עריכת הדף "מאטקע חב"ד (מדכי)"

{{להשלים}}{{בעבודה}}'''מרדכי''' '''מוֹטקֶה''' '''חב"ד''' לעיתים נכתב: '''מָדְכֶּי חבד או כאַבּאַד''' ([[תק"פ|ה'תק"פ]], [[וילנה]] – [[תר"מ|ה'תמ"ר]], [[וילנה]]) היה [[בדחן]] יהודי מפורסם בקרב לומדי העיר וילנא בתור בדחן [[יידיש]] בווילנה בחתונות ושמחות, ובהיותו חסיד חב"ד וחתן לגביר חבדני"ק.

==ביוגרפיה==
מוטקה חב"ד נודע בחריפות לשונו, בביקורתו חסרת הפשרות, בחדות מבטו, ובהעשרת הפולקלור העממי היידישאי בווילנה, ובערים נוספות בסביבתה. הוא התפרנס ממתן "שירותי ליצנות" לגבירים ובעלי יכולת בעיקר מחסידי [[חב"ד]] ששהו בוילנא, היה תעלולן ומתחן ידוע, והתפרסם בעיקר בכושר האלתור שלו.

שמו הקודם היה "מוטקה לץ", אך עם נישואיו לבתו של חסיד [[חב"ד]] אמיד בווילנה, דרש ממנו חותנו להסב את שמו ל"מוטקה חב"ד". דעה אחרת בעניין טוענת, שמשכילי וילנה התקשו לקבל את נישואיו של הלץ החופשי דווקא לבת של חסיד חב"ד, ומכעסם עליו קראו לו "מוטקה חב"ד", כלומר "חכמה בלי דעת".

מוטקה חב"ד חבר לראשי הקהילה בווילנה, ובמיוחד לר' יודל אופאטוב, שכונה גם בשם "התקיף הידוע", איש ציבור בור ועם הארץ אלים ושתלטני, שעלה מתחתיות החברה בווילנה עד לראשות הקהילה. בסיפור הפולקלוריסטי הוצבה דמותו של הליצן העני וחד הלשון מכאן והעשיר המופלג, הנלעג והדחוי, מכאן. בכל המפגשים ביניהם בסיפור ובבדיחה העממית יוצא מוטקה כשידו על העליונה ואופאטוב מוצג ככלי ריק.

==מילתא דבדיחותא==
מוטקה חבד פורסם בוילנא בעיקר מפקחותו שהעמיד ללעג את השתדלותו היומרנית של אופאטוב לחתן את בנותיו עם [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]]. למשל:
 
{{ציטוט|תוכן=יודל אופאטוב שידך את בתו לנכדו של רבי חיים-נחמן פרנס. כשהגיע יום-החתונה הלך מדכּי חבד לאופאטוב ואמר לו:{{ש}}
לחתונת נכדו של רבי חיים-נחמן פרנס ודאי יבואו כל הרבנים וגדולי-התורה שבווילנה, ומן הראוי הוא, שלכבודם ולכבוד אבי-החתן לא תצא היום בנעליים (=בתרגום לזמננו; מגפיים גבוהות עד הברך מפני הבוץ והשלגים) כדרך סוחרים, אלא תצא בסנדלים (=בתרגום לזמננו; נעלים רגילות) כדרך תלמידי-חכמים.
נשמע לו אופאטוב ועשה כעצתו.{{ש}}
חזר מדכי והלך לפרנס ואמר לו:{{ש}}
לחתונת בתו של אופאטוב ודאי יבואו כל הקבלנים וגדולי-הסוחרים שבווילנה, ומן הראוי הוא, שלכבודם ולכבוד אבי-הכלה לא תצא היום בסנדלים (=בתרגום לזמננו; נעלים רגילות) כדרך תלמידי-חכמים, אלא תצא בנעליים (=בתרגום לזמננו; מגפיים גבוהות עד הברך מפני הבוץ והשלגים) כדרך סוחרים.{{ש}}
נשמע לו גם פרנס ועשה כעצתו.{{ש}}
וכשבאו האורחים לקבלת-פנים נסתכלו בפרנס ובאופאטוב ותמהו תמיהה גדולה:{{ש}}
פרנס התלמיד-חכם יוצא בנעליים של סוחרים, ואופאטוב הסוחר יוצא בסנדלים של תלמידי-חכמים.{{ש}}
קם מדכי והסביר:{{ש}}
אופאטוב, שעולה ויוצא מתוך הבוץ, כדין עשה שלקח סנדלים לרגליו, ופרנס, שיורד ונכנס לתוך הבוץ, אף הוא כדין עשה שלקח נעליים לרגליו...|מירכאות=כן|מקור=[[אלתר דרויאנוב]], '''[[ספר הבדיחה והחידוד]]''', 1506{{כ}}{{הערה|[ספר הבדיחה והחידוד] ב[[פרויקט בן-יהודה]].}}}}
גם לאחר פטירתו לא נשכח מוטקה חב"ד, והמשיך לחיות במסכת הפולקלור היידישאי בווילנה, כמוקיון, ליצן, בדחן ו[[הומוריסטן]], עד להשמדת יהדות וילנה בידי ה[[נאצים]] ועוזריהם ה[[ליטא]]ים. ב"ספר הבדיחה והחידוד" של אלתר דרויאנוב יש למעלה משלושים חידודים והלצות המיוחסות למוטקה חב"ד. באחד מהם מסופר:
{{ציטוט|תוכן=רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חב"ד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ [עיירה יהודית קטנה וענייה, סמוכה לווילנה].{{ש}}
ליגלג עליו יודל: מרדכי, כלום מלאך-המוות אין לו שליטה בבולטרימנץ שלך?{{ש}}
החזיר לו מרדכי: מלאך-המוות יש לו שליטה בכל מקום, אבל קבלה היא בידי מאבותי ומאבות-אבותי, שמששת ימי בראשית ועד היום לא מת יהודי עשיר בבולטרימנץ...
|מקור=[[אלתר דרויאנוב]], [ספר הבדיחה והחידוד: עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים], ב[[פרויקט בן-יהודה]]}}.

==לקריאה נוספת==
* '''מאָטקע חב"ד: זיינע אנעקדאָטען, וויצען, סצענעס און שטוקעס'''; ניי-בעארבייטעט פון מ' שטערן, ניו יורק: סטאר היברו בוק קאמפאני, תר"ס.


== הערות שוליים ==