לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
שלמה מטוסוב
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־07:40, 9 ביולי 2023 מאת
8888
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]] הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה. ==תולדות חיים== הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים. שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]]. באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]]). בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]]. נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]]. ==לימודים במחתרת== הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}} למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. ===המאסרים וניסיונות יציאה=== בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}. לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}. שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}. בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש. בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}. ==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים== ===בסמרקנד=== בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל. בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}. ===בפוקינג=== לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}. בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}. ===השליחות למרסיי=== [[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]] בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל. כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}. ==השליחות ל[[קזבלנקה]]== בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים". קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים. ==מוסדות [[קזבלנקה]]== מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה: '''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]]. '''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. '''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. '''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו== קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו. הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו. הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. ==עם הבבא סאלי== קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|בית משיח 1367}}. ==פטירתו== בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}} ==ספרו: רשמי ביאורים== בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת. בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}. ==משפחתו== '''רעייתו''': * מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. '''בניו''': * הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]]. * הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]]. * הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]]. * הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין. * הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]. * הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]]. * הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]]. '''בנותיו''': * מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]]. * מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי. ==לקריאה נוספת== *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז *[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ *הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק ==קישורים חיצוניים== * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}} * ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]] * '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}} *הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית) *'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]''' {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}} [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה: אישים במוסקבה]] [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] [[קטגוריה: אישים בפוקינג]] [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]] [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]] [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] [[קטגוריה:משפחת קרסיק]] [[קטגוריה:משפחת מטוסוב]] [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Col
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:אנש
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:וידאו
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:שטורעם
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:תמונה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)