עריכת הדף "שיר"

'''שיר''' הוא [[תענוג]] הנשמה המורה על עליה והתכללות, ובעבודת השם - על [[ביטול]].

'''שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע''', הם ארבעת אופנים ושלבים בהתגלות והשתלשלות האור האלוקי, וכנגדן בעבודת האדם, ארבעת אופני ביטול לאלוקות.

==מקור המושג==
מקור המושג הוא בזוהר{{הערה|חלק ג' רכז, ב, ושם: "דָּוִד אַעְבָּר לֵיהּ מִלִּבּוֹי, וְקָטִיל לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קט) וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי וּבְגִין דָּא זָכָה, לִנְשָׁבָא רוּחַ צְּפוֹנִית, בְּכִנּוֹר דִּילֵיהּ. וְאִתְּמַר בֵּיהּ, (יחזקאל לז) כֹּה אָמַר יְיָ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וַהֲוָה מְנַגֵּן בֵּיהּ בַּכִּנּוֹר, בְּד' מִינֵי נִגּוּנִין, בְּשִׁיר פָּשׁוּט, דְּאִיהוּ י'. וּבְשִׁיר כָּפוּל, דְּאִיהוּ י''ד. וּבְשִׁיר מְשׁוּלָּשׁ, דְּאִיהוּ יד''ו. וּבְשִׁיר מְרוּבָּע, דְּאִיהוּ יְדוָֹ''ד. הָא אִינּוּן עֶשֶׂר אַתְוָון. דְּעֲבַד דָּוִד לָקֳבְלַיְיהוּ, י' מִינֵי תִּלִים. וְסַלְּקִין לְע''ב אַנְפִּין, כְּחוּשְׁבַּן י' אַתְוָון אִלֵּין". (וכן בהקדמת תקוני זוהר, ד, א. ועוד).}} המספר אודות דוד המלך שהעביר את היצר הרע מליבו, ובשל כך זכה ש[[רוח צפונית]] תנשב בכינורו, וניגנה בכינור שלו ארבעה מיני ניגונים:
*'''שיר פשוט''' - האות י.
*'''שיר כפול''' - האותיות י-ה.
*'''שיר משולש''' - האותיות י-ה-ו.
*'''שיר מרובע''' - האותיות י-ה-ו-ה.

הזוהר מוסיף שכנגד 'שירים' אלו שהתנגנו בכינורו, חיבר דוד עשרה מיני תהילים, שעולים יחד לע"ב 'פנים', [[שם ע"ב|כחשבון עשר אותיות אלו]].

ובהקדמת תקוני הזוהר{{הערה|ג, א. ועוד.}} מוסיף ומפרט:
*'''שיר פשוט''' - כנגד [[ספירת הכתר]].
*'''שיר כפול''' - כנגד [[חכמה ובינה]]{{הערה|בסדר זה לא מונים את הדעת, כיון שבמקום שהכתר נמנה - אין הדעת נמנית.}}.
*'''שיר משולש''' - כנגד [[חסד גבורה תפארת]].
*'''שיר מרובע''' - כנגד [[נצח הוד יסוד מלכות]].

(בסדר זה של הספירות, הן מסודרות כעין 'משולש' שהקודקוד שלו כלפי מעלה, כאשר מכל דרגה משתלשלת ונמשכת הדרגה שתחתיה).

אדמו"ר האמצעי מקשר את סוגי השיר לכלי הנגינה המופיעים בפרק האחרון שבתהילים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/42a.htm תורת חיים בראשית חלק א' מב, א].}}:
*'''שיר פשוט''' - הללהו בתקע [[שופר]].
*'''שיר כפול''' - נבל-וכנור הוא קול של מתיקות, קו הימין, ותוף-ומחול הוא קול של ניגון בגבורה.
*'''שיר משולש''' - הללוהו במינים ועוגב, התכללות של סוגי השירה לסימפוניה אחת.
*'''שיר מרובע''' - צלצלי שמע וצלצלי תרועה, השמעת כל סוגי הנגינה בגילוי יחד.

==בעבודת האדם==
בתורת החסידות מוסבר שענין השיר, הוא ביטול, תענוג, והעלאה והתכללות באלוקות שלמעלה מהאדם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/36a.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לו, א], ובמקומות רבים בחסידות.}}.

בזה עצמו, יש כמה מיני סוגים:
*'''שיר פשוט''' - התפעלות התענוג ב[[עצם הנפש]] ב[[מקיף]] של ה[[יחידה]] הפועל אצל האדם ביטול פשוט לאלוקות, [[ביטול במציאות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/37d.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לז, ד].}}.
*'''שיר כפול''' - התפעלות התענוג הנגרמת מהתבוננות, באחד משני האופנים, או 'ניגון' של תשוקה וקירוב, בחינת קו הימין, או 'ניגון' של מרירות, קו השמאל, מהתבוננות בשפלות וריחוק מאלוקות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/38b.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לח, ב].}}.
*'''שיר משולש''' - התכללות של ב' הקווים חדווה ומרירות יחד, שקו אחד הוא בהעלם והשני הוא בגילוי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/39d.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לט, ד].}}.
*'''שיר מרובע''' - כאשר כל סוגי ההתכללות באים בגילוי: חסד, חסד שבגבורה, גבורה. וגבורה שבחסד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/41d.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, מא, ב].}}.

הרבי מבאר שכל סוגי העליות האלו הם רק בחינת שירה, [[לשון נקבה]], ועיקר העליה תהיה לעתיד לבוא, כאשר ה'שיר' יהיה ב[[לשון זכר]] המורה על תוקף ונצחיות בשלימות העליה שאין אחריה ירידה, כלשון הפסוק "שירו לה' '''שיר''' חדש"{{הערה|1=[https://abc770.org/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9/ מאמר  י"ג תמוז תשל"ה, ד"ה 'שירו להוי' שיר חדש שירו להוי' כל הארץ].}}.

אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6660&st=&pgnum=16 אשל אברהם (פיורדא), בתחילתו]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]