עריכת הדף "שבא"

{{אות|שם=שב"א|תמונה=[[קובץ:shva.jpg|80px]]}}
'''שְבָא''' ('''שוו"א''') הוא אחת מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש כעיצור בסיום הברה סגורה (שווא נח), או חצי תנועה בפתיחה לתנועה (שווא נע), והוא מסומן כשתי נקודות המוצבות זו מעל זו בצורה אנכית מתחת לאות.

בתורת החסידות, מקביל השבא לספירת ה[[גבורה]] (מתאים בעיקר עם שווא נח, שענינו עצירה).

==שם הניקוד==
בלוח ה[[אל"ף בי"ת]] שהדפיס הרבי בפתיחה ל[[סידור תהלת השם]] מופיעים גם סימני הניקוד, וביניהם הניקוד 'שב"א', באות ב' ולא כפי המקובל בלוחות הנפוצים לכתוב זאת בוא"ו (שווא).

במענה ליהודי ששאל על כך את הרבי, השיב לו הרבי שזהו בכוונת תחילה, מתאים לתוכן הפנימי של הניקוד כפי שמבואר בספרי פנימיות התורה, והרבי ציין לו את המקורות העיקריים העוסקים בכך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/6071.htm אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'עא], ושם מציין הרבי לתיקוני זהר תי' סט (קד, ב. קכו, ב. קכט, ב). תיקוני זוהר חדש (צט, ג). מאורי אור מע' שבא. קהלת יעקב מע' שבא. ועוד.}}, וכאשר קיבל הרבי מכתב מא' החסידים שכתב את שם הניקוד 'שבא', כתב לו שנהנה מכך מאוד{{הערה|שם=פרדס|1=[https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes16.pdf פרד"ס חב"ד גליון 16 עמוד 26].}}.

== סוגי השבא השונים, והחטפים==
קיימים 4 סוגים: שווא נח, שווא נע, שווא מרחף, ושווא געיה.

מלבד זאת, באותיות הגרוניות (אחה"ע) במקום שאמור לבוא שבא-נע, מכיון שבהגיה המדוייקת לא ניתן להגות באות גרונים שבא-נע, האות מנוקדת בחטף, ובדרך כלל מקבלת את הניקוד הסמוך אליה. מסיבה זו, החטפים נחשבים כאחת הווריאציות של שבא, ומבטאים אותם רק באותיות גרוניות{{הערה|שם=תשמב חי אלול|1=ראו [https://drive.google.com/file/d/1aML94hKeOc7edOV87eFD__SHfNY8cvdu/view שיחת חי אלול תשמ"ב] סעיף כא.}}.

הרבי ציין כי ידיעת ה[[דקדוק]] הוא מחוייב המציאות כדי לדעת לבטא את מילות התפילה כדבעי, והרבי ציין במיוחד את ידיעת החילוק בין שבא נח ושבא נע{{הערה|שיחת שבת פרשת החודש תשמ"ב, סעיף נא.}}.

===פירוט המופעים השונים של סוגי השבא והחטפים===
כאשר השווא מצוי בסוף הברה, הוא '''שווא-נח'''.

במצבים הבאים, ה'''שווא נע''':
{| class="wikitable"
|
|'''סימנים לזכירה'''
|'''המשמעות'''
|'''דוגמה'''
|-
|א
|'''א''' - ראש מילה
|בתחילה מילה, שווא יהיה שווא נע
|שְׁמִיעָה - השווא על הש' הוא שווא נע
|-
|ב
|ה'''שני (ב)''' מבין שני שוואים
|כאשר יש שני שוואים ברצף, הראשון יהיה שווא נח והשני שווא נע
|יִשְׁמְעוּ - השווא על הש' הוא שווא נח, השווא על המ' הוא שווא נע
|-
|ג
|אחרי תנועה '''ג'''דולה
|אחרי תנועה גדולה, שווא יהיה שווא נע
|שָמְעוּ - מאחר שהאות מ' מגיעה לאחר ש' עם תנועה גדולה (קמץ), השווא תחתיה הוא שווא נע
|-
|ד
|תחת '''ד'''גש
|תחת אות דגושה, השווא יהיה שווא נע
|לִמְּדוּ - באות מ' יש דגש תבניתי (מפני שהיא בבניין פִּעֵל הכבד), ולכן השווא תחתיה הוא שווא נע ולא שווא נח (למעשה, הוא שווא מרחף...)
|-
|ה
|'''ה'''ללויה!
|כאשר יש שתי אותיות זהות ברצף, השווא על האות הראשונה יהיה שווא נע ('''ההיגיון''': כדי להקל על ההגייה)
|המילה הַלְלוּיָה היא דוגמה נהדרת: שתי ל' ברצף, ולכן השווא על הל' הראשונה מוכרח להיות שווא נע (אם תנסו להגות אותו כשווא נח תראו עד כמה זה לא נוח)
|}
'''שווא מרחף''': שווא שנובע מחיטוף של תנועה גדולה. הוא נהגה כשווא-נח, אך מתפקד כשווא-נע. כך למשל, לא יבוא דגש קל אחריו.

'''שווא געיה''': שווא נע המופיע יחד עם [[מתג]], הנהגה כמו תנועה לכל דבר.


