עריכת הדף "יעקב זכריה מסקליק"

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = יעקב זכריה מסקאליק.jpg
|כינוי=יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= מתוך תיק המאסר
|תאריך לידה = [[תרמ"ח]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= סיביר (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, מוסקבה, מלחובקה
|מקום לימוד= תומכי תמימים ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=רב, מזכיר, שליח אדמו"ר הריי"צ, 
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
}}
[[קובץ:יעקב זכריה מסקאליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב זכריה בתמונה מתוך תיק האסיר שלו, תמונה זו צולמה בעיצומה של חקירה.]]
הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב זוראוויץ'}} ([[תרמ"ח]] - [[תרח"צ]]), היה מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], התמסר למען החזקת היהדות ברוסיה במסירות נפש.

==תולדות חיים==
נולד (ככל הנראה) ב[[שמחת תורה]] [[תרמ"ח]], בעיירה [[שצעדרין]]. 

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (=אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

בשנת [[תרע"א]] (לערך) נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]]. כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו. מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך כמה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי הריי"צ.  

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו.

==מכתב חסידי לחבר המתאר את אישיותו==
לפנינו קטע ממכתב מרתק ומרגש שכתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."

==המאסר והרצח==
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. וניסו לעוצרו הרבה פעמים, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שבשנת [[תרצ"ה]] עצרוהו ושלחו אותו לקזחסטן ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]] ועוד שלושה חסידים שהוא היה המבוגר ביניהם. היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית. באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. לאחר מספר ימים ראו אותו החסידים נוסע במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדו שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]