עריכת הדף "משתמש:משיח בכיכר/ויקיפדיה"

יקיפדיה (באנגלית: Wikipedia) היא אנציקלופדיה מקוונת רב-לשונית, המבוססת על תוכן חופשי ומשתמשת בטכנולוגיית ויקי. ויקיפדיה היא האנציקלופדיה הכללית הגדולה והפופולרית ביותר באינטרנט.[1] מאחורי האתר עומדת קרן ויקימדיה, מוסד ללא כוונת רווח שמרכזו בארצות הברית. הקרן נותנת את שירותי המעטפת לקיום האתר, כגון תחזוקת שרתים, אך היא אינה מתערבת בניהול האתר, ומאפשרת לקהילת הוויקיפדים לקבל החלטות עצמאיות בנושאי התוכן. מוטו האתר הוא "ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית", כאשר "חופשי" פירושו חופשי לעיון ללא כל מגבלה, חופשי לעריכה וחופשי להעתקה ולהפצה. תוכן האתר מוגש תחת הרישיון החופשי CC-BY-SA.

ויקיפדיה נכתבת ומשופרת מִדֵּי יום בידי רבבות מתנדבים, ומסתמכת על רעיון חוכמת ההמונים. המתנדבים כותבים את הערכים, יוצרים את הגרפיקה המעטרת את האנציקלופדיה, וכן מסייעים בהגהה ובניטור התוכן מפני השחתות. ויקיפדיה נכתבת בכ-318 שפות, ובהן גם עברית.[2] גרסאות ויקיפדיה בכל השפות מהוות המשך לתנועת התוכנה החופשית ולעיתים מתייחסים אליהן גם כחלק מתנועה הנקראת "תרבות חופשית". ערכים מעטים נכתבים על ידי כותבים המקבלים תשלום ממי שהזמין את כתיבת הערך.

ויקיפדיה הושקה ב-15 בינואר 2001 כמיזם מיקור המונים על ידי ג'ימי ויילס ולארי סנגר. סנגר בחר את שם האתר אשר הוא שילוב של המילה "ויקי" (אשר פירושה בהוואית "מהיר") ו"אנציקלופדיה". בעוד שבתחילת הדרך הייתה קיימת רק אנציקלופדיה בשפה האנגלית, לאורך השנים פותחו מהדורות בשפות רבות אחרות לוויקיפדיה. הוויקיפדיה האנגלית היא המהדורה הגדולה ביותר של ויקיפדיה מבין כל 301 המהדורות של ויקיפדיה. נכון לנובמבר 2020, יש בוויקיפדיה למעלה מ-59 מיליון ערכים אם מסכמים את הערכים בכל השפות בהן היא כתובה.[3] למעלה מ-6.5 מיליון ערכים כתובים בוויקיפדיה האנגלית, ואלה מהווים כ-11.1% ממספר הערכים הכללי.[4] כמות פעולות העריכה שנעשו בכל הדפים והערכים יחדיו עולה על 2.4 מיליארד. באתר רשומים למעלה מ-78.5 מיליון משתמשים ויש בו למעלה מ-2.5 מיליון תמונות חופשיות.

בשנת 2006 נכתב במגזין "טיים" כי המדיניות של ויקיפדיה שמאפשרת לכל אדם לערוך ערכים הפכה את ויקיפדיה לאנציקלופדיה הגדולה ביותר ואולי אף הטובה ביותר בעולם, והיא עדות לחזון של ג'ימי ויילס.

לאורך השנים ויקיפדיה ספגה ביקורת על כך שבמקרים מסוימים היא עשויה להיות מושפעת מהטיה מערכתית, ועל כך שהיא עשויה במקרים מסוימים להיות כפופה למניפולציה ולספינים בנושאים שנויים במחלוקת. כמו כן, לאורך השנים הועלו ביקורות שונות על ויקיפדיה המתייחסות בעיקר לשתי טענות מרכזיות - העובדה שהאנציקלופדיה ניתנת לעריכה על ידי כל אחד (רבים טוענים שבשל כך ויקיפדיה לא יכולה להיות אנציקלופדיה אמינה, וכי הדבר מפחית את חשיבותה ואמינותה כמקור עליו אפשר להסתמך ולהפנות) וכי הדינמיקה בין עורכי האתר איננה מוצלחת, ומערערת על המטרות שבגינן האתר נוצר (האמור יוצר חשש להטיות מערכתיות, מגדריות וגזעניות בקרב קהילת העורכים, וכן שבמקרים מסוימים עלולה להיווצר קליקה בין עורכים באתר).

אטימולוגיה
שמה של ויקיפדיה הוא הלחם של המילה ההוואית ויקי (wiki - מהיר) ושל המילה היוונית פדיה (παιδεία - חינוך או הדרכה). ויקי היא שיטה שפותחה על ידי וורד קנינגהם לבנייה מהירה יחסית של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, הוויקיפדיות הן רק חלק מכלל האתרים העושים שימוש בשיטה זו. באתרי ויקי התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, בשיטת מיקור המונים. אתרים רבים, פרט לוויקיפדיה, הבנויים בשיטה זו, כוללים את המילה ויקי בשמם (כמו אתר הוויקי הראשון - "Ward's Wiki"). המילה "פדיה" לקוחה מההלחם היווני "אנציקלופדיה".

אבות רוחניים
הרעיון לאסוף את כל הידע שבעולם, כך שיהיה בהישג יד, תחת קורת גג אחת, היה בעת העתיקה אחד מהרעיונות המנחים של הספרייה של אלכסנדריה וספריית פרגמון הספרייה שפעלה בפרגמון.

הקיסר הסיני שנגזו השגיח על חיבורה של אנציקלופדיית יונגל, אחת מהגדולות בהיסטוריה, שהושלמה ב-1408 והכילה מעל 11,000 כרכים כתובים בכתב-יד, מהם שרדו עד ימינו רק כ-400.

אסופת הידע המוסלמית הקדומה בימי הביניים כללה עבודות מקיפות רבות ופיתוח רב של מה שכיום נקרא שיטה מדעית, שיטה היסטורית וציטוט. ראויים לציון אנציקלופדיית המדע של אבו בכר אלראזי, המועתזילי, תפוקתו מאריכת החיים של 270 ספרים של אל-קינדי, והאנציקלופדיה הרפואית של אבן סינא, שהייתה מקור תקני במשך מאות שנים. כמו כן ראוי להזכיר את עבודות ההיסטוריה האוניברסלית או הסוציולוגיה של האשורים, אל-טברי, אל מסודי, אל-את'יר ואבן חלדון, שהמוקדימה שלו מכילה השגות ביחס לאמינות תעודות כתובות שנשארות ישימות לגמרי גם בימינו. לאנשים הללו הייתה השפעה עצומה על שיטות מחקר ועריכה, שנובעת בין השאר הודות לנוהג האסלאמי של איסנד שהדגיש את הנאמנות למקור רשום, בדיקת מקורות וחקירה ספקנית.

אף על פי כן, עבודות אילו היו זמינות בקושי למי שאינו מומחה: הן היו יקרות וכתובות עבור אילו המרחיבים ידע ולאו דווקא המשתמשים בו (חוץ מאשר ברפואה). ראשיתו של הרעיון המודרני של אנציקלופדיה מודפסת למטרה כללית בתפוצה רחבה קצת לפני דני דידרו ואסכולת האנציקלופדיסטים של המאה ה-18 - יוזמי כתיבת האנציקלופדיה הגדולה. ספריות של אוניברסיטאות גדולות יכולות להיחשב כמוזיאונים של מיזמים אנציקלופדיים אדירים בארצות שונות. כותרים שונים הם ה-"אנציקלופדיה בריטניקה" האנגלית, ה-"Enciclopedia Universal Illustrada" הספרדית, ה-"Meyers Konversations-Lexikon" וה-"Brockhaus" הגרמניים.

את הרעיון להשתמש במיכון, מעבר לדפוס, על מנת ליצור אנציקלופדיה שימושית יותר, ניתן למצוא כבר בסיפור קצר מאת ה' ג' וולס, "מוח עולמי" (1937) ובמאמר "As We May Think" (פורסם ב-1945) מאת ונבר בוש, שם מופיע חזון עתידי של היפרטקסט מבוסס מיקרופילם, "ממקס". אבן דרך חשובה נוספת הוא "מיזם זאנאדו" של טד נלסון (1960).

עם התפתחות האינטרנט, אנשים רבים ניסו לפתח מיזמים של אנציקלופדיה מקוונת. חלוץ התוכנה החופשית, ריצ'רד סטולמן ביטא את התועלת של "אנציקלופדיה ומקור למידה חופשי עולמי" ב-1999. הוא תיאר את ייסוד ויקיפדיה כ"חדשות מרגשות", והמוסד לתוכנה חופשית שלו מעודד אנשים "לבקר ולתרום לאתר".

היסטוריה
 ערך מורחב – היסטוריה של ויקיפדיה
נופדיה


מייסדי ויקיפדיה ג'ימי ויילס ולארי סנגר
לפני הקמתה של ויקיפדיה היו מספר מיזמים בהם נעשו ניסיונות ליצירת אנציקלופדיות מקוונות אך אף אחת מהן לא זכתה להצלחה. ויקיפדיה החלה כמיזם משלים עבור האתר נופדיה, אתר אנציקלופדיה מקוון חופשי באנגלית שאת הערכים בו כתבו מומחים כאשר התוכן פותח בתהליך ביקורת עמיתים קפדני וממושך. נופדיה נוסדה ב-9 במרץ 2000, תחת הבעלות של חברת הפרסום בומיס. בעלי החברה היו המנכ"ל ג'ימי ויילס והעורך הראשי של נופדיה לארי סנגר (אשר בהמשך הפך לעורך הראשי הראשון של ויקיפדיה). במשך חודשים אחדים, דנו סנגר וויילס בדרכים שונות להוסיף ל"נופדיה" מיזם משלים, פתוח יותר. ב-2 בינואר 2001 שוחח סנגר עם בן קוביץ, מהנדס מחשבים ואיש אשכולות, בסן דייגו שבקליפורניה. קוביץ היה בזמנו משתתף קבוע באתר תבניות העיצוב של וורד קנינגהם, ממציא הוויקי. כאשר קוביץ הסביר לסנגר את מושג הוויקי הבסיסי בארוחת ערב, סנגר ראה מיד שוויקי עשוי להיות פורמט מצוין שבאמצעותו ניתן ליצור בשיתוף פעולה טיוטות לנופדיה.

ב-10 בינואר 2001 הציע סנגר לראשונה ברשימת הדיוור של נופדיה ליצור אתר ויקי שישמש ליצירת טיוטות עבור נופדיה. למיזם החדש ניתן השם "ויקיפדיה".

