עריכת הדף "רמב"ן"

{{חז"ל
|שם=הרמב"ן
|תמונה=[[קובץ:הרמב"ן.jpg|250px]]
|רבותיו=[[רשב"א]]
|תאריך לידה=ד'תתקנ"ה
|תאריך פטירה=[[י"א ניסן]] ה'ל
}}
[[קובץ:רמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה]]
רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי ה[[ראשונים]] חכמי [[ספרד]], והתעסק גם ב[[רפואה]].
{{שכתוב|מועתק מויקיפדיה}}

==תולדות חיים==
הרמב"ן נולד ב[[ז'ירונה|גירונה]], [[קטלוניה]], שבצפון מזרח [[ספרד]] המודרנית, בערך בשנת 1194. שמו הרשמי ב[[קטלאנית]] בונאשטרוג דה פורטה. Bonastruc ça Porta, {{ביאור| בונאשטרוג פירושו מזל טוב, ופורטה פירושו שער וזאת מפני שהיה גר בשער השכונה היהודית.}} ועם זאת בספרדית הוא קרוי כמו ברוב [[שפות רומאניות|השפות הלטיניות]] "Nahmánides"- נחמנידס - "הנחמני" ביוונית.

בצעירותו למד מפי רבי [[יהודה בר יקר]] מתלמידי [[הריצב"א]] מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר" (נטריה רחמנא = ישמרהו השם), ומביא פירושים שקיבל ממנו.{{הערה|ראה שלם יהלום, '''ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן''', סדרא יז ע' 79}} רבו השני היה רבי [[נתן בן רבי מאיר]], אשר בצעירותו למד אצל ה[[ראב"ד השלישי|ראב"ד בעל ההשגות]] ובהמשך למד אצל הריצב"א,(פעמים 91) וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי",{{הערה|חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש... וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה}} ממנו קיבל את תורת פרובנס, עם תורת צרפת.

כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי [[יונה גירונדי]] ושלח מדברי תורתו לרבי [[יחיאל מפריז]] ועוד.{{הערה|דרשה לראש השנה}}

הרמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בתחילת אלף השישי. גם בתקופת תור הזהב של גדולי ה[[ראשונים]], אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה.

הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים - פרשנות [[מקרא]], וה[[תלמוד]], [[קבלה]] ו[[שירה]], הרמב"ן זכור כאחד מהוגי הדעות של ה[[יהדות]]. 

תלמידיו ה[[רשב"א]] ורבי [[יצחק דמן עכו]] העידו שלפרנסתו עסק ב[[רפואה]].{{הערה| רבי [[יצחק דמן עכו]] בספרו אוצר החיים ע' קא: – קב. תשובות ה[[רשב"א]] ח"א סימן קכ, קסז, תיג, תתכה, וראה עוד [[דוד מרגלית]]: "[https://mosadharavkook.com/shop/חכמי-ישראל-כרופאים/ חכמי ישראל כרופאים]" עמ' קכח – קלה, וכן קיים כתב יד בשם "מאמר השלשול ל[[אבן רשד]] שמתורגם על ידי רבי יעקב הקטן על פי רמב"ן" בתוך: דוד מרגלית, רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ו, תשל"ב, וכן אצל זיסמן מונטנר, "רבי יעקב הקטן המתרגם האלמוני" [[תרביץ]] יח, תש"ז, עמ' 144 - 194}} עקבות לכך נמצאות בפירושו לתורה לגבי איסור נדה {{הערה| בראשית לא לה}}, לגבי איסור מאכלות אסורות {{הערה| ויקרא יא יג}} לגבי נגע הצרעת {{הערה| ויקרא יג ג}} ועוד, במקומות רבים מסתמך על דעות הרופאים, על ספרי רפואות ואף מביע דעה אישית בענייני רפואה.{{הערה|ראו למשל בראשית ל יד, מה כו, ויקרא ג יט, יא יג, ועוד, ניתוח של כל המובאות ראה אצל חנה דוידסון, "תפיסת הרפואה והמגיה בקהילה היהודית בקטלוניה במאות הי"ג והי"ד" ירושלים 2004}}

חותמו האישי של רמב"ן התגלה בשנת 1972 על ידי אורי טהון בתל כיסון, בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק',{{הערה|ישעיהו שחר, חותמו האישי של הרמב"ן, בתוך ''פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמודים 137–147, וכן כתדפיס נפרד בשם "חותם הרמב"ן" ירושלים, תשל"ב.}} היו שערערו על יחוסו לרמב"ן אך מחקר שהתפרסם הפריך ערעורים אלו.{{הערה|מגן ברושי ויורם ניר-אל, "חותם הרמב"ן בדיקת אותנטיות" [[תרביץ]] סה, תשנ"ו, עמ' 527 - 528.}}

==בתורת רבותינו נשיאנו==
[[הרבי]] מבאר שתקופותו של הרמב"ן הייתה התקופה בה חזר ה[[נבואה]], כמו כן ב[[תורת החסידות]] מובא בשם [[האריז"ל]] שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. }} 

ב[[חב"ד]] קיבלו להלכה את דיעותיו בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת [[הרמב"ן]] ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.{{מקור}}

[[הבעל שם טוב]], מביא בשם הרמב"ן {{הערה|ככל הנראה מ[[גן עדן]]}} שאם אתה מסתפק איך לקיים [[מצווה]] מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]}}.

על קושיתו של הרמב"ן כיצד ע"י ה[[תפילה]] משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב"ה יש שינוי רצון, [[הבעש"ט]] תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע"י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/87b.htm כתר שם טוב עמ' פז ב]}}.

[[הבעש"ט]] מביא גם בשם הרמב"ן שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה למשה, שאם הוא מתמלא על ידי כך [[יראה]] ו[[אהבה]] אז סימן שהוא עוסק לשמה.{{מקור}}

בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך ה[[אהבת ישראל]] של הרמב"ן{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/289&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F מובא בכתר שם טוב]}}
=
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה :מקובלים]]