עריכת הדף "קדיש"

קדיש היא תפילה להגדלת שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, בגילוי, והחשת הגאולה.


== הרביה בקדישים ==

אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.<REF> וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.</REF>

== קדיש שלאחר התפילה ==

ב) קדישים הנ"ל - היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבנו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם).

החסיד רבי שניאור זלמן דוכמן, שאל את הרבי בנוגע לאמירצ קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.

משיב לו הרבי: והנה בבירור הנ"ל:

א) כבר נפסק בשו"ע<REF> או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א<REF> שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.</REF>

ב) במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה <REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF> וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל</REF>כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.

ג) ובפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF>

ומסיים, ע"פ הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).

ד) ואין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.

ה) כן אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה - דכיון שאם היו חיובים בביהכנ"ס - היו אומרים הקדישים - נכנס זה בסדר תפלת הצבור ואורך זמנה - וסבור וקבל.

ו) אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] <REF>נדפס בקונטרס ס"ח</REF> שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו'

- די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.

ז) בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>.

אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור (הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל),

ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.


== מסקנת הדברים לומר כל הקדישים ==

המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בביהכנ"ס - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפלת שחרית, וכמש"כ הלבוש<REF> סי' קל"ב.</REF>, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.

== מקורות ==

[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3260&search=%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש חלק י']
[[קטגוריה:תפילה]]