השקת ויקיפדיה וצמיחתה
שמות התחום wikipedia.com ו-wikipedia.org נרשמו ב-12 בינואר 2001 וב-13 בינואר 2001. ויקיפדיה הושקה ב-15 בינואר 2001 כמהדורה בודדת בשפה האנגלית בשם התחום www.wikipedia.com והדבר הוכרז בעקבות כן על ידי סנגר ברשימת הדיוור של נופדיה. המדיניות של ויקיפדיה בדבר שמירה על נקודת מבט נייטרלית נקבעה עוד בחודשים הראשונים להשקתה של ויקיפדיה. מלבד כלל זה היו מעט מאוד כללים בראשית הדרך. ויקיפדיה פעלה באופן עצמאי מנופדיה. במקור היו לחברת "בומיס" כוונות להפוך את ויקיפדיה לעסק רווחי.

בתחילת הדרך עיקר התורמים בוויקיפדיה הגיעו מנופדיה, מ-Slashdot, וממנועי חיפוש. המיזם הכיל 1,000 ערכים בסביבות 12 בפברואר ו-10,000 ערכים בסביבות 7 בספטמבר. בשנה הראשונה לקיומו נוצרו מעל 20,000 ערכים חדשים לאנציקלופדיה - קצב של כ-1,500 ערכים לחודש. ב-30 באוגוסט 2002 הגיע המספר ל-40,000 ערכים. קצב הצמיחה גבר ביציבות מאז תחילת המיזם, מלבד כמה האטות שנגרמו מתוכנה שיוסברו להלן.

בהמשך נוצרו גם מהדורות של ויקיפדיה בשפות נוספות כאשר עד 2004 נוצרו בסך הכל 161 מהדורות שונות לוויקיפדיה. נופדיה המשיכה לפעול עד 2003 כאשר הוחלט לסגור אותה והערכים המעטים שפותחו בה שולבו בוויקיפדיה. ויקיפדיה האנגלית חצתה את הרף של שני מיליון ערכים ב-9 בספטמבר 2007, מה שהפך אותה לאנציקלופדיה הגדולה ביותר שנוצרה אי פעם.

בעקבות חששות על כך שוויקיפדיה תהפוך לאתר מסחרי ועל כך שלא תהיה להם שליטה באתר, החליטה קהילת עורכי הוויקיפדיה הספרדית על יצירת "פיצול" לאתר בפברואר 2002 - ובעקבות כן הושק האתר אנציקלופדיית ליברה (Enciclopedia Libre). מהלכים אלה הובילו לכך שוויילס הצהיר שוויקיפדיה לא תציג לעולם פרסומות, ולכך ששם המתחם של האתר שונה מ-wikipedia.com ל-wikipedia.org.

איך ויקיפדיה תורמת לידע החופשי
אף על פי שוויקיפדיה האנגלית הגיעה ל-3 מיליון ערכים באוגוסט 2009, הצמיחה של ויקיפדיה האנגלית, במונחים של יצירת ערכים חדשים ועורכים פעילים, הגיעה לשיא בתחילת 2007. בעוד שבמהלך 2006 נוצרו מדי יום בוויקיפדיה האנגלית בסביבות 1,800 ערכים חדשים, ב-2013 הממוצע היה בערך 800 ערכים חדשים ביום. צוות מחקר במרכז המחקר של פאלו אלטו ייחס את ההאטה הזו לכך שעם השנים הפך האתר בהדרגה ליותר ייחודי. אחרים סבורים שהצמיחה צפויה תמיד לדעוך בשלב מסוים לאחר שמרבית הנושאים העיקריים זכו לערכים.

מאמר שפורסם ב-Technology Review של MIT ב-2013 תחת הכותרת "The Decline of Wikipedia" ציין שמאז 2007 ויקיפדיה האנגלית איבדה שליש מהעורכים הפעילים.

נכון למאי 2019 ויקיפדיה האנגלית הייתה המהדורה הגדולה ביותר של ויקיפדיה מבין כל 301 המהדורות של ויקיפדיה. נכון לנובמבר 2018 ויקיפדיה הכילה מעל ל-49 מיליון ערכים, אם מסכמים את הערכים בכל השפות בהן היא כתובה.[3] למעלה מ-6 מיליון ערכים כתובים בוויקיפדיה האנגלית, ואלה מהווים כ-11.5% ממספר הערכים הכללי.[4] כמות פעולות העריכה שנעשו בכל הדפים והערכים יחדיו עולה על 2.4 מיליארד. באתר רשומים למעלה מ-78.5 מיליון משתמשים ויש בו למעלה מ-2.5 מיליון תמונות חופשיות.

התפתחות הלוגו
השקת האתר - סוף 2001
השקת האתר - סוף 2001

 
סוף 2001 - 12 באוקטובר 2003
סוף 2001 - 12 באוקטובר 2003

 
13 באוקטובר 2003 - 13 במאי 2010
13 באוקטובר 2003 - 13 במאי 2010

 
החל מ-13 במאי 2010
החל מ-13 במאי 2010

פתיחות
בשונה מהאנציקלופדיות המסורתיות, ויקיפדיה מאפשרת לכל אחד ליצור ערכים חדשים, ולערוך כמעט כל ערך בוויקיפדיה, ללא צורך בהרשמה. השינויים שמבוצעים בערכים מפורסמים באופן מיידי. כתוצאה מכך כל ערך באתר יכול באופן תאורטי להכיל אי דיוקים שונים כגון טעויות, הטיות אידאולוגיות, טקסט שטותי, או טקסט לא ישים.

הגבלות
בשל הפופולריות ההולכת וגוברת של חלק ממהדורות ויקיפדיה, כולל המהדורה האנגלית, לאורך השנים בחרו קהילות ויקיפדיה מסוימות להתחיל להציב הגבלות שונות במקרים מסוימים. לדוגמה, בוויקיפדיה האנגלית ובעוד מספר מהדורות של ויקיפדיה רק משתמשים רשומים רשאים ליצור ערכים חדשים. בוויקיפדיה האנגלית ערכים מסוימים בנושאים שנויים במחלוקת או רגישים מוגנים כך שרק עורכים ותיקים יכולים לערוך אותם. בדרך כלל ערכים שמושחתים רבות בתקופות מסוימות הופכים להיות ערכים מוגנים. ערך שנוי במיוחד במחלוקת עשוי להינעל כך שרק מפעילי מערכת יוכלו לבצע בו שינויים.

בעקבות ניסויים ממושכים ודיונים בקרב קהילת העורכים בדצמבר 2012 הוחלט בוויקיפדיה האנגלית להתחיל להשתמש במערכת "Pending changes" אשר מאפשרת לגרום לכך ששינויים שמבוצעים על ידי משתמשים לא רשומים בערכים שנויים במחלוקת, או אשר יש בהם בדרך כלל יותר השחתות, חייבים להיבדק על ידי משתמשים ותיקים לפני פרסומם.

מעקב אחר השינויים האחרונים
אף על פי שכל השינויים בוויקיפדיה אינם נבדקים באופן שיטתי, פלטפורמת הוויקי שבה פועלת ויקיפדיה מכילה כלים מסוימים המאפשרים לכל אחד לעבור על השינויים שביצעו עורכים אחרים באתר. באמצעות דף ה"גרסאות קודמות" של כל ערך ניתן לראות את כל הגרסאות הקודמות של הערך. ברוב הערכים כל אחד יכול לבטל שינויים של אחרים על ידי לחיצה על קישור בדף הגרסאות הקודמות של הערך. כל אחד יכול להציג את השינויים האחרונים בערכים, וכל אחד יכול לעקוב אחר "רשימת מעקב" של ערכים שמעניינים אותם על מנת שיוכלו לקבל ידיעה על כך שבוצעו שינויים בערכים שאחריהם אתם עוקבים.

השחתה ואמינות
נושא מתמיד בוויקיפדיה הוא השחתה ("ונדליזם"): עריכות פוגעות, הטעיות מכוונות או הוספת הבל בערכי האנציקלופדיה. כך קרה, למשל, כאשר סטיבן קולבר, מנחה תוכנית טלוויזיה בארצות הברית, השחית עמוד בוויקיפדיה בשידור חי, ודחק בצופים אחרים להשחית.[5] עם תופעה זו מתמודדים הוויקיפדים בעזרת בדיקת הערכים החשובים להם והשינויים האחרונים, וכך רובם המוחלט של הערכים המושחתים מוחזרים למצבם המקורי תוך שניות או דקות בודדות.

בעיה אחרת היא אמינות המידע, גם כזה שנראה שייך לנושא וכשר, וזו בעיה סבוכה יותר. המחקר המפורסם ביותר מבין אלו שבדקו את אמינות ויקיפדיה הוא זה של כתב העת "Nature" שפורסם ב-2005 והגיע למסקנה לפיה מספר הטעויות בוויקיפדיה גדול בכ-30% מזה שבאנציקלופדיה "בריטניקה".[6]

מחיקה והכללה
 ערך מורחב – ויקיפדיה:מחיקה והכללה
סוגיה המרכזת תשומת לב בוויקיפדיה היא שאלת גבולותיה של האנציקלופדיה, כלומר מהם הערכים שצריכים להיכלל באנציקלופדיה. בדרך כלל אין ספק אלו ערכים ראויים להיכלל בוויקיפדיה ואלו אינם ראויים להיכלל, אך הגבול בין שתי קטגוריות אלה אינו חד, ומקרי הגבול מצריכים עיון.

בוויקיפדיה ניכרות שתי עמדות בולטות בסוגיה זו, מחיקה והכללה, אשר כל אחת מייצגת גישה שונה לייעוד האנציקלופדיה. העמדה המחקנית - שנציגיה מכונים מחקנים - תומכת בגישה של כתיבה בררנית ומחיקת ערכים שאינם בעלי חשיבות או כתובים בתקנים נמוכים. על פי עמדה זו, ויקיפדיה עוסקת בערכים בעלי חשיבות ואינה כוללת ערכים שנכתבו למטרות יחסי ציבור, מידע טריוויה או מעשיות, חסרי עניין כללי, חסרי מקורות מידע אמינים או קצרים מדי. העמדה המכלילנית - שנציגיה מכונים מכלילנים - תומכת בגישה של כתיבה רחבה הרואה ערכים כבלתי מזיקים וכניתנים לשיפור עתידי. על פי עמדה זו ויקיפדיה עוסקת בכל נושא וסבורה שלא ניתן לומר איזה ידע הוא שימושי או בעל ערך. על פי עמדה זו, ערך יכול להיות בתחילה בעל חשיבות נמוכה אולם בהמשך היא יכולה לעלות. הנחותיה הם שבוויקיפדיה אין מגבלה של מקום (בשונה מהאנציקלופדיות הכתובות) ושמחיקת עבודות של אחרים היא מעשה חסר רגישות שעלול לפגוע בהנעה של משתמשים חדשים להמשיך לתרום. כמו כן, בלוגים ואתרי אינטרנט הם מקורות ראויים. העמדה הרשמית של ויקיפדיה העברית בנושא מפורטת בדף "ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה". לפיה, אין גבול מעשי למספר הנושאים שניתן לכתוב עליהם, אולם מבחינה בין מה שניתן לכתוב עליו למה שצריך להיכתב. עמדה זו מגדירה עקרונות שניתנים לפירושים שונים על ידי קהילת העורכים.