==בתורת החסידות==
בתיקוני זוהר{{הערה|קכט, ב.}} מציין שהשבא הוא בחינת גבורה, ומייסד זאת על לשון הפסוק "כִּי '''בָאֵ"שׁ''' נִשְׁפָּט" (בא"ש אותיות 'שב"א'){{הערה|וראו שם בהמשך: "וַתִּפּוֹל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם (איוב א, טו), שְׁבָה עִמָּדִי (בראשית כט, יט) דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא דְאִתְקְרֵי שְׁבָ"א מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא".}}.

רבי לוי יצחק מציין שנדב ואביהו אף שהם בני אהרון שענינו חסד, הם עצמם בחינת 'אף' וגבורה (הגימטריא של 'נדב ואביהו' הוא 81, כמניין 'אף'){{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&pgnum=56 לקוטי לוי יצחק חלק ג' עמוד נט]. וראה שם שמתרץ הקשר בין ה[[צירה]] שהנקודות הם זה לצד זה, לכך שבגבורה הם זה תחת זה.}}.

==הברה בפני עצמה==
כיון שהשווא לעולם לא יכול להופיע לבד, אלא רק בצירוף לתנועה נוספת, נקרא הוא 'עבד עבדים'{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1gF4V1sgQvoOBR4MZERTFI4pjMBK-ik_2/view שיחת א' דראש חודש אלול תשמ"ב, סעיף כח.}}.

בשונה ממה שניסו מדקדקים שונים לטעון שהשווא אין לו הברה בפני עצמו כלל, הרבי שולל דעה זאת לחלוטין כיוון שהיא סותרת את מה שרואים בחוש שגם אות המנוקדת בשווא בלבד - יש לה הברה, אלא שאינה יכולה להופיע כתנועה בלבד, ולכן נקרא עבד עבדים.

הרבי גם הסביר את הסיבה לכך שלמרות שעל פי פשט מקומו של השווא הוא בסוף הנקודות, כיון שעל פי קבלה מתאים יותר שיופיע אחרי הסגול, ומכיון שאפשר להסביר גם בדרך הפשט מדוע מציבים אותו אחרי הסגול, כיון שהוא יכול לבוא כחטף עם אחד מהנקודות קמץ / פתח / סגול, בלוח הנקודות שבסידור תהילת השם הוא נקבע דווקא שם{{הערה|שם=תשמב חי אלול}}.

==פולמוס סימון השבא נע בסידורים החדשים==
{{ערך מורחב|ערך=[[דקדוק]], [[סידור תהלת השם]]}}
בסידור תהילת השם שנדפס על ידי הרבי, מסומן ההבדל בין שבא-נח לשבא נע, באמצעות כוכבים המופיעה מעל אות שצריך להגות אותה כשבא נע.

כוכביות אלו נעתקו מהסידור 'סדר העבודה' ממנו נסדר הסידור (עם התיקונים המתבקשים לנוסח שסידר אדמו"ר הזקן), וכפי עדות הרבי, לא הספיקו להגיה זאת כדבעי.

בשנת תשל"ח יצאה לאור מהדורה חדשה של הסידור בהוראת הרבי ותוקנו למעלה ממאה טעויות שונות, אך סימון הכוכביות נשאר כמו בהוצאה הקודמת.

בשנת [[תשנ"ט]] [[סניף קה"ת כפר חב"ד]] הוציא לאור מהדורה חדשה של הסידור שבשונה מדפוסים קודמים (שהיו מהדורות צילום) - הוקלד מחדש, הוספו הערות ומנהגים והוכנסו תיקונים שונים (כולל שינוי מיקום של קטעי התפילה השונים ועוד).

בין השינויים העיקריים שנעשו, היה סימון מחודש של כל סימוני השבא-נע, אשר בכל המהדורות שיצאו לאור קודם לכן סומנו כפי שיטת ר' זלמן הענא (הרז"ה), ואילו המהדירים החליטו ששיטתו אינה מקודשת והרבי לא סמך עליה את ידו, והחליטו לסמן בשיטה אחרת, שלדעתם מדוייקת ונכונה יותר.

דבר זה עורר פולמוס רחב בכלל הבימות התורניות, כאשר במשך שבועות ארוכים כל צד ניסה להביא ראיות ולצדד בשיטתו{{הערה|1=ראו בין המצדדים: [https://www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/69536914 יהושע מונדשיין - באתר כרמים], מאיר יששכר מארק (העורך של הסידור) בפרדס חב"ד גליון 9 עמוד 151. בין המתנגדים: שמואל לייב רייבין שבועון בית משיח גליון 229 עמוד 62. הרב ברוך אבערלאנדער פרדס חב"ד גליון 7 עמוד 115 וגליון 8 עמוד 99. הרב יעקב סינגאווי שבועון בית משיח גליון 408 עמוד 40, גליון 409 עמוד 36 וגליון 414 עמוד 42.}}, כאשר אחת ההוכחות העיקריות של צד המתנגדים לשינויים היה מענה של הרבי בעצמו בנוגע לציון השבא בסידור, שהוא משתמט מלעשות שינויים במה שכבר נקבע ונהוג זמן רב, מלבד במקומות שברור בצורה מוחלטת שמדובר בטעות{{הערה|שם=פרדס}}.

==קישורים חיצוניים==
*אברהם שטראקס, '''[https://files.anash.org/uploads/2022/04/1214.pdf לימוד הקריאה לפי המסורה]''', ביאור שיטת הרבי בנוגע לשווא, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה י"א ניסן תשפ"ב עמוד 301

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נקודות]]