עריכת הדף "כתיבת ספר תורה"

{{בעבודה}}
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה, של האחים מסלאוויטא]]
'''כתיבת ספר תורה''' היא [[מצות עשה]] מ[[מצווה מדאורייתא|מדאורייתא]], ואחרונה במניין [[תרי"ג המצוות]]. המצווה מחייבת כל [[יהודי]] לכתוב [[ספר תורה]]. המצווה נלמדת מה[[פסוק]] "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל".{{הערה|[[ספר דברים]], פרק ל"א, פסוק י"ט.}} למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל", שהיא לימוד התורה, אך [[הרבי]] הורה כי כל [[ילדי ישראל]] ישתתפו במצווה, בצורה בה כל ילד משלם עלות של [[אות]] אחת וזוקף אותה לזכותו.
==בהלכה==
ב[[משנה תורה להרמב"ם]], ה[[רמב"ם]] פוסק:{{הערה|[[משנה תורה להרמב"ם]], הלכות [[תפילין]] ו[[מזוזות]] ו[[ספר תורה]], ריש פרק ז'.}} {{ציטוטון|מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו.}}

לעומת הרמב"ם, [[הרא"ש]] כתב{{הערה|הלכות קטנות ריש הל' ספר-תורה.}} שחיוב זה עיקרו "בדורות הראשונים שהיו כותבין ספר-תורה ולומדין בו, אבל האידנא שכותבין ספר-תורה ומניחין אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים, מצוות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיה להגות בהן הוא ובניו, כי מצוות כתיבת התורה היא ללמוד בה, כדכתיב{{הערה|וילך שם.}} ולמדה את בני-ישראל שימה בפיהם, ועל-ידי הגמרא והפירוש יידע פירוש המצוות והדינים על בוריים, לכן, הם הם הספרים שאדם מצווה לכותבם". וכן פסק ה[[בית יוסף]] ב[[שולחן ערוך]],{{הערה|יו"ד סע"ר ס"ב.}} ש"האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן".

ובדורותינו, שיוצאים ידי חובה גם על-ידי קניית ספרים הנדפסים, שגם על-ידם נעשה עיקר ותכלית המצווה, על פי הכתוב "ולמדה גו' שימה בפיהם", לימוד וידיעת התורה.{{הערה|לאריכות העניין, ראו בארוכה, שיחת שבת פרשת ויגש, ה' בטבת ה'תשמ"ח, התוועדויות תשמ"ח, כרך ב', עמ' 164-169 – מוגה; לקו"ש חכ"ג עמ' 17 ואילך.}}

==בתורת רבינו==
ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, מבאר [[הרבי]], שאין חילוק בין דעות הרא"ש להרמב"ם, בנוגע לגדר מצות הכתיבה, האם היא ללמוד, שכן מתוכן דברי הרא"ש, "וזהו בדורות הראשונים כו'", הם בהמשך ללשון ודעת הרמב"ם (שהביא לפני זה), ומזה מובן, שאין כוונת הרא"ש לחדש גדר חדש במצות כתיבת ס"ת (דלא כהרמב"ם32), אלא רק לחלק (בין הזמנים) בנוגע לשאלה איזה ספרים לכתוב, ש"האידנא" המצוה היא "לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן להגות בהן הוא ובניו".

בהמשך, מבאר הרבי שגדר המצוה נשאר, ורק אופן קיומה משתנה, ומבאר הרבי את פסק הרמ"א "אבל לקחו כך ולא הגי' בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", והוא יוצא ידי חובה, דוקא אם "שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא הי' מוטעה והגיהו",{{הערה|דלא כדעת רש"י והנמוק"י, שגם כשלקח ס"ת מן השוק מקיים את המצוה.}} שאין פסק זה אמור אלא בכתיבת ספר תורה, אבל בנוגע לחומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, ש"האידנא" מתקיימת בהם מצות כתבו לכם (לדעת הרא"ש), לפי הכל, יוצאים על ידי קניית ספרים והלימוד בהם.{{הערה|וראו גם דעת קדושים, סוסק"ז.}} ומסביר הרבי, שלפי הכל, מצות 'כתבו לכם' היא גדר של "קבלת התורה", שזה נעשה על ידי העשיה שלו לקחת ולקבל את התורה וללמוד בה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]][[קטגוריה:מצוות]]