לאור החשיבות הגוברת של ויקיפדיה עצמה, למחיקת ערכים באנציקלופדיה המקוונת יש משמעות. פעולות אלה זוכות לסיקור בכלי תקשורת שונים וכן, משמשות נושא למחקר אקדמי אודות הערכים הנמחקים, או המועמדים למחיקה, מלבד מחקרים על עורכי ויקיפדיה והסביבה בה הם חיים.[7][8][9][10]

מדיניות המיזם
התורמים למיזמי ויקיפדיה עוקבים אחר מספר קווי מדיניות בסיסיים ואוכפים אותם.

מאחר שיש מגוון עצום של משתתפים בעלי אידאולוגיות שונות, ומכל העולם, ויקיפדיה מחויבת ליצירת ערכים נייטרלית ככל האפשר. היעד אינו לכתוב ערכים מנקודת מבט אובייקטיבית - זוהי אי-הבנה נפוצה של המדיניות - אלא להציג באופן הוגן את כל ההשקפות בנושא, וליחסן לדוגלים בהן.
ידע חופשי והקפדה על זכויות יוצרים - המידע הנתרם לוויקיפדיה צריך להיות זמין לשימוש חופשי כך שכל אחד יוכל לעשות בו שימוש כרצונו ומאידך, המשתמשים במידע נדרשים לכבד את התורמים למיזם באמצעות אזכור המקור. באופן דומה, מאחר שהתוכן בוויקיפדיה אמור להיות זמין לשימוש חופשי, ויקיפדיה יכולה לעשות שימוש רק בתוכן כזה ונמנעת משימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים (ועל כן תרומת תמונות או טקסט מוגן דורשת אישור מפורש, משום שהמשמעות של כך היא ויתור מסוים על זכויות היוצרים).
ישנן מספר מוסכמות למתן שמות לערך; לדוגמה, כאשר מספר שמות קיימים, נוהגים להשתמש בנפוץ מביניהם.
משתתפים רשומים בוויקיפדיה (המכונים "ויקיפדים") משתמשים ב"דפי שיחה" לדיון בשינויים בטקסט, ולא דנים בשינויים במרחב הטקסט עצמו. עניינים הנוגעים למספר רב של ערכים יכולים לדרוש טיפול רחב יותר במזנון או ב"מטה-ויקיפדיה" או ברשימות הדיוור.
ישנם מספר סוגי ערכים אשר מומלץ שלא לכותבם, מפני שאינם מהווים ערכים אנציקלופדיים, במובן המדויק. למשל, ערכים בוויקיפדיה אינם הגדרות מילוניות, והוספה מלאה של קטעי מקור, כגון תוכן חוקים ונאומים, אינה מתקבלת בעין יפה.
מדיניות הקהילות
הכללים הבסיסיים משותפים לכלל הוויקיפדיות. בנוסף קיימים גם כללים, עקרונות, הנחיות ומנהגים רבים שהוצעו ושהתקבלו בכל מיזם בנפרד, לאחר שכל קהילת העורכים בחרה מהם הכללים שצריכים להתקבל כמדיניות הרשמית של אותה המהדורה. כך למשל, בוויקיפדיה הפולנית והערבית כל אחד יכול לערוך אך הגרסה המפורסמת היא רק הגרסה האחרונה שאושרה לפרסום, וכל מיזם יכול להחליט בעצמו אם להשתמש בכלי טכני חדש או לא.

ניהול
מפעילי מערכת
האנרכיה הראשונית של ויקיפדיה שילבה אלמנטים דמוקרטיים והיררכיים לאורך זמן. הרעיון הכללי לפיו הערכים אינם בבעלות יוצריהם או אף אחד אחר, וכי כל אחד רשאי לערוך ולהרחיב כל נושא היה חדשני ופורץ דרך כאשר ויקיפדיה הייתה בתחילת דרכה.

עורכים ותיקים שהוכיחו לאורך זמן שקהילת העורכים יכולה לסמוך עליהם עשויים לקבל הרשאות משתמש רגישות כגון מפעילי מערכת. הרשאה טכנית זו מאפשרת למחוק דפים, להגן על ערכים במקרים של השחתות או מלחמות עריכה, או לחסום משתמשים מזיקים כצעד הגנתי. דעתם של מפעילי המערכת לא גוברת בקבלת החלטות בוויקיפדיה, ועליהם להגביל את עצמם לשימוש זהיר ומדוד בהרשאותיהם, במיוחד וביתר שאת במחלוקות שהם צד להן. פעולותיהם מוגבלות בעיקר לעריכת שינויים שהשפעתם על תוכן האתר רחבת היקף או בעלת פוטנציאל לנזק גדול, ולכן יכולות טכניות אלו אינן נגישות לכל.

הביורוקרטים מעניקים למפעילי המערכת את ההרשאה לתקופה קצובה, רק כאשר הקהילה מחליטה ברוב קולות להעניק את ההרשאה לעורך מסוים. הקהילה אף רשאית לפתוח בהליך ביטול של הרשאה שניתנה.

יישוב סכסוכים
בוויקיפדיה ישנם לעיתים קרובות מחלוקות לגבי תוכן, שכאשר הן מסלימות, עלולות להוביל למצב בו עורכים משחזרים זה את עריכותיו של זה פעמים רבות, מצב המכונה "מלחמת עריכה". עם הזמן התפתחו בוויקיפדיה מנגנונים ליישוב מחלוקות המסייעים במקרים מהסוג הזה. על מנת לחתור לקונצנזוס במקרי מחלוקת, העורכים יכולים להעלות את הנושאים בדפי השיחה של ערכים, או בדפי דיון רלוונטיים אחרים.

קהילת העורכים
 ערך מורחב – קהילת ויקיפדיה
ויקיפדיה הוא מיזם בינלאומי בו לוקחים חלק עורכים מכל רחבי העולם
ויקיפדיה נערכה ונערכת בידי אלפי מתנדבים, המכונים "ויקיפדים". אתר OxfordDictionaries.com הוסיף את המילה "ויקיפד" ("Wikipedian") למילון באוגוסט 2012.[11] מספר העריכות ליום נמצא במגמת עלייה מתמדת. מחקרים על קהילות ויקיפדיות בשנותיו הראשונות של המיזם, מצביעים על עליה מעריכית בקצב גידול התורמים לה. באפריל 2008, קליי שירקי ומרטין ווטנברג העריכו שהזמן הכולל שמוקדש לבניית ויקיפדיה עומד על כ-100 מיליון שעות.[12] בנובמבר 2011, היו כ-31.7 מיליון משתמשים רשומים בוויקיפדיות בכל השפות, כשמתוכם כ-27,000 משתמשים המוגדרים כ"פעילים" (כלומר, שמבצעים לפחות עריכה אחת לחודש).[2]

לוויקיפדיה אין עורך ראשי ממונה. שני האנשים אשר ייסדו את ויקיפדיה הם ג'ימי ויילס (נכון לשנת 2013 מנכ"ל "ויקיה") ולארי סנגר. במשך שלושת החודשים הראשונים, סנגר קיבל מ"בומיס" תשלום עבור עבודה על ויקיפדיה. נאמר שהיה לו תפקיד של בורר המקבל החלטות בוויכוחים החמים אשר התנהלו, אך לא מתוקף סמכות רשמית אלא מתוך דרישות מרבית המשתמשים. המימון למשרתו אזל ויחד עם העובדה שהוא לא הסכים עם ויילס על הכיוון העתידי של המיזם הובילו להתפטרותו בפברואר 2002.

קיימים בוויקיפדיה מינויים המעניקים אפשרויות טכניות נרחבות יותר בהתאם למינוי. המינוי בעל האפשרויות הרבות ביותר הוא ביורוקרט. ההרשאה מעניקה אפשרויות טכניות מרובות (מינוי מפעילי מערכת ובוטים, ושינוי שמות משתמשים). לצידם פועלים "מפעילי מערכת" - מינוי המעניק אפשרויות טכניות רבות יותר מאשר משתמש רשום (בעיקר מחיקת ערכים וחסימת משתמשים מזיקים). מינויים אלה אינם קובעים מעמד או סמכות מבחינת התוכן. עקרונית, דעת משתמש רשום שוות ערך לדעת משתמש לא-רשום. המטרה העיקרית במינויים הללו היא לא יצירת היררכיה ניהולית או עריכתית, אלא טיפול בהשחתה ובמשתמשים מפירי סדר.

למשתמש חדש (שלא עברו ארבעה ימים מעת הרשמתו) יש סמכות לערוך כל ערך ולכתוב ערכים חדשים, ללא הבדל בינו ובין משתמש ותיק. עם זאת, הוחלט בוויקיפדיה העברית כי בהצבעה על מחיקת ערך או נושא שנוי במחלוקת רשאי להצביע רק משתמש שצבר ותק של חודש ומאה עריכות בתשעים הימים שלפני תחילת ההצבעה.

כמעט כל הוויקיפדים הם מתנדבים. עם ההתפתחות של ויקיפדיה וצמיחת הנראות שלה, התפתחו קטגוריות אחרות של ויקיפדים, כגון סטודנטים עם משימות הקשורות לעריכת ויקיפדיה.

פער מגדרי
 ערך מורחב – הפער המגדרי בוויקיפדיה

ההתפלגות המגדרית של הכותבים בוויקיפדיה, לפי סקר ויקימדיה (2011): 90% גברים, 9% נשים, 1% טרנסג'נדרים או טרנסקסואלים.[13]
המחקר בפער המגדרי בוויקיפדיה מצביע על פערים מגדריים בוויקיפדיה הן מבחינת התפלגות דמוגרפית של עורכי ויקיפדיה והן מבחינת איכות התוכן, קיומו או חסרונו. שיעור הנשים שעורכות בוויקיפדיה, בקנה מידה עולמי, הוא בין 8.5% - 16%. הספרות המחקרית מצביעה על כך שפער מגדרי דמוגרפי זה מוביל להטיה מגדרית בתוכן שבאה לידי ביטוי בסיקור לקוי של נושאים שונים, בתיאור מוטה של המידע הקיים ובחוסר במגוון גישות הנוגעות להגדרה של ידע ולאופן יצירתו. הגורמים לפער המגדרי בוויקיפדיה עשויים להיות חיצוניים (פער טכנולוגי, פער תרבותי, העדפות שימוש, ביטחון עצמי וחוסר פנאי) או פנימיים (ממשק, תרבות קונפליקט, הטרדות, אמון הקהילה ואווירה תחרותית וביקורתית).

