עריכת הדף "שלמה גאנצפריד"

הרב '''שלמה גאנצפריד''' (נולד ב-[[בתקס"ד]], 1804 למניינם – [[כ"ח תמוז]] [[תרמ"ו]], 31 ביולי 1886 למניינם) היה פוסק הלכה ידוע ומחבר הספר החשוב [[קיצור שולחן ערוך]].
==ביוגרפיה==
נולד בעיר אונגואר אונגריה, לאביו הרב יוסף שנפטר בשנת 1812 למניינם. הרב גאנצפריד עסק כסוחר, אך המשיך להתמיד בלימודו.  לאחר מכן, בשנת 1843 מונה לרבה של ברזוויץ שבמחוז שערש, שם חיבר את ספרו "פני שלמה" על מסכתות [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]] (1846). 

בשנת 1850 מונה לראב"ד אונגואר, עיר מולדתו. בעת תחילת המחלוקת בין יהודי הונגריה (1869) התחבר אל חברת "שומרי הדת" ויצא נגד הריפורמים בתקיפות.
[[קובץ:קיצור.jpg|שמאל|ממוזער|260px|קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן]]

בשנת [[תרכ"ד]] הופיע לראשונה ספרו 'קיצור שולחן - ערוך'. ספרו הפך במהרה לספרי היסוד בעולם ההלכה, והופץ בקרב כלל קהילות ישראל, וכבר בחייו ראה הספר אור בארבע- עשרה מהדורות. הספר המתמצת את השולחן ערוך מתעסק בעיקר בחלקי האורח חיים ויורה דעה, ועוסק בעיקר בהלכות הנוגעות לחיי היום יום כגון תפילה, ברכות, שבת, וכדומה. הספר חובר על ידי הגאון רבי שלמה גאנצפריד, מגדולי חכמי הונגריה. פשטותו של הספר וקיצורו הפכו אותו לפופולרי במיוחד.

בשנת [[תשמ"ג]] נתפרסמה ב'סיני'{{הערה|כתב ידו שהתפרסם בגליון '''סיני''' בשנת תשמ"ג, ומשם לקיצור שולחן ערוך מהדורת אורחות חיים ירושלים תשמ"ט עמוד תרטז.}} תשובה כתובה בעצם כתב - ידו של המחבר{{הערה|צילומה הופיע
ב-'''קיצור שולחן - ערוך''', מהדורת 'אורות חיים', ירושלים, [[תשמ"ט]], עמ' תרט"ז.}}, בה הוא כותב
בין השאר: {{ציטוטון|בחיבור ספרי זה, קיצור שולחן ערוך שמתי לי ליסוד מוסד ... הגאון בעל התניא}}. דברים אלו צוטטו על ידי הרבי ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת ראה]] [[תשד"מ]]{{הערה|[[תורת מנחם]] - התוועדויות, תשד"מ כרך ד' עמ' 2483.}}.

על פי עדות החסיד ר' [[פרץ חן]], כאשר הגיע בפני [[אדמו"ר המהר"ש]] אחד שרצה הסכמה מהמהר"ש למינוי לרבנות, שלחו המהר"ש לר' שלמה.{{הערה|הרב [[מנחם מענדל וילהלם]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f15420c48906_1595228684.pdf יחס רבותינו נשיאינו ל'קיצור שולחן ערוך'], עמ' 4.}}

באופן כללי הספר מתבסס על הספר 'חיי אדם' של רבי אברהם גנצינגר, אך מוזכרים בו שנים מפסקיו של [[אדמו"ר הזקן]] בשמו, והוא חולק עליהם, אך כאמור המחבר העיד כי בעת החיבור עמד לנגד עיניו כיסוד מוסד דברי הגאון בעל התניא - אדמו"ר הזקן.
הספר יצא לאור במהדורה מנקודת בתוספת פסקי [[אדמו"ר הזקן]] המשולבים בסוגריים בגוף דברי הקיצור שולחן ערוך, בעריכת הרב [[לוי ביסטריצקי]]. 

==משפחתו==
הותיר אחריו ארבעה בנים וארבע בנות. בין נכדיו: רבי יחזקאל בנעט, רבה של וואראהל ובעל שו"ת "משיב טעם", ורבי ד"ר חיים ברודי, רבה של העיר פראג ומחשובי חוקרי השירה בימי הביניים.
==ראו גם==
*[[קיצור שולחן ערוך]]
==קישורים חיצוניים==
* הרב [[מנחם מענדל וילהלם (אוקראינה)|מנחם מענדל וילהלם]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f15420c48906_1595228684.pdf '''יחס רבותינו נשיאנו ל"קיצור שולחן ערוך"'''], אוז'גורוד תש"פ

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]][[קטגוריה:מחברים תורניים]]