עריכת הדף "אריה לייב קפלן (צפת)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי מייסד קהילת חב"ד בצפת ומנהל מוסדות הקהילה|ראו=[[אריה לייב קפלן (פירושונים)]]}}
{{דמות
| שם = הרב אריה לייב קפלן
| תמונה =[[קובץ:קפלן.jpg|שמאל|250px|]]
| תיאור =הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י"ט בתשרי]] [[תש"ח]]
| מקום לידה =[[פריז]], [[צרפת]]
| תאריך פטירה =[[ט"ז באייר]] [[תשנ"ח]]
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =[[בית העלמין בצפת]]
| מקום מגורים =[[צפת]]
| תחומי עיסוק =עסקן ציבורי
| תפקידים נוספים =מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ממייסדי קהילת חב"ד בצפת
}}
הרב '''אריה לייב קפלן''' ([[י"ט תשרי]] [[תש"ח]] - [[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], ומייסד קהילת חב"ד ב[[צפת]].

==תולדות חיים==
הרב קפלן נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], כבנם השני של הרב [[משה בנימין קפלן]] ורעייתו, חודשים מספר לאחר שיצאו מברית המועצות. אמו היא בת למשפחת פינסון הידועה כמשפחה חב"דית מדורי דורות. לא הרבה זמן שהתה המשפחה בפאריז, וכעבור זמן קצר עקרה המשפחה למנצ'סטר שבאנגליה.

בשנת [[תשט"ז]] עברה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[בדפורד]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל"[[יחידות]]" - אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל [[מעריב]] לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.

בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד במונטריאול שבקנדה, לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי, בברוקלין.

בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו לייסד את הישיבה הגדולה של חב"ד במלבורן שבאוסטרליה.

נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן באותם ימים גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "[[ועד להפצת שיחות]]". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של הלקוטי שיחות, וזכה אז למענות רבות מאוד מהרבי.

בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של אנטוורפן שב[[בלגיה]], שהתגורר באותה עת ב[[דטרויט]] שבמדינת מישיגן.

===עסקנות ציבורית===
בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]].

עם הגיעו לצפת החל הרב קפלן בשיקום [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת "צמח צדק"]], לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל", בשנת [[תשמ"ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת. בשנת [[תשל"ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל"ח]].

ב[[צפת]] הקים הרב קפלן מוסדות חב"דים רבים, שביניהם:הישיבה הגדולה והקטנה; הכולל; התיכון והסמינר "בית-חנה"; מוסדות החינוך "אור-מנחם", בהם גני הילדים ובתי-הספר לבנים ולבנות; "מכון אלטא" ומכון "אסנט"; קריית-חב"ד על כל שלביה; בית-הכנסת מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות; המקוואות המפוארים לגברים ולנשים; קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי; וקהילת חב"ד.

הרב קפלן אף כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.

הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]]. 

בפרשיית [[התרגיל המסריח]] נטל חלק מרכזי בהטעיית הציבור והטעיית ראשי מפלגת [[אגודת ישראל]] כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות שמעון פרס. בעקבות הפרשייה ב[[כ"ד ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן ע"י המזכיר הרב [[בנימין קליין]], שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של [[אנטוורפן]] להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון ביקש ברכה): {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}. בהמשך, בחודש [[שבט]] [[תנש"א]] כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] קיבל יחס רגיל כאיש פשוט{{הערה|לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד}} ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה}}.    

ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן לבלרוסיה, ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף באירוע חב"די חשוב נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן ב[[ל"ג בעומר]] ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].

על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]].

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית שרה הינדה - מרצה במכללת בית רבקה בצפת, מחנכת ב[[מכון אלטע]] ב[[צפת]], ובעלת טור שבועי במוסף 'נשי' של שבועון כפר חב"ד
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)]] - מהדיר ספרי אביו, וממהדירי סדרת '[[תורת מנחם]]', וחבר [[ועד הנחות בלה"ק]]
*בנו, הרב [[חיים קפלן]] - יו"ר אגודת קריית חב"ד בצפת וממלא מקומו של אביו בניהול המוסדות
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] '[[צעירי השלוחים]]' ו'[[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]]' ב[[צפת]]
*בנו, הרב מאיר קפלן - משלוחי הרבי בויקטוריה, בריטיש קולומביה.
*בנו, הרבי לוי קפלן - משגיח בישיבת תות"ל דטרויט
*בנו, הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי ב[[אשדוד]], מרצה באתר [[Chabad.org|חב"ד אורג]] בעברית ומוסר שיעורים בקביעות ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]].
*חתנו, הרב [[שלום דובער הרצל]] - שליח הרבי לישובי רמת הגולן ומרצה במכללת בית רבקה בצפת (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים)
*חתנו, הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]]

 
== מספריו ==

*'''פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר''', חלק א', תשנ"ו, חלקים א-ב בכרך אחד, תשס"ח, בעריכת בנו הרב מנחם מענדל, בהוצאת קה"ת. 

*'''משולחן הארי''' - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., תשע"ג.

*'''ביאורים לפירוש רש"י על התורה''' (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).

*'''ביאורים לפרקי אבות''' (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).


*''' קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי''' ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה לייב קפלן), תשמ"ב. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". {{הערה|להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.}}.


כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות]''' {{שטורעם}}
*'''[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב"ד בצפת]''', סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב"ד ב[[צפת]], תשורה מנישואי צאצאיו
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]