קרן ויקימדיה, המפעילה את ויקיפדיה, מודעת לפער המגדרי ולהשלכותיו והציבה בראש סדר עדיפויותיה את הצורך לצמצם אותו. ב-2011, ויקימדיה קבעה לה למטרה להגדיל את שיעור הנשים העורכות בוויקיפדיה בעולם לכ-25% אחוז עד 2015 אולם באוגוסט 2014 הודה מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, כי ויקימדיה נכשלה בכך וכי בכוונתה להכפיל את מאמציה לצמצום הפער. באפריל 2015 החליטה ויקימדיה להשקיע 250,000 דולר במיזם שנועד לצמצם את הפער המגדרי. במאמצים לצמצום הפער נכללים סדנאות עריכה לנשים, שיתופי פעולה עם מוסדות לימוד ותרבות, תחרויות כתיבה ייעודיות, כינון כנסים והרצאות והעלאת מודעות לנושא בקרב הציבור. בשנת 2014 השקיעה הקרן הלאומית למדע בארצות הברית 200,000 דולר במחקר הפער המגדרי בוויקיפדיה.

מהדורות של ויקיפדיה בשפות נוספות
נכון למאי 2019 ישנן 301 מהדורות בשפות שונות לוויקיפדיה. נכון למאי 2019, שש הוויקיפדיות הגדולות, לפי כמות הערכים הן: ויקיפדיה האנגלית, ויקיפדיה בסבואנו, ויקיפדיה השוודית, ויקיפדיה הגרמנית, ויקיפדיה הצרפתית וויקיפדיה ההולנדית. הוויקיפדיה השנייה בגודלה והוויקיפדיה השלישית בגודלה כה גדולות משום שקהילות העורכים שלהם מסתייעות בבוט "Lsjbot", אשר במהלך שנת 2013 בלבד יצר כמחצית מהערכים בוויקיפדיה השוודית, ואת רוב הערכים בוויקיפדיה בסבואנו ובוויקיפדיה הווראית (שתי שפות אשר נמצאות בשימוש בפיליפינים).

בנוסף לשש מהדורות ויקיפדיה הגדולות ביותר, תשע הבאות בתור מבחינת כמות הערכים כוללות למעלה ממיליון ערכים כל אחת: ויקיפדיה הרוסית, ויקיפדיה האיטלקית, ויקיפדיה הספרדית, ויקיפדיה הווראית, ויקיפדיה הפולנית, ויקיפדיה הווייטנאמית, ויקיפדיה היפנית, ויקיפדיה הסינית וויקיפדיה הפורטוגזית. ארבע המהדורות הבאות בתור מכילות מעל ל־500,000 ערכים: ויקיפדיה האוקראינית, ויקיפדיה הפרסית, ויקיפדיה הקטלאנית וויקיפדיה הערבית. ל־40 המהדורות הבאות ישנם מעל ל־100,000 ערכים, ול־78 המהדורות הבאות לאחר מכן יש מעל ל־10,000 ערכים. ויקיפדיה האנגלית היא המהדורה הגדולה ביותר עם מעל 6.5 מיליון ערכים נכון לפברואר 2020. החל מינואר 2019, על פי אלכסה, כ־57% מתנועת הרשת המצטברת באתרי ויקיפדיה מתקיימת בוויקיפדיה האנגלית, כאשר יתר תנועת הרשת מתבצעת בעיקר במהדורות הבאות של ויקיפדיה: הוויקיפדיה הרוסית (9%), הוויקיפדיה הסינית (6%), הוויקיפדיה היפנית (6%), והוויקיפדיה הספרדית (5%).


גרף לוגריתמי של 20 מהדורות ויקיפדיה הגדולות ביותר
(נכון ל-10 באפריל 2021)[14]
ויקיפדיה האנגלית 6,645,069
ויקיפדיה בסבואנו 6,123,559
ויקיפדיה הגרמנית 2,792,889
ויקיפדיה השוודית 2,561,675
ויקיפדיה הצרפתית 2,514,722
ויקיפדיה ההולנדית 2,120,764
ויקיפדיה הרוסית 1,909,445
ויקיפדיה הספרדית 1,855,045
ויקיפדיה האיטלקית 1,807,015
ויקיפדיה בערבית מצרית 1,617,290
ויקיפדיה הפולנית 1,564,833
ויקיפדיה היפנית 1,370,543
ויקיפדיה הסינית 1,347,403
ויקיפדיה הווייטנאמית 1,282,584
ויקיפדיה בשפת ואריי-ואריי 1,266,104
ויקיפדיה האוקראינית 1,259,243
ויקיפדיה הערבית 1,204,410
ויקיפדיה הפורטוגזית 1,101,865
ויקיפדיה הפרסית 960,089
ויקיפדיה הקטלאנית 725,402
הערה – המספרים בתיבות הם מספר הערכים בכל מהדורת ויקיפדיה.

משום שוויקיפדיה מפותחת דרך האינטרנט היא זמינה ברחבי העולם ולכן העורכים בכל מהדורה של ויקיפדיה יכולים בפועל להיות בעלי דיאלקטים שונים או לבוא ממדינות שונות (כמו במקרה של המהדורה האנגלית). הבדלים אלה עשויים להוביל במקרים מסוימים לחילוקי דעות לגבי הבדלי איות או נקודות מבט שונות.

אף על פי שבכל מהדורות ויקיפדיה ישנן כללים מסוימים שהם זהים לחלוטין, בפועל כל מהדורת ויקיפדיה פועלת פחות או יותר באופן עצמאי זה מזה.

ג'ימי ויילס תיאר את ויקיפדיה כ"מאמץ ליצור ולהפיץ אנציקלופדיה חופשית באיכות הגבוהה ביותר האפשרית לכל האנשים בכדור הארץ ובשפתם". הפעילות של כל מהדורות ויקיפדיה מתואמת בחלקה על ידי מטא-ויקי, אתר הוויקי של קרן ויקימדיה שהוקם לצורך ניהול דיונים, קביעת מדיניות וקבלת החלטות הנוגעות למיזמי קרן ויקימדיה בכל השפות. לדוגמה, האתר מספק סטטיסטיקות חשובות על כל מהדורות ויקיפדיה, ומכיל גם רשימת ערכים שצריכים להיות קיימים בכל מהדורת ויקיפדיה. במקרים רבים ערכים עם קשר חזק לשפה מסוימת נמצא רק במהדורת ויקיפדיה באותה השפה. לדוגמה, ערכים שעוסקים ביישובים קטנים בארצות הברית עשויים להיות זמינים בוויקיפדיה האנגלית בלבד, זאת על אף שאין שום סיבה שהם לא יהיו קיימים גם בוויקיפדיות בשפות אחרות.


הערכה לשיעור העריכות מאזורים שונים בעולם בתשע מהדורות שונות של ויקיפדיה, כולל המהדורה העברית של ויקיפדיה בה מוערך שכ-20% מהעריכות מבוצעות מאירופה וכ-10% מהתרומות מבוצעות מאמריקה הצפונית
ערכים מתורגמים מהווים רק חלק קטן מסך הערכים הקיימים ברוב המהדורות. ערכים הזמינים ביותר משפה אחת עשויים להכיל קישורי בינוויקי אשר מקשרים את הערך עם הערכים המקבילים במהדורות האחרות של ויקיפדיה.

מחקר שפורסם על ידי כתב העת המדעי "PLOS One" (אנ') בשנת 2012 ניסה להעריך את שיעור העריכות שמבוצעות בוויקיפדיה לפי האזורים השונים בעולם מהם מגיעים העורכים. לפי המחקר שיעור העריכות מאמריקה הצפונית היה 51% עבור ויקיפדיה האנגלית ו־25% עבור ויקיפדיה באנגלית פשוטה.

כמות העורכים הפעילים בוויקיפדיה האנגלית
ב־1 במרץ 2014 פרסם שבועון החדשות האקונומיסט מאמר שכותרתו "העתיד של ויקיפדיה" אשר כלל ניתוח למגמות שונות על סמך נתונים שפורסמו על ידי קרן ויקימדיה, לפיהם "מספר העורכים במהדורה האנגלית ירד בשליש במהלך שבע השנים האחרונות". לטענת המחקר שיעור הנטישה של עורכים ותיקים במהדורה האנגלית היה משמעותי יותר בהשוואה לזה של מהדורות ויקיפדיה בשפות אחרות. כמו כן צוין במאמר של ה"אקונומיסט" כי מספר התורמים עם ממוצע של 5 עריכות או יותר לחודש היה קבוע יחסית מאז 2008 עבור מרבית המהדורות של ויקיפדיה. צוין גם כי מספר העורכים הפעילים בוויקיפדיה האנגלית היה בשיא בשנת 2007 כאשר היו פעילים באתר בסביבות 50,000 עורכים, וכי מספר זה צנח לכ־30,000 עד תחילת 2014.

לעומת זאת, מניתוח המגמות שפורסמו ב"אקונומיסט" עולה שבמרבית המהדורות האחרות של ויקיפדיה כמות העורכים הפעילים נשארת פחות או יותר זהה לאורך זמן. במאמר ב"אקונומיסט" לא צוין למה דווקא כמות העורכים הפעילים בוויקיפדיה האנגלית נמצא בדעיכה מהותית או מה נעשה בוויקיפדיות בשפות האחרות שתרם לכך שכמות העורכים הפעילה בהן לא דעכה באופן מהותי לאורך זמן.

תגובות וביקורת על ויקיפדיה
	ראו גם – ביקורת על ויקיפדיה
דיוק התוכן
בעוד שערכים באנציקלופדיות המסורתיות, כמו בריטניקה, נכתבים בקפידה על ידי מומחים שונים אשר תורמים לכך שהאנציקלופדיות הללו כמקור מידע מדויק. עם זאת, בהשוואה שנערכה על ידי כתב העת המדעי "Nature" ב-2005 ל-42 ערכים מדעיים שונים בוויקיפדיה האנגלית וב"בריטניקה" התגלה שאין פערים מהותיים מבחינת דיוק. הבדיקה הגיעה למסקנה שבוויקיפדיה היו בממוצע כ-4 אי-דיוקים בכל ערך מדעי, בעוד שב"בריטניקה" היו בערך שלושה אי-דיוקים.

כתוצאה מן המבנה הפתוח של ויקיפדיה, ויקיפדיה אינה מעניקה שום ערובה לכך שכל התוכן שקיים בה אכן מדויק, שכן איש אינו אחראי בסופו של דבר לכל הטענות שמוצגות בערכי ויקיפדיה. בכתבה של "PC World" משנת 2009 הועלו חששות מכך שבסופו של דבר אף אחד לא נושא באחריות על כך שחלק ניכר מהמידע נכתב על ידי אנשים אנונימיים, על כך שישנם אנשים שמשלבים בוויקיפדיה מידע כוזב, על כך שישנם מקרים של השחתות, ועל בעיות דומות.

