עריכת הדף "ישראל מאיר הכהן"

{{דמות
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן
|תמונה=[[קובץ:החפץ חיים.jpg|250px]]
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים"
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]
}}
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל ב[[מחוז הורדנה]] (כיום ב[[בלארוס]]) להרב [[אריה זאב הכהן]] ולמרת דובורושה. 

בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי [[שמעון הלוי אפשטיין]] ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. 

בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.

[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D חלק ג' עמ' רסא]}}

עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.

== ספרו המשנה ברורה ==
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. [[הרבי]] הסביר{{מקור}} שזכה לכך מכיון שלא היה [[מתנגד]].

המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא (כדי להשוותו ל[[גר"א]]). כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי]. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.}}

אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו כל כך את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו.

[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות
ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}

הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}
== עם רבותינו נשיאינו ==
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}

ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.

בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}

בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.

מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים"}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ-חיים, אמר בהתפעלות:"כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".

[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}

בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". 

סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות ש[[החסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."
==לקריאה נוספת==
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]