עריכת הדף "יעקב זכריה מסקליק"

הרב החסיד ר' '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''' המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער''' ע"ש העיירה בה כיהן כרב זוראוויץ'. נולד (ככל הנראה) בשמחת תורה [[תרמ"ח]]. היה מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]].

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]' ניתן לו הכינוי ה'מאמע' (=אמא) של ה'תמימים' היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה. מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד ר' ישראל ג'ייקובסון  ע"ה (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

ר' יענקל נשלח ע"י [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ' אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[מסירות נפש]] ב[[שליח|שליחויות]] של הרבי. מספרים שבגלל העדרותו הרבה חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם לא הצליחו בכך.

עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות למלמדים ולראשי ישיבות. כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"ץ|רבי הריי"ץ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו. מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או עור פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'.
 
הרבי הריי"ץ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה." ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"ץ כרת עימם ברית שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.
כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]],  נשלח ע"י הק.ג.ב. לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמא: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע ורק אח"כ הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו.

לפנינו קטע ממכתב מרתק ומרגש שכתב הרה"ח ר' יענקל זוראוויצער הי"ד להרה"ח ר' פולע כהן ע"ה בעת היותו של ר' פולע בגלות בסביר - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה: "...אוכל להתחלק פ"ש [=פרישת שלום] מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהיתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך [=רעייתו של ר' רפאל נחמן] הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה וביטחון חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע [מרת חסיה פריז ע"ה] פרידקע [מרת פריידע סגל] וגיטעלע [מרת גיטה גנזבורג], וביותר, בנך יואל שי' [הגה"ח ה'חוזר' הרב יואל כהן], רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט [=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם]. ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת פורים בלי שום טעם ודעת ...והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל גאולה שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך באהבה מעתה ועד עולם, יעקב זכרי',"   

היה בין ה'מבוקשים' של הק.ג.ב שבאו לעוצרו הרבה פעמים, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הזדהה באחד השמות שלו (יענקל זוראוויצער או יענקל מאסקאליק) והוכיח להם שאין לו שום קשר ל'שֵם' שהם מחפשים, עד שבסוף עצרוהו ושלחו אותו לערבות סיביר ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ועוד שלושה חסידים שהוא היה המבוגר ביניהם. היו שולחים לו דפים של דא"ח בתוך ספרי קריאה ברוסית. באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. אחרי מספר ימים ראו אותו החסידים נוסע במכונית פתוחה (בלי גג). הייתה במקום גויה שסיפרה שהוא נהרג ביריה על קידוש ה', זה היה בקיץ תרח"צ. הי"ד.

בנותיו: מרת פריידא ע"ה רסקין (אשת ר' שאול שי'), מרת בלומא שתחי' גלפרין (אשת ר' שמעון ע"ה).
בנו: ר' מנחם מענדל הי"ד (אשתו מרת ציפא שתחי').