לאורך השנים נמתחה ביקורת על כך שהמחסור במקורות מהימנים שמגבים חלק ניכר מהתוכן הופכים את ויקיפדיה למקור מידע בלתי אמין. מנגד ישנם הסבורים כי ויקיפדיה יכולה להיות מהימנה, אך האמינות של כל ערך אינה תמיד ברורה. עורכים באנציקלופדיות מסורתיות כמו "בריטניקה" הטילו לאורך השנים ספק בכך שוויקיפדיה מתיימרת להיות אנציקלופדיה. מייסד ויקיפדיה ג'ימי ויילס טען מנגד שוויקיפדיה נמנעה במידה רבה לאורך השנים מבעיית "חדשות כזב" הודות לכך שעורכי ויקיפדיה מקיימים דיונים רבים אודות איכות המקורות בערכים.

המבנה הפתוח של ויקיפדיה הופך את האתר למטרה קלה עבור טרולים באינטרנט, אנשים שמעוניינים להפיץ מידע מוטעה, ואנשים שעוסקים בכתיבת ערכים בתשלום - דבר אשר נחשב בעיני רבים כפוגעים בנייטרליות ובאמיתות התוכן. בתגובה למקרים של כתיבה בתשלום צוין כי ויקיפדיה הקשיחה את הכללים הנוגעים לעריכות בתשלום שהעורך לא ציין בשום מקום שהוא/היא מבצעים את העריכות בתשלום. לפי כתבה ב"וול סטריט ג'ורנל", אשר עסקה בנושא, צוין כי "החל מיום שני, [16 ביוני 2014], ייכנסו לתוקף שינויים בתנאי השימוש של ויקיפדיה אשר יחייבו את כל מי שעורך ערכים בתשלום לחשוף זאת, לטענת קתרין מאהר, מנהלת התקשורת הראשית של קרן ויקימדיה, השינויים מתייחסים לסברה הקיימת בקרב עורכים רבים כי "איננו שירות פרסום, אנחנו אנציקלופדיה".

הספר של אוניברסיטת הרווארד "Legal Research in a Nutshell" משנת 2011 מציין שוויקיפדיה הוא "מקור כללי" ש"יכול להיות ברכה אמיתית" ולסייע "להבין במהירות את החוקים הרלוונטיים לסיטואציה", ו-"בעוד שהוא אינו מהווה מקור סמכותי, יכול לספק עובדות בסיסיות וכן להוביל למשאבים מעמיקים יותר".

סוגיות שעלו במוסדות לימוד
רוב המרצים באוניברסיטאות ובמכללות נוהגים להרתיע את הסטודנטים מלהשתמש בכל סוג של אנציקלופדיה בעבודות אקדמיות, וקוראים לסטודנטים להסתמך רק על מקורות ראשוניים. חלקם אף אוסרים במפורש על שילוב ציטוטים מוויקיפדיה. ויילס הדגיש לא פעם שאין להסתמך על אנציקלופדיות מכל סוג שהוא בעבודות אקדמיות. במאמר של ויילס הוא ציין שהוא מקבל כ-10 הודעות דוא"ל מדי שבוע מסטודנטים שונים שמציינים בפניו שהם קיבלו ציון נכשל בעבודות שהגישו משום שבעבודתם הסתמכו על מידע אותו מצאו בוויקיפדיה.

בפברואר 2007 מאמר בעיתון "הרווארד קרימסון" דיווח כי מספר פרופסורים באוניברסיטת הרווארד כללו ערכי ויקיפדיה בסילבוסים שלהם, ככל הנראה מבלי שלקחו בחשבון שהערכים עשויים להשתנות. ביוני 2007 הנשיא לשעבר של איגוד הספריות האמריקני, מייקל גורמן, ציין כי אקדמאים אשר תומכים בשימוש בוויקיפדיה הם "המקבילה האינטלקטואלית של דיאטנית שממליצה על דיאטה קבועה של ביג מק עם הכל".

מידע רפואי
ב-5 במרץ 2014 פורסם מאמר במגזין "אטלנטיק" מאת ג'ולי בק שכותרתו הייתה "מקור הרופאים מספר 1 למידע על בריאות: ויקיפדיה".[15] המאמר ציין בין היתר כי "חמישים אחוז מהרופאים משתמשים בוויקיפדיה, וחלקם עורכים אף בעצמם את הערכים על מנת לשפר את איכות המידע הזמין." בק ציינה במאמר גם שבאוניברסיטת סן פרנסיסקו ישנם קורסים בבית הספר לרפואה אשר מסייעים לסטודנטים לרפואה ללמוד כיצד לערוך ולשפר ערכים בוויקיפדיה העוסקים בבריאות.

איכות הכתיבה
לאורך השנים נמתחה ביקורת על כך שבמקרים מסוימים ערכים בוויקיפדיה יכולים להיות מדויקים מבחינה עובדתית, אך מנוסחים בצורה אשר כמעט בלתי קריאה.

על מנת להעריך את האיכות של ערך בוויקיפדיה נהוג לבדוק את אמינות, שלמות, אובייקטיביות וישימות המידע, וכן האם הטקסט קריא, ואם סגנון הכתיבה מוצלח.

היקף כיסוי התוכן וקיומה של הטיה מערכתית
ויקיפדיה חותרת להציג סיכומים של כלל הידע האנושי בצורה של אנציקלופדיה מקוונת, כאשר כל הנושאים שנמצא שיש להם חשיבות אנציקלופדית מכוסים בערכים נפרדים. מאחר שוויקיפדיה נכתבת על שרתים עם שטח דיסק גדול במיוחד ויקיפדיה יכולה לעסוק בנושאים רבים בהרבה ממה שניתן לכסות בכל האנציקלופדיות המודפסות. האופן שבו מוחלט לכסות נושאים מסוימים בוויקיפדיה נמצא בביקורת מתמדת מצד עורכי ויקיפדיה, ומחלוקות על כך שכיחות למדי. ויקיפדיה מכילה מידע שעשוי להיחשב בעיני אנשים מסוימים כשנוי במחלוקת, פוגעני, או בוטה וזאת משום שלא נהוג לצנזר מידע אנציקלופדי מוויקיפדיה רק משום שהוא אינו נוח לאנשים מסוימים או לקבוצת אוכלוסייה מסוימת. מדיניות זו גרמה לא אחת למחלוקת - בשנת 2008 דחתה ויקיפדיה עצומה מקוונת נגד הכללת ציורים של מוחמד במהדורה האנגלית של ויקיפדיה בערך שעוסק במוחמד, בהסתמך על מדיניות זו. נוכחותם של חומרים רגישים מבחינה פוליטית או דתית בוויקיפדיה הובילה לאורך השנים לכך שהרשויות בסין, פקיסטן ובמדינות נוספות עסקו בצנזור של תוכן בוויקיפדיה.


תרשים עוגה המציג את חלוקת התוכן בוויקיפדיה לפי נושאים נכון לינואר 2008
מחקר שנערך בשנת 2008 על ידי חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון ומרכז המחקר של פאלו אלטו העריך כי התפלגות הנושאים בוויקיפדיה באותה העת הייתה כדלהלן:

תרבות ואמנות: 30%
ביוגרפיות ואישים: 15%
גאוגרפיה ומקומות: 14%
חברה ומדעי החברה: 12%
היסטוריה ואירועים בולטים: 11%
מדעי הטבע והפיזיקה: 9%
טכנולוגיה ומדעים יישומיים: 4%
דתות ומערכות אמונה: 2%
בריאות: 2%
מתמטיקה ולוגיקה: 1%
פילוסופיה: 1%
מספרים אלה מתייחסים רק לכמות הערכים. במקרים רבים נושא מסוים עשוי להיות מכוסה במספר רב של ערכים קצרים במיוחד, ונושא אחר עשוי להכיל מספר קטן של ערכים גדולים במיוחד.

מחקר שנערך בשנת 2011 על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה הראה כי עורכים ועורכות נוהגים להתמקד בנושאים שונים. מהמחקר עלה שעורכות נוטות להתמקד יותר בפיתוח ערכים בקטגוריה 'אישים ואמנויות' בעוד שעורכים נוטים יותר להתמקד בפיתוח ערכים בנושאים גאוגרפיה ומדע.

ממחקר שנערך בשנת 2009 על ידי מארק גרהם מהמכון לחקר האינטרנט של אוניברסיטת אוקספורד עלה שהתוכן בוויקיפדיה מאוד ממוקד בעולם המערבי ובאירועים העכשוויים וכי ישנו מחסור מהותי במידע על נושאים הקשורים לדוגמה לאפריקה.

הטיה מערכתית
כאשר עורכים מרובים תורמים לנושא אחד או לנושאים מסוימים עשויה במקרים רבים להיווצר הטיה מערכתית כתוצאה מהרקע הדמוגרפי של העורכים. בשנת 2011 ציין ויילס כי העובדה שהנושאים השונים מכוסים באופן לא מאוזן בוויקיפדיה נובעת מהדמוגרפיה של העורכים, אשר מורכבת בעיקר מגברים צעירים משכילים במדינות מפותחות.

ההטיה המערכתית בוויקיפדיה עשויה לשקף את התרבות הקיימת בקרב העורכים הבולטים בכל מהדורה של ויקיפדיה - לדוגמה, העדפה לכתוב על לאומים מסוימים, קבוצות אתניות מסוימות, או דתות מסוימות. ההטיה המערכתית בוויקיפדיה יכולה גם לשקף את ההטיות של תרבות האינטרנט, בה לעיתים רבות המשתמשים הפעילים ברחבי העולם נוטים להיות צעירים, זכרים, דוברי אנגלית, משכילים, בעלי מיומנויות טכנולוגיות, ואמידים מספיק בשביל להקדיש זמן לעריכת ערכים בוויקיפדיה. הטיות מערכתיות נוספות יכולות לכלול גם את ההעדפה של עורכים רבים לשים דגש רב יותר על כתיבת ועריכת ערכים בנושאים כמו תרבות פופולרית, טכנולוגיה ואירועים אקטואליים.

שילוב תוכן ויזואלי שנוי במחלוקת
לאורך השנים הועלתה ביקורת על כך שבמקרים רבים משולבים בערכי ויקיפדיה תמונות בעייתיות. בוויקיפדיה האנגלית, ובמספר מהדורות אחרות של ויקיפדיה ערכים העוסקים בנושאים כגון צואה, גופה, פין, ועירום מוצגות תמונות פוגעניות אשר זמינות לכל מי שיש לו גישה לאינטרנט, כולל ילדים.

