עריכת הדף "זושא ריבקין"

[[קובץ:זושא_ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זושא כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]]]]
הרב '''זושא ריבקין''' ([[י"ט כסלו]] [[תרפ"ז]] - [[י"ח אדר]] [[תשע"ב]]) היה עסקן חסידי, מותיקי כפר חב"ד.

==תולדות חיים==

נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ז]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ואמו מרת שיינא.

בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[רוסיה הקומוניסטית|קומוניסטי]]. לימים סיפר: "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא". למד בישיבה ב[[סמרקנד]].

בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם השנייה, ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהו עד סיום המלחמה.

לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו]].

לאחר יציאתו מרוסיה עברה משפחתו להתגורר בצרפת, והוא נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שבצרפת.

כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו.

בט"ו סיוון ה'תשי"ד נשא את רעייתו נעמי בת ר' יוסף שמואל זיגלבוים.

התאפיין באמונה וציפייה עזה בהתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח במשך כל השנים. בליל [[שמיני עצרת]] [[תשמ"ב]] בעת שהרבי ניגש להקפה ניגש לעבר הרבי ואיחל: "לחיות לשנה הבאה, ושהרבי יתגלה!"{{הערה|במקור (באידיש): "דערלעבט איבער א יאר און דער רבי זאל זיך מתגלה זיין"}}. הרבי הסתובב, חייך אליו והשיב: {{ציטוטון|אמן גם אתם. גם אתם עדיין לא התגלתם לגמרי, תתגלה{{הערה|במקור (באידיש): איר האט זיך נאך אויך נישט אינגאנצן מתגלה געווען, זייט זיך מתגלה!}}!}}{{הערה|יומן אהרן קורנט, מפי ר' [[חיים שאול ברוק]] (שעמד בקרבת מקום)}}. כמו כן מימן הוא את הדפסתו של 'קובץ חידושי תורה בעניני המלך המשיח והגאולה השלמה' שיצא לאור ע"י ר' [[משה סלונים]] 

בליל יז' כסליו תשמ''א הגיע מהארץ ל 770 ובידו אלפי חתימות של חסידים ואוהדי חב"ד המזמינות את הרבי והרבנית להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב לזכותם בארץ הקודש. ויוכנס לבית מנחם בכפר חב"ד ארץ הקודש.  לאחר תפילת ערבית הגיש ר' זושא לרבי את החתימות וגם' יד' מכסף לספר התורה. הרבי התעניין מתי הוא חוזר לארץ.כשר' זושא ענה שהוא נוסע למחרת בישר לו הרבי שמחר תיערך לכבוד הסיום התוועדות מיוחדת לפני תפילת מנחה. לאחר מנחה התקיימה התוועדות מיוחדת בה קם הרבי מכסאו ומסר לר' זושא את כתר הספר תורה עם' יד' הכסף ואמר 'בשם כל הקהל'. וכן יין לחלק בהכנסת ספר תורה לקהל שישתתף. הרבי מזג לו לחיים ואיחל לו 'הצלחה רבה'וכן כסף לתת לצדקה. ר' זושא אמר לרבי 'שהקב''ה יעזור שהרבי יניח את הכתר בארץ הקודש. 
הרבי ענה  'אמן'. הרבי ביקש שמי שעשה את הכתר יגיע גם, וחילק גם לו משקה. 

בחודש [[מרחשון]] [[תשמ"ג]] ובו הופיעו דברים ברורים על כך שהרבי הוא המלך המשיח, כשבסוף הקובץ נדפסה ההקדשה: "קובץ זה נדפס ע"י הרה"ח ר' זושא שי' רבקין לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א - מלך המשיח שיבוא ויגאלנו בשנה זו שנת תשמ"ג".

נפטר ב[[י"ח אדר]] ה'[[תשע"ב]] ב[[כפר חב"ד]].

==פעילותו==
===מסעדת ישורון===

בשנת ה'תשכ"ב הקים בתל אביב את מסעדת 'ישורון'.

