עריכת הדף "מדינת ישראל"

{{לשכתב}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]
'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר יום העצמאות]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל. יחסם של רבותינו נשיאנו לרעיון הקמת המדינה היא שלילי, אך בנסיבות שנוצרו בשנת תש"ח וסכנת ההשמדה שעמדו בה היהודים באותה השעה, תמכו בהקמתה. גם לאחר הקמת המדינה הכירו רבותינו נשיאנו במדינה ומוסדותיה, תוך הסתייגות מהפעולות השליליות שבוצעו בחסות המדינה אך במקביל בעידוד תיקון המערכות בהתאם לערכי ה[[הלכה]] ו[[שלמות הארץ|שמירה על גבולותיה]] ועל תושביה מפני הסכנה הנשקפת מצד אויבי עם ישראל הסובבים אותה.
==ראשי ממשלות ישראל==
ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[דוד בן גוריון]] שהקים את המדינה, וכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[משה שרת]], ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[תשכ"ג]]. בשנים [[תשכ"ג]] - [[תשכ"ט]] - [[לוי אשכול]], ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של אשכול, [[יגאל אלון]]. בשנים [[תשכ"ט]] - [[תשל"ד]], [[גולה מאיר]], [[תשל"ד]] - [[תשל"ז]], [[יצחק רבין]], [[תשל"ז]] - [[תשד"מ]], [[מנחם בגין]], [[תשד"מ]] - [[תשנ"ב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ד - מ"ח בשותפות עם [[שמעון פרס]], [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ו]] שוב יצחק רבין, [[תשנ"ו]] - [[תשנ"ט]], [[בנימין נתניהו]], [[תשנ"ט]] - [[תשס"ג]], [[אהוד ברק]], [[תשס"ג]] - [[תשס"ו]], [[אריאל שרון]], [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]], [[אהוד אולמרט]], [[תשס"ט]] - [[תשפ"א]] שוב בנימין נתניהו, בשנת [[תשפ"א]] - [[תשפ"ב]], [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]] בשותפות, ובשנת [[תשפ"ג]] שוב בנימין נתניהו.
==היחס למדינה==
[[אדמו"ר הרש"ב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשלילה מוחלטת, ואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. את טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}. 

לאחר הצהרת בלפור בשנת [[תרע"ח]], בא ניתן הרשאה מהממשל הבריטי להקמת המדינה, אמר הרבי הרש"ב "מכינים רחמנא לצלן פאגראמען חדשים על עם ישראל"{{הערה|רשימות דברים תשס"ט, עמ' 180.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] גם התייחס לרעיוון הקמת המדינה באופן שלילי, אולם לאחר שהקמת המדינה עברה לפן המעשי החל להתייחס אליה בחיוב , כך בסעודת יום ב' דר"ה תש"ח, אמר הרבי הריי"צ: "אין אה"ק ת"ו זיינען פאַראַן יונגע לייט וואָס זיינען זעך מוסר נפש פאַר אידען, זיי טוען זייער אַ גוטע אַרבעט, דער אויבערשטער זאָל זיי שטאַרקען די הענט בהצלחה. זיי דאַרפן האָבן תיקון אין קיום מצות מעשיות, זיי דאַרפן היטן שבת, לייגן תפילין, כשרות וכו', אָבער דאָס זיינען מענטשען, נאָר מיט חסרונות. מען באַדאַרף לייגן די גרעסטע כוחות מקרב זיין זיי צו קיום המצוות מעשיות. אָבער אויף די גוטע זאַכן וואָס זיי טוען מיט דעם אידישן ברענענדיגן מסירות נפש באַדאַרפן אַלע אידן — בלי הבדל מפלגה — זאָגן און בענטשען: תחזקנה ידיהם" [=בארץ הקודש ת"ו ישנם צעירים המוסרים נפשם עבור יהודים. הם עושים עבודה טובה מאוד. השם יתברך יחזק את ידיהם בהצלחה. הם זקוקים לתיקון בקיום מצוות מעשיות, הם צריכים לשמור שבת, להניח תפילין [לשמור על] כשרות וכו'. אך אלה אנשים ("מענטשען"), אלא שיש להם חסרונות. יש להשקיע כוחות גדולים לקרבם לקיום המצוות מעשיות. אך על מעשיהם הטובים, שנעשים בהתלהבות יהודית חדורת מסירות נפש, צריכים כל היהודים - בלי הבדל מפלגה - לומר ולברך: תחזקנה ידיהם".] {{הערה|ספר השיחות תש"ח, עמ' 162. התרגום מובא ב"התקשרות", גליון א'תד, עמ' 9.}}. ושוב באותו עניין, התבטא הרבי הריי"צ בליל שביעי של פסח תש"ח: "זיי טוען דעם רצון של מעלה, הגם אין אַנדערע ענינים זיינען זיי חסר, אָבער אין דעם ענין וואָס זיי טוען זיינען זיי דאָך גערעכט" [=הם עושים את הרצון של מעלה, אף שבעניינים אחרים הם חסרים, אבל בעניין שבו הם פועלים, הרי הם צודקים]. {{הערה| סה"ש שם, עמ' 216 ושם בהערה 13. התרגום מ"התקשרות" שם. - בשמו של הרב גרונר נאמר, שדבריו אלה של הרבי הריי"צ נאמרו בקשר ללוחמי המחתרות (האצ"ל והלח"י), אך בשיחה לא מוזכר הדבר בפירוש.}}{{הערה|בנוסף בשעת ההצבעה באו"ם, התעניין אדמו"ר הריי"צ בתוצאות ההצבעה בחיוב (נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3) וראו בליקוטי סיפורי התוועדויות עמ' 131.}}. 

