עריכת הדף "יחיאל הדני"

'''יחיאל הדני''' היה בן קיבוץ איילת השחר וראש לשכתו של [[דוד בן גוריון]], אמן יודאיקה מודרנית ויצרן מדליות, מתלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]].

==תולדות חיים==
נולד בעיירה כפיף שב[[פולין]] כבן השישי לאביו ר' ישראל משה שהיה חסיד [[וורקא]]. בילדותו התייתם מאביו שנפטר ממגיפת הטיפוס. בשנים הראשונות לאחר פטירת אביו, אמו פירנסה את המשפחה בכבוד מסוכנות המשקאות וסחר העצים שירשה מבעלה.

בתחילת שנות הפ"א בעקבות גל אנטישמיות השלטונות הפולניים החרימו מהמשפחה את רישיון המסחר, וכך חסרי כל עקרה המשפחה לראדום, ואת יחיאל הצעיר שלחו לאמשינוב שם שימש דודו כשוחט, והלה שלח את יחיאל ללמוד ב[[חדר]] של האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי [[שמעון שלום קליש]].

בחדר יחיאל התיידד במיוחד עם בנו של האדמו"ר וכך בהמשך נשכר עבור שניהם מלמד פרטי למשך זמן מה. בהמשך המשיכה משפחתו של יחיאל לנדוד לעיר אחרת שם נכנס ללמוד בחדר בו הסכימו לקבלו ללא שלום שכר לימוד. לאחר תלאות שונות עקרה משפחתו ל[[אוטווצק]] שם הצטרף ללימודים בישיבת תומכי תמימים.

בשנות לימודיו באוטווצק חילק את יומו בין חצרות ליובאוויטש ואמשינוב שהקשר בין [[אדמו"ר הריי"צ]] לאדמו"ר מאמשינוב היה אמיץ.

את הארוחות היומיות שלו (ה"טעג") סעד בבית משפחת ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ואביו של ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי. בלילות ישן בתחילה בבית המדרש של האדמו"ר מאמשינוב ובהמשך אף בביתו הפרטי.

יחסם החם של משפחת הורנשטיין שהתעקשו שיאכל אצלם כל ימות השבוע ואף בשבתות ובחגים השפיעו עמוקות על יחיאל שהוקיר והעריך את אמינותם ואת טוב ליבם.

לאחר שנתיים חזר לפולין ולמד בישיבת פאסצ'ני, וכאשר האדמו"ר הריי"צ הגיע לפולין נכנס אל הרבי ל[[יחידות]].

בשלב מאוחר יותר עשה תפנית בחייו נתפס ל[[ציונות]]. הוא הצטרף לקבוצת מעפילים, עלה ארצה בהעפלה בלתי ליגלית נתפס על ידי הבריטים ונאסר. לאחר שחרורו עסק בהקמת יישובים בעמק יזרעאל, ולאחר קום המדינה הצטרף למחלקה להנחלת הלשון בראשות [[זלמן שז"ר]]. בהמשך נוצר קשר בינו לבין [[בן גוריון]] והוא התמנה למזכיר לשכתו.

על אף אורח חייו הציוני התעניין מאוד בחב"ד וחש קרבה והערכה גדולה לרבי וקנה כל דבר דפוס חב"די. העניק ראיון לשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] בו סיפר על קשריו החב"דיים ועל משפחת בית הרב אצלם זכה להתארח במשך כשנתיים.

עם השנים גילה את משיכתו לאומנות והחל להתנסות ביצירה ובמלאכת מחשבת. בהמשך הפך למומחה בתחום יצירת יודאיקה מודרנית וחתם חוזה עם אמרכלות הממשלה על ייצור כל עבודות האומנות שמוענקות מטעמם הממשלה לאנשי ממשל בעולם.

במסגרת עשייתו האמנותית יצק מדליה לכבוד [[הרבי]] לרגל יום הולדתו ה-90 בהזמנת ידידי ליובאוויטש באמריקה. המדליה יוצרה באלף עותקים שבצדה האחד תמונתו של הרבי והצדה השני חתימת יד קדשו. המדליה זכתה לשבחים רבים הן מצד אנשי מקצוע והן מצד יהודים מן השורה והוצאתה נחגגה במסיבה גדולה שנערכה על ידי ידידי ליובאוויטש בוושינגטון. בהמשך יצק מדליה לכבוד [[אדמו"ר הזקן]] כשבצדה האחד תמונתו והצדה השני חתימת יד קדשו.

נפטר ב[[ל' תשרי]] [[תש"ס]] ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות [[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, ישראל הדני - פסל ישראלי בעל שם עולמי.

==לקריאה נוספת==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1DTh_ZPOON_HbaFsTlWvzJ2QBOt-79Vl9 זכרונות יחיאל הדני]''' בראיון לעיתון כפר חב"ד גיליון 769

[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]