עריכת הדף "אבו"

'''ְאִבּוֹ''' הוא הלחלוחית המגדל את הצמח, או הצמח בקטנותו (או הצמח בתחילת צמיחתו), והוא משורש 'אָב'.

==הרחבה==
הרבי הצ"צ{{הערה|בספר החקירה עמ' צא-182.}} דן במשמעות המילה 'איבו' המופיעה במקרא פעם אחת ויחידה "עֹדֶ֣נּוּ '''בְ֭אִבּוֹ''' לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף וְלִפְנֵ֖י כָל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ"{{הערה|איוב ח יב}}:


רש"י, המצודת ציון והרלב"ג מפרשים 'באבו – '''בליחלוחו'''', הראב"ע מפרש{{הערה|על שה"ש גבי באבי הנחל..}} 'במקום צמחו' (היינו, איבו הוא '''המקום''' בארץ המוליד את הצמח){{הערה|וכן מפרש רשי את הפסוק "לראות באבי הנחל" (שה"ש ו' יא).}}, והרמב"ן פירש ש'באבו' הוא '''העץ עצמו'''{{הערה|והיינו '''תחילת''' הצמיחה. והיינו, שמפרש איבו הוא הצמח עצמו ולא הלחלוחית המגדלת אותו.}}


ומחדש הרבי הצ"צ{{הערה|על פי פירוש הרד"ק בשרשים שרש אבב: עודנו באבו - בעוד שהגומא בעצו.}} שהפירושים לא סותרים, כי איבו הוא גם מלשון לחלוחית וגם משרש אב, כי הלחלוחית הוא המוליד והמגדל את הצמח כמו שהאב מוליד הבן ומגדלו{{הערה|וממשיך שם הצ"צ להוכיח מכמה מקומות ומפרשים שהפירושים לא סותרים. לדוגמא, מביא רש"י על וארא שמפרש על הפסוק "כי השעורה אביב" שאביב הוא מלשון "באבי הנחל". והיינו, שגם רש"י מסכים שאיבו הוא גם מלשון לחלוחית וגם משורש 'אב'.}}. היינו, גם אם נאמר שפירוש 'אבו' הוא הצמח עצמו על כל פנים גם לפי זה הוא גם משרש אב: או מכיון שהוא '''תחילת''' הגידול, או מכיון שכמו שהאב מוליד את הבן כך הצמח אב להפרי - וודאי שלהפירוש ש'איבו' הוא המקום המגדל את הצמח פשוט שהוא גם מלשון אב.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת הנגלה]]