עריכת הדף "אגרת התשובה - פרק ב'"

{{תניא}}
'''פרק ב'''' של [[אגרת התשובה]] מסביר כי ה[[תענית|תעניות]] נועדה למרק הפגם ולהשיב אהבת ה' אליו.

==מבוא לפרק==

{{פרק תניא|פרק=ב'|טקסט הפרק="אך כל זה לענין כפרה ומחילת העון שנמחל לו לגמרי מה שעבר על מצות המלך כשעשה תשובה שלימה, ואין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין לענשו על זה ח"ו ב[[עולם הבא]] ונפטר לגמרי מן הדין בעולם הבא. אמנם שיהיה לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו ית' כקודם החטא להיות נחת רוח לקונו מעבודתו. היה צריך להביא [[קרבן עולה]] אפילו על מצוות עשה קלה שאין בה כרת ומיתת ב"ד, כמו שדרשו רז"ל בת"כ על פסוק ונרצה לו וכדאיתא בגמרא פ"ק דזבחים דעולה מכפרת על מצוות עשה והיא דורון לאחר שעשה תשובה ונמחל לו העונש. וכאדם שסרח במלך ופייסו על ידי פרקליטין ומחל לו. אף על פי כן שולח דורון ומנחה לפניו שיתרצה לו לראות פני המלך (ולשון מכפרת וכן מ"ש בתורה ונרצה לו לכפר עליו אין זו כפרת נפשו אלא לכפר לפני ה' להיות נחת רוח לקונו כדאיתא שם בגמ', וכמ"ש תמים יהי' לרצון). ועכשיו שאין לנו קרבן להפיק רצון מה' התענית הוא במקום קרבן, כמ"ש בגמרא שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט כאלו הקרבתי לפניך וכו'. ולכן מצינו בכמה תנאים ואמוראים שעל דבר קל היו מתענים תעניות הרבה מאד, כמו רבי אלעזר בן עזריה שהיה מתיר שתהא פרה יוצאה ברצועה שבין קרניה בשבת וחכמים אוסרים ופעם אחת יצאה כן פרתו של שכנתו ולא מיחה בה והושחרו שיניו מפני הצומות על שלא קיים דברי חביריו. וכן רבי יהושע שאמר בושני מדבריכם בית שמאי, והושחרו שיניו מפני הצומות. ורב הונא פעם אחת נתהפכה לו רצועה של [[תפילין]], והתענה מ' צומות. וכהנה רבות. ועל יסוד זה לימד [[האריז"ל]] לתלמידיו על פי חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים אף שאין בהן כרת ולא מיתה בידי שמים כמו על הכעס קנ"א תעניות וכו'. ואפילו על איסור דרבנן כמו סתם יינם, יתענה ע"ג תעניות וכו' וכן על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו [[תפלה]] יתענה ס"א תעניות וכו', ודרך כלל סוד התענית היא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה, כמו הקרבן שנאמר בו ריח ניחוח לה'. וכמו שכתוב בישעיה הלזה תקרא צום ויום רצון לה' מכלל שהצום הנרצה הוא יום רצון:"}}

==סיכום הפרק==

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים בפרק==
*[[תענית]]


{{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק א'|פרק א']]|הבא=[[אגרת התשובה - פרק ג'|פרק ג']]}}
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]