באפריל 2010 לארי סנגר, מהמייסדים המקוריים של ויקיפדיה, כתב מכתב ל-FBI ובו תיאר את חששותיו מכך שישנם בשרתי ויקיפדיה תמונות של פורנוגרפית ילדים, בניגוד לחוק הפדרלי בארצות הברית.[17][18][19] דובר קרן ויקימדיה ג'יי וולש דחה בתוקף את ההאשמה של סנגר, ואמר שלוויקיפדיה אין "חומר שנראה לנו בלתי חוקי. אם היה לנו, היינו פועלים להסיר אותו".[20] בעקבות התלונה של סנגר, ג'יימי ויילס מחק תמונות שונות משרתי ויקיפדיה מבלי להתייעץ על כך קודם עם הקהילה. לאחר שהועלתה הטענה כי התמונות נמחקו בחופזה, ויילס ויתר מרצון על כמה מהסמכויות בהן הוא החזיק עד אז כחלק מהסטטוס שלו כמייסד של ויקיפדיה. הוא כתב בהודעה ברשימת הדיוור של קרן ויקימדיה כי הוא החליט לוותר על הסמכויות המסוימות אשר בהן הוא החזיק "כדי לעודד דיון זה על נושאים פילוסופיים / תוכן אמיתי, במקום שהדיון יתמקד בי ועל כך שפעלתי בחופזה".[21] חלק מהתמונות שנמחקו בתקרית זו במהלך 2010 הועלו מאז שוב לשרתי ויקיפדיה.[22] ויקיפדיה העברית נחשבת כמחמירה בתחום הפורנוגרפיה, כאשר ככלל אוסרת על כתיבת ערכים על

סקסיזם
בשנת 2011 ערכה קרן ויקימדיה סקר שביעות רצון בקרב העורכות הפעילות בוויקיפדיה. מהסקר עלה ש-22% מעורכות ויקיפדיה טענו שחוו הטרדות באופנים שונים: קיבלו הודעה לא נאותה בדף שיחה, כתבו עליהן הודעה לא נאותה, ניסו ליצור איתן קשר מחוץ למרחב ויקיפדיה, ניסו לפלרטט איתן, עקבו אחריהן ברשת, ניסו לפגוש אותן במציאות, קיבלו יותר מדי תשומת לב או שנעשה שימוש בתמונתן ללא רשותן. בסביבה אנונימית כמו ויקיפדיה, נורמות מעין אלו עשויות להחריף משום שבעולם הווירטואלי גוברת התנהגות חסרת עכבות (דיסאינהיבציה (Disinhibition)) שמובילה להתנהגות אנטי חברתית. לפי אותו הסקר, נמצא כי נשים פחות שבעות רצון מהיחס שהן מקבלות מהקהילה. בין הסיבות לחוסר שביעות הרצון, נשים ציינו התנהגות תוקפנית, מאבקי כוח, חילופי מילים מרושעות, תגובות סקסיסטיות והטרדות מוחלטות. במקרים מסוימים היו נשים שציינו שהן בחרו בשם משתמש נייטרלי מבחינה מגדרית על מנת להימנע מתשומת לב לא רצויה או מהטרדות.

לטענת מנכ"לית ויקימדיה לשעבר סו גרדנר חלק מהעורכות בוויקיפדיה אכן חוות את ויקיפדיה כסביבה סקסיסטית.[23] לדבריה, יהיה זה אבסורד לטעון כי אין מיזוגניה בוויקיפדיה משום שכל מי שיש לו גישה לאינטרנט יכול לערוך בוויקיפדיה. עוד היא טוענת כי בוויקיפדיה נמצאים עורכים בעלי כוונות טובות מבחינה מגדרית אבל הם נוהגים באופן לא מכוון בסקסיזם.

פעילות
קרן ויקימדיה ומיזמי הבת של קרן ויקימדיה
ויקיפדיה מתארחת וממומנת על ידי קרן ויקימדיה, עמותה ללא מטרות רווח המפעילה גם מיזמים שונים הקשורים לוויקיפדיה כמו ויקימילון וויקיספר. הקרן מסתמכת על תרומות ציבוריות ומענקים שונים לניהול השותף של פעילותה.

ויקיפדיה נתמכת גם על ידי ארגונים וקבוצות רבים אשר מזוהים עם קרן ויקימדיה, אך מנוהלים באופן עצמאי. ארגונים אלו כוללים בין היתר את עמותות ויקימדיה (אנ') (שהם הסניפים המקומיים של ויקימדיה במדינות שונות - כגון ויקימדיה ישראל, ויקימדיה גרמניה וויקימדיה צרפת), ארגונים שמתמחים בתמה מסוימת (כגון הארגון Amical Wikimedia עבור קהילת ויקיפדיה הקטלאנית) וקבוצות משתמשים שונות. הארגונים והקבוצות הללו שותפים לקידום, לפיתוח ולמימון של ויקיפדיה.

תוכנה וחומרה

חוות השרתים של קרן ויקימדיה, בה מאוחסנת בין השאר ויקיפדיה - יולי 2012
הגרסה המקורית של תוכנת ויקי שהריצה את ויקיפדיה הייתה UseModWiki, שכתב קליפורד אדמס ומכונה "שלב I".

בינואר 2002 ויקיפדיה החלה לרוץ על תוכנת PHP שהשתמשה בבסיס הנתונים MySQL. התוכנה החדשה שהוסיפה תכונות רבות, אשר נכתבה במיוחד למיזם ויקיפדיה בידי מגנוס מנסק ומכונה "שלב II". זמן מה לאחר מכן, האתר הואט עד כדי כמעט חוסר אפשרות לערוך; שדרוגים לתוכנה נערכו וסיפקו הקלה זמנית.

בעקבות זאת, שִׁכתב דניאל קרוקר את התוכנה מאפס. התוכנה החדשה היוותה שיפור רציני ורצה מאז יולי 2002. היא מכונה "שלב III" או מדיה-ויקי. בריון ויבר לקח את ההובלה מאז בתיקון באגים וכוונון מאגר הנתונים לפעילות.

בשלהי 2003, הזדקנות השרת הפכה לבעיה חמורה לכותבים בוויקיפדיה. רבים דיווחו על קושי לערוך בשל איטיות וחוסר תגובה של המערכת. דבר זה נגרם מעומס על השרת היחיד שהריץ את כל הוויקיפדיות באותו הזמן.

עקב הגדילה המסיבית בפעילות מיזמי ויקימדיה גדלה גם חוות השרתים ונכון ל-2007 היא מורכבת מאשכול מחשבים שכולל 250 שרתי לינוקס הממוקמים בפלורידה, באמסטרדם, בסיאטל ובסיאול. בשעות העומס מטפל כל שרת ב-27 אלף בקשות לשנייה.

החל ממרץ 2016, גיבוי של בסיס הנתונים מאוחסן בחוות שרתים בדאלאס.

ממשק המשתמש של ויקיפדיה
 ערך מורחב – מדיה-ויקי

לוויקיפדיה יכולת הרחבה של תכונות, באמצעות תוספים וסקריפטים. בתמונה, חלון תצוגה מקדימה, שניתן להוסיף באמצעות התקנת סקריפט.
ממשק המשתמש של ויקיפדיה בנוי מסרגל כלים צדדי וחלון עיקרי בו מוצגים הערכים. מעל כל ערך ישנן אוסף תוויות המאפשרות לבצע פעולות על הערך: לקרוא אותו, לערוך אותו, לראות את ההיסטוריה שלו או לסמנו למעקב. אף על פי שכל משתמש יכול לערוך ערכים, חלק מהפונקציות המיוחדות (כגון מעקב אחרי דפים מסוימים) פתוחות רק למשתמשים רשומים (ההרשמה נעשית בחינם).

חלון העריכה של ויקיפדיה מציג את ה"קוד" של הערך שמורכב מטקסט הערך וכן תגיות שונות (הן של ויקיפדיה והן של HTML) המאפשרות לשלב בו תמונות, טבלאות ואף נוסחאות מתמטיות. הקלדת הנוסחאות המתמטיות נעשה בפשטות רבה יחסית, עקב שימוש בעורך המשוואות של LaTex הממיר טקסט (שנכתב בהתאם לכללי התחביר של התוכנה) למשוואות המוצגות בצורה גרפית. יישום זה מקל מאוד על כתיבת ערכים בנושאי מדעים מדויקים (בייחוד מתמטיקה) ומאפשר להציג נוסחאות מגוונות באופן קל לכתיבה.

ויקיפדיה מאפשרת גם שימוש בתבניות מוכנות מראש, וכן מאפשרת יצירת תבניות כאלה. תבניות שכאלה ניתן למצוא בשפע: החל מהודעות שגרתיות החיוניות לתחזוקה השוטפת (תבנית של ערך בעבודה, או תבנית קצרמר), עבור בתבניות המאפשרות ניווט בין סדרה של ערכים (למשל: תבנית סדרת הערכים על הטנק ועל קיסרי רומא) וכלה בתבניות המפרטות מידע טכני על מטוסי קרב, טנקים וכלי רכב אחרים. ישנן בוויקיפדיה אפילו תבניות המאפשרות לכתוב טקסט בכתב חרטומים.

שימוש בבוטים
לעיתים רבות נעשה שימוש בתוכנות מחשב המכונות "בוטים" לביצוע משימות פשוטות יחסית בקנה מידה גדול כגון תיקון שגיאות כתיב נפוצות וטיפול בסוגיות סגנוניות, או על מנת לייצר ערכים התחלתיים בפורמט תקני על סמך מאגר נתונים. הפעלת בוטים היא עניין מורכב כאשר לרוב נדרש ידע בתכנות על מנת ליצור בוט שיבצע פעולה מותאמת אישית. כמו כן לשם קבלת הרשאה המאפשרת להפעיל בוט המשתמשים צריכים להגיש בקשה לשם כך כאשר רק העורכים שהוכיחו שהם ראויים לכך מקבלים את ההרשאה. בשל כך מרבית המשתמשים אינם מפעילים בוטים בוויקיפדיה.

היו מקרים נדירים בעבר בהם משתמשים מסוימים באתרי ויקיפדיה פיתחו בוטים שנויים במחלוקת שמסוגלים לייצר אלפי ערכים התחלתיים סבירים בשעות ספורות על סמך מאגרי מידע שונים. בנוסף, ישנם בוטים שמשמשים ליידע עורכים באופן אוטומטי כאשר הם מבצעים שגיאות עריכה נפוצות. ישנם גם בוטים שמסוגלים לזהות מקרים של השחתות ולשחזר אותם במהירות.

לטענת חוקר הניו מדיה אנדרו לי (אנ') בעקבות הצמיחה המאסיבית של ויקיפדיה אשר מכילה מיליוני ערכים יהיה קשה לדמיין כיצד ניתן יהיה לתחזק את הערכים ללא שימוש בבוטים.

פעולות ותמיכה בחומרה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שרתי ויקיפדיה מקבלים בין 25,000 ל-60,000 בקשות לצפייה בדפים בכל שנייה - בהתאם לשעת היום.

נכון למאי 2019, ויקיפדיה פועלת על אשכולות מחשבים הנמצאים בפלורידה, באמסטרדם, בווירג'יניה, ובסינגפור.

מחקר ופיתוח
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בזכות הכמות ההולכת וגדלה של התרומות שמתקבלות מדי שנה, קרן ויקימדיה משקיעה חלק מכספי התרומות במחקר ופיתוח פנימי של מאפיינים שונים. מאפיינים בולטים שפותחו על ידי קרן ויקימדיה באופן זה כוללים בין היתר את היצירה של העורך החזותי.