בג' אייר תש"ח, כתב הרבי הריי"צ מכתב, בו הוא מתייחס למצב בארץ ישראל ו"לרוח הגיוס שלבשה את הנוער". הרבי הריי"צ כותב, בין היתר, שלא בחיל ולא בכוח ינצח עם ישראל את שונאיו ולוחציו, אלא בעזרת ה' יתברך. הרבי מוסיף שכל אחינו בני ישראל מחוייבים להשתתף בעזרת אחינו יושבי ארץ הקודש, אבל זה לא הכל, וצריכים לדעת ולעשות את העיקר, לעורר את רגשות אחינו בני ישראל בנוגע לשמירת הדת, ידיעת התורה וקיום המצוות. {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' תכד}}. 
באיגרת מי"ד אייר תש"ח {{הערה| שם, עמ' תכח-תל.}} כותב הרבי הריי"צ מכתב מפורט לאנ"ש ותלמידי התמימים ובו מתייחס בהרחבה למאורעות שאירעו באותה תקופה (הקמת המדינה ומלחמת השחרור). הרבי הריי"צ מצטט את דברי אביו, הרבי הרש"ב, "לא ברצון עצמנו הלכנו בגולה, ולא בכוח עצמנו ניחלץ מהגוֹלה" וכו' {{הערה‎‏‎|ראו באג"ק שם את הציטוט המלא.}}. במכתב כותב הרבי הריי"צ שעל כל אחד ואחת לעזור לאחינו ואחיותינו [בארץ ישראל], להגן אל נפשם וגופם, הן בגשם והן ברוח, ומפרט מה עליהם לעשות.

לקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, וכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].}}. 

יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], והסביר שאומנם איסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"ח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם האדמו"ר מסאדיגרוא, בצל החכמה, עמ' 101 - 102.}}, אך בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את האיסור{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.

הרבי ראה בניצחון [[מלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי [[הקב"ה]], והזדמנות ל[[הבאת הגאולה]] שלא נוצל כראוי{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשי"ב, יחידות גוטניק כ"ח אייר תשכ"ז (צדי"ק למלך, ח"ו).}}. הרבי אמר שאנמם יש להודות על הניסים אך לא ביום הקמת המדינה, וכך כתב:
{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}
עם זאת בהזדמנות אחרת בה דיבר הרבי על כך שהמדינה נותנת נתינת מקום לעניינים שאינם על פי התורה והמצוות, אמר: "ולטענה שהי' בזה ענין של מופת כו' (שהקמת המדינה הייתה כרוכה בניסים) – הרי התורה הבהירה זאת מראש ("האָט דאָס באַוואָרנט") בשעת מתן-תורה, שתתכן מציאות של נביא שקר שיראה "אות או מופת", ואעפ"כ, אם מסקנתו היא "נלכה אחרי אלקים אחרים" – אזי "לא תשמע וגו'"{{הערה|שיחת ראה תשט"ו, תו"מ חי"ד, עמ' 286.}}.

הרבי אמר, בהקשר לכך שנשאל האם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדת והפוליטית, כי מדינת ישראל יכולה להיות בשני אופנים "מדינה של יהודים" או "מדינה יהודית",  אם תהיה "מדינה של יהודים" כשאר כל המדינות העולם, היא לא תנצל את מלוא יכולתה, מה שאין כן אם תהיה "מדינה יהודית" שתנהג על פי תורת ישראל, דווקא באופן כזה תהיה ייחודית ונעלית יותר משאר המדינות{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}.
===ציונות דתית===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]], [[אתחלתא דגאולה]]}}
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

===חגיגת יום העצמאות===
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]

הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: "האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם:"{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}. בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזיכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

===תארי המדינה===
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.

הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.

===שר בממשלה===
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.

הרבי מתיר השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").

אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.

[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]

==ראו גם==
*[[תנועת הציונות]]
*[[צה"ל]]
*[[שלמות הארץ]]
*[[אתחלתא דגאולה]]

==לקריאה נוספת==
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post.html שותפות בממשלה? הרבי הריי"צ דרש לדפוק על השולחן..]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]