עריכת הדף "ניסוך המים"

'''ניסוך המים''' היא עבודה שהיתה בחול המועד סוכות.

עניניה הפנימי הוא - עבודה למעלה מטעם ודעת.

בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמר"זל גבי ניסוך המים: שאין שיעור למים. 

הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול
במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין
של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול במציאות]]. דהנה, ענין ההעלאה הוא
בהיותו רחוק מהאין האלקי , ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו
בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו , ואז הוא בתנועה של
העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו ,
אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. ועך דרך משל - [[השתחואה|המשתחוה]]
לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה
והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק
אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו
לגמרי. 

וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין,
אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, משא"כ מים
הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו , שאז הוא מתבטל
ממציאותו לגמרי. 

הפרש נוסף קיים בין בינה לחכמה, שבבינה יש התחלקות,
והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא
שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, משא"כ במים, שהוא
כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות.
וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש
האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד
ראי ית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 תורת מנחם]</REF> 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]