עריכת הדף "קישינב"

{{בעבודה}}
[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] במסירות שיעור בישיבה בקישינב לצעירים.]]
'''קישינב''' היא בירת רפובליקת [[מולדובה]] והעיר הגדולה במדינה המונה למעלה מחצי מליון נפש. 

בעיר התקיימה קהילה יהודית וחסידית גדולה, שסבלה מ[[פרעות קישינב]] ונכחדה ברובה ב[[שואה]]. שרידי הקהילה התמודדו עם דיכוי השלטון הקומוניסטי, עד התפרקות ברית המועצות, אז הוקמו בעיר מוסדות חב"ד ובית הכנסת המרכזי שב להוות מרכז של חיים יהודיים בעיר.

==הסטוריה==
כבר בראשית ימי החסידות, עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, העיר קישינב הייתה מרכז יהודי חשוב ויהודים רבים התגוררו בה. בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כמחצית מתושבי קישינב היו יהודים, אחד האחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא. בעיר פעלו כשבעים בתי כנסת וחיים יהודים תוססים.

בעיר קישינב התגורר גם רבי [[אברהם שניאורסון]], חותנו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בשנת תשס"ב לערך התגלה קברו בבית הקברות היהודי הישן בקישינב ובתשע"ב שופץ.}}.

בחודש תמוז [[תש"א]] כבשו הנאצים את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה בסיוע הצבא הרומני. רצח היהודים נעשה בשיטת בורות הריגה ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. בעיר הוקם גטו שממנו יצאו משלוחים של מאות יהודים בכל פעם עד לחיסולם.

כיום קיימת קהילה יהודית ומוסדות יהודיים בקישינב. הרב [[זלמן אבלסקי]] כיהן כרב הראשי של מולדובה עד לפטירתו בשנת [[תשע"ד]], ובהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילה. כיום מכהן בנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] כרבה של מולדובה ונכדו הרב [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)]] משמש כרב העיר קישינב.

==פעילות בית חב"ד במקום==
בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש" ממוקם ברחוב חב"ד ליובאוויטש, והוא בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום.  בקרבת בית הכנסת נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית.

במקום פועל ארגון "בית חם" התומך תזונתית ביהודים רבים ומספק שלוש ארוחות מזינות ומבושלות ביום. לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.

בעיר פועל מעון וגן חב"ד בניהול השליחה מרת חיה זלמנוב.

עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת [[תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה [[אחי תמימים]] או תומכי תמימים. המענה שקיבל הרב סלונים: "ברכה והצלחה אזכיר על הציון".

כיום מתגוררות בקישינב משפחות השלוחים:
* הרב מנחם מענדל וחיה מושקא אקסלרוד - רבה הראשי של קישינב.
* הרב מנחם מענדל ולאה גוצל - רבה הראשי של טרנסניסטריה.
* הרב שמואל וחיה זלמנוב - המנהלים פעילות עניפה בעיר קישינב.
* הרב דוד ומושקא אקסלרוד.
על הפעילות העניפה מנצח הרב זושא אבלסקי יו"ר חב"ד במולדובה. הרבנית לאה אבלסקי הנושאת בתואר: "השלוחה המבוגרת ביותר בחב"ד" מתגוררת בקישינב וממשיכה את פעילות בעלה הרב זלמן.

בעקבות הגעת כ-300 סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הוקם בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.

בעיר ממוקמים משרד "מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה", הדואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של יהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, מארגן משלוחים קבועים של תשמישי קדושה, וצורכי החג בחגי ישראל.

בעיר פועל מכון הוצאה לאור שמפיק מדי חודש עיתון בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]] מליובאוויטש, ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.

=== רקע ===

בראשית שנת תש"נ, התמוטט המשטר הקומוניסטי, ו[[ברית המועצות]] התפרקה ל15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה שנודעה בעבר כחבל בסרביה, הידועה בעקבות פוגרום קישינב שארע בה לפני 107 [[שנה]], בו נבזז רכוש יהודי רב, וחיים של יהודים רבים הופסקו באחת, מרבית יהודי המדינה נספו בשואה.

לאלו ששרדו את [[השואה]], ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.

בשנת תש"נ הגיעו בשליחות הרבי לעיר הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ורעייתו והחלו את פעולותיהם ב[[חנוכה]] ובהמשך קיימו [[תהלוכת ל"ג בעומר]] שהיתה הראשונה בחבר העמים.  בתנש"א הוקמה  סוכת ענק בחג הסוכות ברחוב הראשי, ב[[חנוכה]] הוצבה חנוכייה מרכזית ברחוב הראשי.

==פוגרום קישינב==

'עַל הַשְּׁחִיטָה בְּעִיר הַהֲרֵגָה'. היסטוריית 'קישינעווער שחיטה' - 'פרעות קישינב'.

פרעות [[קישינב]] פרצו ב[[פסח]] [[תרמ"ג]] (1903). אז זו הייתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב(1812). היום זו בירתה של רפובליקת מדינת [[מולדובה]]. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה ר"ס פון ראאבן, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי פון פְּלֶבֶה.

היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופצו כרוזים שבהם נכתב, כי הצאר מתיר לעשות שפטים ביהודים. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם.

פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים.

המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זיעזע את דעת הקהל.

מידי שנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית ב[[קישינב]].

[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]