גישה לתוכן
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רישוי התוכן

הסמל של רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0
כאשר ויקיפדיה הושקה ב-2001 כל הטקסט שפותח בוויקיפדיה יצא תחת רישיון הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו (GFDL) מבית היוצר של GNU, המאפשר הפצה מחדש, יצירת עבודות נגזרות ושימוש מסחרי בתוכן, בעוד שהמחברים שומרים על זכויות היוצרים של עבודתם. רישיון GFDL נוצר במקור עבור מדריכי תוכנה שמגיעים עם תוכנות חינמיות ולכן לא היה מוצלח לפרסום מדיה באתרי אינטרנט. ב-16 בדצמבר 2002 פורסמה הקבוצה הראשונית של רישיונות Creative Commons אשר תוכננו במיוחד עבור מדיה ולא רק עבור מדריכי תוכנה.

ביוני 2009 הוחלט שכל הטקסט באתרי ויקיפדיה יוגש מעתה ואילך בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0. הרישיונות של קובצי המדיה (למשל קובצי תמונות) בערכי ויקיפדיה משתנה ממהדורה למהדורה.

הצורות בהן מפורסם התוכן

ספר עם תוכן מוויקיפדיה בהוצאת PediaPress
מכיוון שהתוכן בוויקיפדיה מופץ תחת רישיון פתוח, כל אחד רשאי לעשות בו שימוש או להפיצו מחדש ללא תשלום. התוכן בוויקיפדיה מפורסם בצורות רבות, הן באינטרנט והן במצב לא מקוון מחוץ לוויקיפדיה.

באתרי אינטרנט - קיימים אלפי אתרי מראה (אנ') בהם מופץ מחדש תוכן שמועתק מוויקיפדיה. שניים מאתרי המראה הבולטים ביותר הם Reference.com ו-Answers.com. דוגמה נוספת היא Wapedia, אשר הציגה תוכן מוויקיפדיה בפורמט ידידותי למכשירים ניידים עוד לפני שוויקיפדיה עצמה החלה לעשות זאת.
ביישומים למכשירים ניידים - ישנם מגוון יישומים למכשירים הניידים אשר מספקים גישה לוויקיפדיה ממכשירי Android ו-iOS.
במנועי חיפוש - חלק ממנועי החיפוש באינטרנט עושים שימוש בתוכן של ויקיפדיה בעת הצגת תוצאות חיפוש. דוגמאות בולטות כוללות את "גוגל", "בינג", ו-"DuckDuckGo".
בתקליטורי CD ו-DVD - אוספים של כתבות נבחרות מוויקיפדיה פורסמו לאורך השנים על גבי תקליטורים אופטיים. ב-2006 נוצר תקליטור שהכיל כ-2,000 ערכים נבחרים מוויקיפדיה האנגלית אשר זמין להורדה בחינם. ניתן גם להוריד תקליטורים שמכילים ערכים נבחרים מוויקיפדיה הגרמנית ומוויקיפדיה הספרדית. כמו כן, במהלך השנים פותח גם תקליטור המכונה "ויקיפדיה לבתי ספר" בשיתוף פעולה בין ויקימדיה והארגון הבריטי SOS Children אשר כולל ערכים נבחרים שמסתמכים על תוכנית הלימודים הלאומית הבריטית ונועדו לשמש ילדים במדינות מתפתחות דוברות אנגלית.
בספרים מודפסים - לאורך השנים הודפסו עשרות אלפי ספרים על פי דרישה, אשר מכילים ערכים מוויקיפדיה האנגלית, וממהדורות אחרות של ויקיפדיה על ידי החברה הגרמנית PediaPress. על פי ההסכמה עם קרן ויקימדיה, הקרן מקבלת 10 אחוזים ברוטו מההכנסות של מכירת הספרים.[24]
ברשתות סמנטיות - אתר האינטרנט DBpedia החל בשנת 2007 לחלץ מתיבות הנתונים והקטגוריות השונות בוויקיפדיה האנגלית נתונים שונים על מנת ליצור בסיס נתונים רשתי שמכיל את הקשרים הסמנטיים בין מרכיביו. ב-2012 יצרה ויקימדיה את ויקינתונים במטרה לאחסן את העובדות הבסיסיות מכל הערכים בוויקיפדיה ובמיזמי האחות של ויקימדיה.
בנוסף לכך קרן ויקימדיה יוצרת גם מדי חודש קובץ "data dump" עם כל תוכן האתר אותו ניתן להוריד משרתי ויקימדיה.

השפעה תרבותית

פסל ויקיפדיה בסלוביצה שבפולין
האסטרואיד "ויקיפדיה" נקרא על שמה של ויקיפדיה, כהוקרה למיזם על תרומתו לאנושות.[25]

בשנת 2014 נחנך פסל ויקיפדיה בסלוביצה שבפולין. הפסל עוצב על ידי הפסל הארמני מירן חקוביאן כאות הוקרה לקהילת ויקיפדיה. הפסל, העשוי מפיברגלס ומשרף סינתטי, מציג ארבע דמויות התומכות יחדיו בגלובוס ויקיפדיה.

בשנת 2017 יצא לאור השיר "ויקיפדיה" שנכתב על ידי הזמר חנן בן ארי והזמרת קרן פלס, והולחן ומבוצע על ידי בן ארי. השיר, היוצא נגד סטראוטיפים ודעות קדומות הקיימים בציבור כנגד קבוצות באוכלוסייה, כולל בפזמון החוזר את המשפט "אל תכלאוני בשום כלוב / אל תסכמו אותי בוויקיפדיה".

קהל הקוראים
באמצע 2017 ויקיפדיה הפכה לאתר החמישי הנצפה ביותר בעולם לפי אלכסה. כ-50% מתנועת הרשת בוויקיפדיה מגיעה אל האתר ממנוע החיפוש של "גוגל", וחלק גדול מתנועת רשת זו קשורה למחקר אקדמי. מספר הקוראים הייחודיים בוויקיפדיה בעולם הגיע בסוף 2009 ל-365 מיליון.

על פי סקר שנערך ב-2011 נמצא שהגיל הממוצע של קוראי ויקיפדיה הוא 36 וכי כמעט מחצית מקוראי ויקיפדיה מבקרים באתר יותר מחמש פעמים בחודש, ומספר דומה של קוראים מוסיפים את המחרוזת ויקיפדיה בתוצאות של מנוע החיפוש.

מיזמי אחות של ויקיפדיה
	ראו גם – ויקימדיה#מיזמי ויקימדיה
בעקבות ההצלחה של ויקיפדיה יצירה קרן ויקימדיה מיזמי אחות נוספים מבוססי ויקי. מיזמי ויקימדיה הנוספים כוללים בין היתר את ויקימילון שמטרתו יצרת מילון חופשי אשר הושק בדצמבר 2002, ויקיציטוט אשר מטרתו לבסס מאגר רחב של ציטוטים חופשיים שכל אחד יכול לערוך אשר הושק ביוני 2003, ויקיטקסט אשר מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים אשר הושק בדצמבר 2003, ויקיספר אשר ממוקד ביצירת ספרי לימוד ומדריכים חופשיים, שיתופיים ומהימנים שכל אחד יכול לתרום ליצירתם ופיתוחם אשר הושק ביולי 2004, ויקישיתוף אשר הוא מאגר של תמונות, צלילים וקובצי מולטימדיה אחרים חופשיים אשר הושק בספטמבר 2004, ויקיחדשות אשר ממוקד בדיווח על חדשות ואקטואליה והושק בנובמבר 2004, ויקיברסיטה הנועד להיות מקור לחומרים ופעילויות ללימוד אשר הוקם באוגוסט 2006, ויקימינים אשר הוא מדריך חופשי המתמחה בתחום מיון עולם הטבע אשר הושק בספטמבר 2004, ויקינתונים אשר משמש כמאגר נתונים מרכזי לכל המיזמים של קרן ויקימדיה אשר הושק באוקטובר 2012, וויקימסע אשר ממוקד ביצירת מדריך טיולים חופשי אשר הושק בינואר 2013.

ההשפעה על הוצאות לאור
ההשפעה הבולטת ביותר להצלחתה של ויקיפדיה היא הדעיכה של האנציקלופדיות המסחריות, ובמיוחד האנציקלופדיות המודפסות, כגון אנציקלופדיה בריטניקה, אשר לא היו מסוגלות להתחרות במוצר עדכני שניתן בחינם. הכתב האמריקני ניקולס קאר פרסם ב-2005 מאמר שכותרתו "Amorality of Web 2.0" בו הוא ביקר אתרי אינטרנט שמכילים תוכן מבוסס משתמשים, כמו ויקיפדיה, על כך שקיומם מוביל לכך שחברות וארגונים מקצועיים הממוקדים ביצירת תוכן הופכים לא ישימים כתוצאה מכך משום שלטענתו "תוכן חופשי תמיד יהיה מועדף על פני איכות". לטענת קאר "אחד מהדברים שמשתמעים מהחזון האקסטטי של הווב 2.0 הוא ההגמוניה של החובבים, ואני לא יכול לדמיין דבר מפחיד יותר". ישנם חילוקי דעות לגבי התפיסה לפיה ויקיפדיה, או מאמצים דומים, יגרמו להיעלמות של פרסומים מסורתיים. לדוגמה, כריס אנדרסון, העורך הראשי של מגזין Wired כתב בכתב העת "Nature" שגישת "חוכמת ההמונים" של ויקיפדיה לא תחליף את כתבי העת המדעיים המובילים, אשר מאופיינים בתהליך ביקורת העמיתים מדוקדק.

צנזורה ממשלתית וחסימת ויקיפדיה
בדומה לאתרים רבים בעלי שיעור קוראים ומשתמשים גבוה, כך גם הוויקיפדיות השונות או עמודים ספציפיים בהן נחסמים לעיתים בידי ממשלות מסיבות שונות, לרוב בידי ממשלות טוליטריות ודיקטטוריות אך לעיתים גם בידי ממשלות דמוקרטיות. בין הדוגמאות לצנזורה מלאה או חלקית של ויקיפדיה:

הרפובליקה העממית של סין
סין מוגדרת על ידי הארגון "עיתונאים ללא גבולות" כאחת מאויבי האינטרנט, כלומר, היא מצנזרת באופן תדיר תכנים ברשת האינטרנט שאינם לרוחה והיא חשה שהם עלולים להוות סיכון ליציבות משטרה. הגישה לוויקיפדיה הסינית נחסמה לראשונה ב-3 ביוני 2004 ביום השנה ה-15 להפגנות בכיכר טיאננמן ב-1989. הצעות של הממשלה כלפי קהילת העורכים לבצע צנזורה עצמית במטרה להחזיר את האתר נדחו על ידה. לבסוף, האתר שוחזר ללא הסבר ב-22 ביוני של אותה שנה. מאז ויקיפדיה הסינית וויקיפדיות בשפות השונות נחסמו עוד מספר פעמים.

