עריכת הדף "אברהם וינברג (הרביעי)"

הרב אברהם וינברג הוא האדמו"ר הנוכחי מסלאנים ולשעבר מראשי ישבת תומכי תמימים בלוד. מתגורר בבני ברק
תולדות חיים
נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה בירושלים לרב מיכל אהרן וחיה וינברג. למד בחיידר "סיני" בירושלים ובישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים. לאחר נישואיו שימש כראש חבורה בחסידות, תחת מרותו של רבי אברהם מסלאנים. ואח"כ כמגיד שעור בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר.
באדמו"רות

כחודש לפני פטירת סבו האדמו"ר, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.
בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב אברהם וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד וטבריה, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ולייקווד), באנגליה ובבלגיה.
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים שטיבלאך נוספים.
הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד.
האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולפעמים באלעד. נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (עפ"י אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג).
ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".
עמדותיו

חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע ואינו מביע דעה בפולמוס ההשתתפות בבחירות, שכן מחד גיסא ה"ברכת אברהם" היה מראשי אגודת ישראל והורה להשתתף בבחירות, אולם מאידך גיסא רבי מרדכי חיים סלאנים אסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח, או בני העדה החרדית שהפכו לחסידיו בעקבות לימוד בישיבתו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות מועצת גדולי התורה שהסכימה אז לעמדת רבי אלעזר מנחם שך שחברי אגודת ישראל לא יקחו תפקיד שר בניגוד למה שנהגו בשנים הראשונות לקום המדינה אז כיהן יצחק מאיר לוין בתפקיד שר. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הודיע שאין שינוי בעמדתו הקודמת שלא להכריע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות כתובה שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[5] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף האדמו"ר מסלאנים את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שלא אסר להצביע.[6] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן עשה.[7] לאור זאת, החל מהבחירות לכנסת העשרים וארבע נמנעו חסידי סלאנים מהשתתפות בבחירות.