עריכת הדף "יהונתן אייבשיץ"

[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יהונתן אייבשיץ (ת"נ - תקכ"ד)]]
רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ"ד - [[כ"א אלול]] [[תקכ"ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.
==תולדות חיים==
נולד בשנת ת"ן, לאביו רבי נתן נטע אב"ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב"ד העליישוב ופינטשוב.

תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב"ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז"ל]].

בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג"ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה"ת.

בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו רבי משה יצחק שפירא אב"ד בומסלא (ואח"כ אב"ד פראג), כחתן לבתו.

בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.

בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת [[פראג]] (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה{{הערה|בנו של הגאון בעל שבות יעקב.}} שנפטר אז (בשנת דע"ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ"חד בדרא" בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.

בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת [[תפ"ד]], כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש"צ שר"י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש"ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.

בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת [[תפ"ז]], כשהתקבל חותנו לאב"ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר "ראב"ד".

בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק"א]], התקבל כאב"ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב"ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ"רבן של כל בני הגולה". כשנגזרה בשנת [[תק"ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר "ברון", דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.

בשנת [[תק"ו]] נבחר כאב"ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג"ר ברוך כ"ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק"ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג"ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב"ד שלש הקהילות הגדולות "אה"ו". שם "למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה".

בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב"ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: "[[שבתי צבי|ש"צ]] מלכה משיחא". ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב"ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב"ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 42.}}.

נפטר בשנת [[תקכ"ד]], ביום [[כ"א באלול]].

==הרבי על ר' יהונתן==
על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ"ז, כרך א, עמ' 357}}: {{ציטוטון|העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה}}.

במקום אחר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6}} אומר הרבי לאחר שמקשה על דבריו: {{ציטוטון|1=ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...}}. וכך אכן כותב רבי יהונתן אייבשיץ עצמו בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: {{ציטוטון|1=והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר"ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז"ל כשחר נכון מוצאו עד שת"ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...}}.

==ספריו==
חבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.

מספריו שהודפסו:

* '''אורים ותומים''' - על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].
* '''כרתי ופלתי''' - על שולחן ערוך [[יורה דעה]].
* '''בינה לעיתים''' - על [[מסכת ביצה]] ו[[הלכות]] [[יום טוב]].
* '''יערות דבש''' - דרשות. ב' חלקים.
* '''אהבת יהונתן''' - על [[הפטרה|ההפטרות]].
* '''תפארת יהונתן''' - דרשות.
* '''קשת יהונתן''' - על התורה, והספדים.
* '''חצי יהונתן''' - חידושים.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אחרונים]]