בשנת ה'תש"ל נקלעה המסעדה לקשיים כלכליים, ור' זושא תכנן למוכרה. כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא ייתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!".

בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב...".

במספר הזדמנויות הפנה הרבי יהודים מתל אביב שנכנסו ליחידות, לבקר במסעדה.

בשלב מסויים חשב לשנות את שם המסעדה ל'מסעדת ופרצת', אך הרבי הורה לו להשאיר את השם הנוכחי.

המסעדה שימשה כמוקד להפצת המעיינות. בין השאר נהג ר' זושא להניח תפילין עם הבאים בשעריה, ולחלק סוכריות לילדים שפקדו את המסעדה, על מנת שיברכו בקול רם.

בתחילת שנות הנו"ן{{הערה|קיץ תנש"א או בחורף תשנ"ב}} תלה בחזית המסעדה שלט 'הכונו! הכונו! הכונו! לביאת המשיח'. עשר דקות דקות קודם כניסת [[שבת]] שלח ר' זושא פקס לרבי בו דיווח על תליית השלט והכיתוב שבו, תוך שהוא ממשיך ושואל: עד מתי נזדקק לשלט זה? מתי נזכה לבשר ש"הנה הנה משיח בא"? שעות ספורות אחר כך יצאה תשובה מהרבי שתוכנה: להוסיף "הנה הנה משיח בא". בשיחה מאוחרת עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] הובהר כי הרבי ענה זאת בתור הוראה. עוד באותו שבוע עודכן השלט ונוסף בו הכיתוב: "הנה! הנה! הנה! המשיח בא"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גל' 827}}.

===הקמת בית מנחם===

ר' זושא היה ממקימי [[בית הכנסת]] "[[בית מנחם]]" בכפר חב"ד, ובמהלך בנייתו זכה לעידודים רבים מהרבי.

לקראת חנוכת הבית נסע במיוחד על מנת להזמין את הרבי לבוא להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שנכתב על ידי נשי חב"ד בכפר חב"ד לזכות הרבי והרבנית, והוכנס לבית הכנסת החדש. הרבי ערך התוועדות מיוחדת לכבוד כך ובמהלכה בחר בו כשליח להביא את הכתר וה'יד' לספר תורה.

==הארמון למלך המשיח==
{{ערך מורחב|ארמון למלך המשיח}}
ר' זושא יזם רעיון לבנות לרבי בית בכפר חב"ד, כשהציע זאת אחיו, ר' חיים ריבקין לרבי, ענה: "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד? ארמון!", אך הרבי הורה בינתיים לחכות.

בשנת ה'תשנ"ב, התקבל האישור להתחיל להתחיל בבניה. הרבי עודד עריכת מעמד 'הנחת אבן הפינה', ואף התעניין לאחר מכן בפרטיו.

במהלך שנותיו האחרונות התעסק ר' זושא רבות בארמון, אך למרות זאת לא יצא הדבר לפועל לעת עתה.

==משפחתו==
*בתו, מרת חיה ברכה הלפרין.

==ראו גם==
* [[ארמון למלך המשיח]]
* [[בית מנחם כפר חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67505 הלפיד של ר' זושא מדליק להבות]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג.

==קישורים חיצוניים==
* אלי אלון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64156 החסיד שהפך לחלק בלתי-נפרד מקו הרכבת ת"א-כפ"ח] אתר news1
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67400 החסיד שנותר צעיר כל ימיו]{{תמונה}}, צרור תמונות מתחנות חייו [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67421 מהמסעדה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67399 ברוך דיין האמת: הרב זושא ריבקין], הידיעה על פטירתו - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67403 הרב אשכנזי אמר קדיש וכל הקהל ענה אמן בדמעות]{{וידאו}}, מעמד ההלוויה - {{אינפו}}
*יוסף חיים בולטון [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67583 זושא, תרשה לי לומר תודה ● טור פרידה] {{אינפו}}
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129614 כשר' זושא ביקש אישור מהרבי למכור המסעדה לשני חסידים]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ריבקין, זושא}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]