עריכת הדף "משה מאייר"

ד"ר '''אסטורה מאייר''' (שמו היהודי היה '''משה מאיער''', באיטלקית: '''Astorre Mayer'''; [[ט"ו אדר]] [[תרס"ו]]-[[ט' אלול]] [[תשל"ז]]) היה מהנדס, תעשיין ונדבן יהודי, מראשי הקהילה היהודית באיטליה המקורב לחסידי חב"ד שסייע בפעולות [[מיהו יהודי]], וכן בפעולות שליח הרבי באיטליה הרב [[גרשון מענדל גרליק]]. כיהן כקונסול כבוד של מדינת ישראל במילאנו בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה, ובמשרדיו במרכז העיר שוכנו משרדי הקונסוליה הישראלית במילאנו[.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו אדר]] [[תרס"ו]] להוריו סאלי ומלטידה מאיער. הוריו היו פעילים ציונים, וסבו מצד אמו,  היה מר אסטורה ויטה, תעשיין בולט בצפון איטליה.

כנער למד במילאנו הנדסת מכונות והשתלב בעבודה בחברת תעשיית הנייר המשפחתית.

נטל חלק בפעילות ציונית באיטליה, ומייד לאחר ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל, מונה לקונסול של כבוד בצפון איטליה, ופעל רבות למען ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, ובין השאר תמך בהוצאת המשלחת הארכאולוגית האיטלקית לחפירות בקיסריה, ובהקמת אגודת ידידי האוניברסיטה העברית.

לאחר פטירת אביו בשנת [[תשי"ג]] עבר לנהל את החברה ותחתיו שגשגה פעילותה מאוד, פעלה בשישה אתרים, והעסיקה כ-2,500 עובדים (בשנת תשכ"ו הוענק לו על ידי נשיא איטליה עיטור 'אביר מסדר העבודה'). בין השאר יזם בשנת תשי"ג את הקמת מפעלי נייר חדרה, ואף שימש כשותף בחברה.

בשנת [[תשכ"ח]] נמנה עם המייסדים של 'החברה לישראל', וכן שימש כיושב ראש הכינוס של הקהילות באירופה לשירותי יהדות{{הערה|Standing Conference on European Jewish Community Services.}} שפעל בעזרת תרומות של הג'וינט והמגבית היהודית להקמה מחודשת של מוסדות יהודיים שנהרסו במלחמת העולם השנייה.

בשנות הכ"ף, כאשר הגיע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לפעול בשליחות הרבי באיטליה, יצר עמו קשרים קרובים, ורתם אותו לסייע בעניני הרבי, זאת לצד החסיד ר' [[אברהם פרשן]] שרתם אותו עבור עסקנות הכלל בעניני [[מיהו יהודי]].

קשריו עם הרבי באו לידי ביטוי גם בחליפות מכתבים{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרת י'שז, על פי ה[https://drive.google.com/file/d/1CRzsQfT6irXjelLpg8C1Zeso5ZJtGdWj/view נסמן ומוכח בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה ג' תמוז תשפ"ג עמוד 257].}}, וכן בביקורים שלו אצל הרבי{{הערה|ניתן לראות אותו יושב מאחורי הרבי בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב.}}. 

תמך גם בתלמידי חכמים ופעולות תורניות{{הערה|1=ראו לדוגמא הקדשות שלו באוצר הפוסקים חלק א' הוצאת תשט"ו, אנציקלופדיה תלמודית חלק ח', ועוד.}}.

בשנים האחרונות לחייו נקלעה החברה לקשיים וסמוך לפטירתו הגיעה לפשיטת רגל ומפעליה נסגרו.

נפטר בביתו במילאנו, כתוצאה מהתקף לב ב[[ט' אלול]] [[תשל"ז]].

בשנת [[תש"מ]] הונצח על ידי עיריית ירושלים וקראה על שמו רחוב בשכונת נווה יעקב.

==משפחתו==
*בנו, חיים (Maurizio) מאייער

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מאיער, משה}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:אישים במילאנו]]