מאז יוני 2015, כל הוויקיפדיות מפנות בקשות HTTP לכתובות ה-HTTPS המתאימות, ובכך הופכות את ההצפנה לחובה לכל המשתמשים. כתוצאה מכך, הצנזורה הסינית אינה יכולה לראות אילו דפים ספציפיים הוא מציג, ולכן לא ניתן לחסום קבוצת משנה מסוימת של דפים (כגון איי וייוויי או אירועי כיכר טיין-אן-מן (1989)) כפי שעשו בעבר. כתוצאה מכך, השלטונות בחרו לחסום את ויקיפדיה הסינית כולה; נכון ליוני 2015, גם הגרסה המוצפנת וגם הגרסה הלא מוצפנת חסומות לחלוטין בסין. מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, הצהיר כי הוא יטוס לסין כדי לשדל את ממשלת סין לפתוח את האתר בתוך שבועיים, במסגרת כנס בשם Energy Leadership Summit 2015 (פסגת הנהגה אנרגטית 2015) בקואלה לומפור ב-2 בדצמבר 2015. נראה כי הצהרתו של ויילס הזכירה לממשלת סין כי חסמה רק את הגרסה הסינית של ויקיפדיה, ולכן כל הגרסאות של ויקיפדיה נחסמו לחלוטין בסין שוב ב-4 בדצמבר. מספר גדול של משתמשי אינטרנט סינים התלוננו על חסימה זו ברשתות החברתיות, אם כי רוב התלונות נמחקו לאחר זמן קצר.

ג'ימי ויילס פגש את לו ווי, יושב ראש מינהל המרחב הקיברנטי של סין ב-17 בדצמבר 2015 במהלך כנס האינטרנט העולמי שנערך בווז'ן, ג'ג'יאנג. ויילס אמר כי זו הפעם הראשונה שהם נפגשו, וכי אין הסכמה על נושאים ספציפיים. ויילס אמר ללו ויי כיצד ויקיפדיה וויקימדיה עובדות בעולם, והביע תקווה להקים מנגנון מפגש קבוע עם ווי ומנהל המרחב הקיברנטי של סין בעתיד. ויילס הצהיר שלעולם לא יורה על צנזורה פנימית של ערכים בוויקיפדיה הסינית.

טורקיה
 ערך מורחב – חסימת הגישה לוויקיפדיה בטורקיה
בבוקר 29 באפריל 2017 נחסמה הגישה בטורקיה לוויקיפדיה בכל השפות על ידי השלטונות הטורקיים.[26][27] ההגבלות התרחשו בעקבות ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה, כמה שבועות לאחר שהתקיים משאל העם בטורקיה, והיוו המשך לחסימות של תכנים בוויקיפדיה הטורקית בשנים קודמות.

רקע
החסימה התרחשה שבועיים לאחר שנערך משאל עם בטורקיה ב-16 באפריל 2017.

ב-26 באפריל, בהמשך לטיהורי 17–2016 של הממשל הטורקי, 1,009 שוטרים הואשמו כי הם חלק מרשת גולנסטית, ונעצרו.[28] 9,100 קצינים הושעו[29][30] ב-29 באפריל פוטרו 3,974 עובדי מדינה. יחד עם החסימה של ויקיפדיה ושל תוכניות היכרויות בטלוויזיה, הניו יורק טיימס הגדיר את המהלך כ"הרחבת המהלכים למניעת חופש ביטוי והתנגדות למשטר בטורקיה".[31]

חסימת גישה
בבוקרו של 29 באפריל 2017 פורסם שטורקיה חוסמת את כל גרסאות השפה של ויקיפדיה.[32] רויטרס ו-BBC דיווחו כי השלטונות הטורקיים חסמו כל גישה לוויקיפדיה במדינה מ-05:00 שעון גריניץ'. הרשויות הטורקיות לא סיפקו הסבר מעבר להצהרה קצרה: "אחרי ניתוח טכני, משפטי תמורה המבוססת על החוק Nr. 5651 [המסדירים את האינטרנט], בוצע צעד מנהלי כנגד אתר זה."[33]

בתקשורת הטורקית נטען שהחסימה בוצעה כתוצאה מ"תוכן הקשור לטרור".[34]

לפי ה-"BBC", העיתון היומי הורייט דיווח כי אנקרה ביקשה מוויקיפדיה להסיר את התוכן הפוגע, ושהחסימה תוסר אם ויקיפדיה תיענה לדרישות טורקיה.

מאוחר יותר באותו היום הוחלף הצעד המנהלי הזמני בצו בית משפט שהוציא בית משפט השלום הראשון לעניינים פליליים באנקרה והגדיר את חסימת ויקיפדיה כ"אמצעי הגנה".

טורקיה דרשה מאתרים בינלאומיים לנקוט צעדים כגון הקמת נציגות טורקית, מילוי עקרונות החוק הבינלאומי, יישום צווי בית משפט, והימנעות ממסע השמצות בטורקיה.[35] NDTV דיווח שהמהלך עורר תגובות חזקות במדיה החברתית נגד ההחלטה למנוע גישה ל"אחד מאתרי האינטרנט הפופולריים ביותר בעולם".[36]

משתמשים טורקיים דיווחו כי הם יכולים לגשת לוויקיפדיה רק באמצעות כלים עוקפים כגון VPNs.[37][38]

הקשר משפטי
חוק מס' 5651, המכונה חוק האינטרנט (IA), נחקק ב-4 במאי 2007.[39] מטרתו של חוק זה תואר על ידי רשות השידור הטורקית כדלקמן: "יש 2 סיבות להחלת החוק. הסיבה הראשונה; קביעת חבות ואחריות קולקטיבית לספקי גישה, מיקום ותוכן אשר הם עיקר השחקנים המפעילים את האינטרנט. הסיבה השנייה היא לקבוע את הנהלים ואת היסודות הקשורים באופן ספציפי לפשעים באינטרנט, ומאבק בהם באמצעות ספקי גישה, מיקום, ותוכן."[40] לאחרונה, החוק שימש לצנזר יחידים, עיתונאים ואמצעי תקשורת.[41] ועדת ונציה של המועצה האירופית מצאה את החוק שנוי במחלוקת במיוחד.[42]

תגובות
חברי הפרלמנט של מפלגת העם הרפובליקנית מתחו ביקורת על החסימה, Eren Erdem קבע כי האיסור "מעמיד את טורקיה בשורה אחת עם צפון קוריאה" Baris Yarkadas קרא לחסימה "צנזורה והפרה של הזכות לגישה למידע".[43] מייסד ויקיפדיה ג'ימי ויילס הביע תמיכה, באמצעות ציוץ, באלו המבקרים את ההחלטה כצנזורה, באומרו "גישה למידע היא זכות אדם בסיסית, אני אעמוד תמיד לצד העם הטורקי במאבק לזכות זו."[44][45] קרן ויקימדיה, אשר מפעילה את ויקיפדיה, קבעה כי היא מחויבת לשמור את האתר זמין בטורקיה ושהיא פועלת לקדם "ביקורת שיפוטית" על ההחלטה.[46]

מחקרים מדעיים על ויקיפדיה
עם התפתחותה של ויקיפדיה והפיכתה לפופולרית החלו להתרבות גם המחקרים המדעיים על אודותיה.

מחקרים ממדעי הרפואה
גריסן ועמיתיו (2010) טוענים שאתרי תוכן גולשים, כמו ויקיפדיה, עשויים להנחיל תפיסות שגויות לציבור צרכני הרפואה ולעובדי המערכת הרפואית. הם טוענים שיש ללמד רופאים כיצד לתת מידע באופן שלא יערכו אותו, בטעות, למידע שגוי ומזיק.[47]
סימיני (2010) טוענת שוויקיפדיה נותנת לקהילות של אנשים עם לקות כלי חזק להסברת קשייהם והסרת הדעות הקדומות מהם. היא סוקרת את פעולתם של ויקיפדים המנהלים דיון סביב המושג תסמונת דאון.[48]
ליתנר ועמיתיו (2010) ערכו סקר איכות של מידע מוויקיפדיה האנגלית על אחד מסוגי מחלת הסרטן. הם מצאו את המידע שם כאיכותי אך פחות טוב מזה שנכתב על ידי רופאים. אולם, משום שמחקרים קודמים גילו שאת המידע שנמצא בוויקיפדיה קל יותר למטופלים למצוא, הם ממליצים לממסד הרפואי להשקיע בשיפור המידע שבוויקיפדיה. בנוסף, הם נותנים המלצות ספציפיות לשיפורים כמו בירור הקישורים החיצוניים.[49]
יונגר (2010) סוקר את התפתחות מדיית ויקי כחלק מהתפתחות האינטרנט ומייעץ לאחיות סעודיות על הדרך הנכונה להשתמש בוויקיפדיה כמקור מידע מקצועי.[50]
פרידלין ומקדונלד (2010) מציעים להשתמש בוויקיפדיה כבמאגר נתונים להגדרות ותיאורים המשמשים תוכנות בינה מלאכותית הקשורות בציוד מעבדה.[51]
מחקרים מתחום החינוך
פרטש (2010) ממליצה להשתמש בוויקיפדיה ככלי חינוכי במכללות, למטרות שיפור הניסוח וההנמקה.[52]
מחקר שערכה חברת המחקר Pew Research בקרב 2,462 מורים ומורות מבתי ספר תיכון וחטיבות ביניים בארצות הברית מצא כי המורים משתמשים בוויקיפדיה יותר מאשר הממוצע בקרב הציבור המבוגר בארצות הברית (87% בקרב המורים מול 53% בקרב המבוגרים).[53]
מחקרים מתחום התקשורת
סטוארט גייגר (R. Stuart Geiger) חקר את פעילותם של בוטים באתר ויקיפדיה. במאמרו טבע גייגר את המונח "bespoke code" המתייחס לתוספות תוכנה ייעודיות שנועדו כתוספות לתוכנה קיימת (במקרה זה ויקיפדיה), ושאינן רצות על שרת או מחשוב ענן אלא על מחשבים מקומיים של משתמשי קצה. תבניות עיצוב, בוטים וכלים חצי-אוטומטיים הם כולם דוגמאות ל-bespoke code. גייגר טוען כי טעות להתייחס לתוכנה כאלמנט בלתי-חומרי בחיינו כיוון שהתוכנה נוצרת על ידי משתמשים במצבים מסוימים ועל מנת לשרת תפקיד שהוא חברתי במהותו. התוספות המקומיות לקוד של ויקיפדיה הן דוגמה לכיצד מושג הריבונות בעולם פיתוח התוכנה מתערפל ומסתבך. בנוסף, בדומה לתאוריית השחקן-רשת מדגים גייגר את תלות הגומלין בין בני-אדם לשחקנים לא אנושיים בוויקיפדיה.[54]
([[משתמש:120 לרבי מה&#34;מ|120 לרבי מה&#34;מ]] - [[שיחת משתמש:120 לרבי מה&#34;מ|שיחה]], 14:25, כ"ט בניסן, ה'תשפ"ג 14:25, 20 באפריל 2023 (UTC))