עריכת הדף "שניאור זלמן קלמנסון"

{{אין תמונה}}
הרב '''שניאור זלמן קלמנסון''' ([[ב' תמוז]] [[תרמ"ו]] - [[כ"ז ניסן]] [[תשל"ו]]) היה [[חסיד חב"ד]], [[מסירות נפש|בעל מסירות נפש]], מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבי|והרבי]].

==תולדות חיים==

נולד ב[[ב' תמוז]] [[תרמ"ו]] בעיר [[ויטבסק]] שברוסיה לאביו הרב ישראל שמעון קלמנסון. נשא את מרת מנוחה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אלול]] [[תש"ל]].}} בת ר' מרדכי לייב ומרת בילא רישא פרידמאן.

בשנות הפ' עבר להתגורר ב[[פושקינה]] בפרברי [[לנינגרד]]. בימי מלחמת העולם השניה נמלט מלנינגרד ונדד במקומות שונים.

לאחר סיום המלחמה, ברח מרוסיה ביציאה הגדולה, עלה לארץ ובמשך תקופה מסוימת התגורר ב[[תל אביב]] שם כיהן כשמש [[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת של חסידי חב"ד בתל אביב]]{{הערה|הרב [[שלום בער בוטמן]], איך געדיינק אייך, סיפור 57. תשורה הבר [[תש"פ]], עמוד 52.}}, ולאחר זמן מה עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נפטר ב[[כ"ז ניסן]] [[תשל"ו]] ונטמן [[חלקת חב"ד הר הזיתים|בחלקת חב"ד בהר הזיתים]].

==מסירות נפשו==
ר' זלמן היה בעל מסירות נפש, בשנים [[תרפ"ד]] - [[תרפ"ו]] עקב מחסור ב[[נוסח האריז"ל|סידורים נוסח האריז"ל]] הדפיס ר' זלמן סידורים, דבר זה היה כרוך בסיכון גדול מפני שכדי להדפיס ספרים היה צורך באישור מהשלטונות, ולאחר מכן היה נכתב בדף השער שמו של המבקש, מי שהסכים לכך היה ר' זלמן וכך יצא שנדפסו אלפי סידורים, כאשר בדף השער נכתב בצורה די בולטת '''"זלמן קלמנסון"'''.

בנוסף לכך, לאחר מעברו לפושקינה פעל רבות למען בניית מקוואות בעירו הקודם ויטבסק, ר' זלמן אף נסע לשם למשך שלושה חודשים כדי לממש מטרה זאת.

כאשר בנו ר' שלום מענדל הגיע לגיל חמש עשרה שלחו ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]] ר' זלמן חשש שאשתו לא תתן את הסכמתה לכך שבנה יסע למרחק כה רב בזמנים כה קשים, לכן לקח ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת ורק לאחר שחזר לביתו מתחנת הרכבת, סיפר על כך ר' זלמן לאשתו{{הערה|בית משיח 816 עמוד 21.}}.

==משפחתו==
*בנו הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].
*בנו הרב [[יקותיאל דובער קלמנסון]].
*בנו הרב [[שלום מענדל קלמנסון]].
*חתנו הרב [[בערק'ה חן]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קלמנסון, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]