ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד.

בשנת תקכ"ג מילא את מקומו של ר' שמעלקע ברבנות ריטשוואל, ובשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל"א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).

בתמוז [[תקמ"ה]] עבר לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}.

ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני [[חסיד]]ים, חיבר סגולה להצלחה.
== מחותנו של ה[[אדמו"ר הזקן]] ==
{{ערך מורחב|ערך=[[החתונה הגדולה בז'לובין]]}}
הוא היה מחותנו של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרבנית [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו"ר האמצעי]] נישאה להרב [[אליעזר דערבארימדיקער]], בנו של רבי [[מאיר מברדיטשוב]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה"ק ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

בקיץ [[תקס"ד]] התקיימו קישורי התנאים וב[[ערב שבת]] פרשת נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[ז'לובין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

החתונה השניה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן (חתן הרה"ק ר' לוי יצחק) הרב יוסף בונם וואלעס עם הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו"ר האמצעי]] שהתקיימה ב[[ליאדי]] בערב שבת [[פרשת בשלח]] [[תקס"ח]].

רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט". כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער {{הערה|בספר רשימות היומן עם פענוחים עמוד שב מובא ששמו היה רבי יעקב סמיליאנער.}} לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"הז.
כאשר הגיע לברדיטשוב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת שרבי יעקב אינו בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

בשנת [[תק"ע]] לאחר [[הסתלקות]]ו אמר רבי [[נחמן מברסלב]] כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.

מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.
===ציונו של רבי לוי יצחק===
אחרי [[הסתלקות]]ו של רבי לוי יצחק הוא נטמן בעיר ברדיטשוב ונבנה לו '[[אוהל (קבר הצדיק)|ציון]]' מיוחד, בזמן [[השואה]] כוסה ה'ציון' והתגלה רק בזמן [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש"פ]].

בשנת [[תשע"ח]] טען השליח בברדיטשוב הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו.
ובקיץ [[תש"פ]] נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 "באמצע החפירה, הבנו שיש משהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}.

בשנת [[תשפ"ב]] ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|[https://col.org.il/news/139864 בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב{{COL}}]}}.

==מתורתו==
[[אדמו"ר הצמח צדק]] שמע מפיו, כי לולא שהתורה היתה מזכירה את עוון הגאוה בריבוי מקומות (כמו "לכן ענקתמו גאוה" בתהילים) לא היה מאמין כי קיימת מדה מוזרה כזאת בעולם, שהרי במה יש לו לאדם להתגאות כשהוא היום כאן ומחר בקבר {{הערה|שיח שרפי קודש ערך גאווה סימן ח}}.
==ספריו==
* '''קדושת לוי''' על התורה.
* בסביבות שנת תש"ס, התגלו כתבים מחידושיו על הש"ס שנכתבו על ידי תלמידיו (כ200 עמודים), דוגמה מהחידושים (כ-10 עמודים) יצאה לאור בשנת [[תשס"ב]], שאר החידושים עדיין לא נדפסו.

== ניגוניו==
* [[ניגון קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
* [[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
*[[ניגון אנה אמצאך]]
*[[א שייגעץ (ניגון)|א שייגעץ]]
*[[מאירק'ה מיין זון|ניגון מאירק'ה מיין זון]]
*[[ניגון אום אני חומה]]
==תפילתו==
תפילת הרב מברדיטשוב הקנתה לו פירסום רב והודפסה בכל סוגי הסידורים הן של החסידות הן של המתנגדים הן של [[יהדות ספרד]], הרה"ק מברדיטשוב חיבר תפילה לאומרה ב[[מוצאי שבת]] ג' פעמים וסגולתה להצלחה לכל השבוע.
וזו נוסחתה;
{{חלונית
| כותרת = אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בִּתְהִלָּתֶךָ
| רוחב = 32%
| תוכן = <poem>
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בִּתְהִלָּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, שֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
 
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִנְּךָ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ, לְהוֹדוֹת לְךָ, וְרַק אֹתְךָ לַעֲבֹד, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְשֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה יָבֹא לָנוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבָנֵי, חַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְסִיַעְתָּא דִשְמַיָּא לָנוּ וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
| מקור =
| ניקוד = כן
}}

==לקריאה נוספת==
*'''אוהב ישראל''', קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
'''רבי לוי יצחק מברדיטשוב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון''', צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשוב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32851&st=&pgnum=83 מכתב מ[[אדמו"ר הזקן]] לרבי לוי יצחק לנחמו על פטירת בנו רבי מאיר]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lustig%20-%20BM%20%3D%20Tishrei%2025%2C%205758.pdf רבי לוי יצחק מבארדיטשוב במסורת חב"ד]''', תשורה משנת תשנ"ח
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Alperin-Wilhelm%20-%20Shvat%208%2C%205778.pdf נזר הבארדיטשובער]'''
* {{קישור התקשרות צאח|898|3339|638|רבי לוי-יצחק מברדיטשוב|מרדכי מנשה לאופר}}, '''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14784&CategoryID=2351 בדרכו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]''', גיליון 1276
*'''[https://col.org.il/news/133950 אוהבם של ישראל: סיפור חייו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/104733 תיעוד מרהיב ממצלמת רחף מבית הקברות ברדיטשוב • {{וידאו}}{{COL}}]
*[https://col.org.il/news/135742 פרק שלישי: מקלו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב וספר מסתורי{{COL}}]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]