עריכת הדף "אברהם ישעיהו קרליץ"

{{דמות
|שם=אברהם ישעיהו קרליץ
|כינוי=החזון איש
|תמונה=[[קובץ:קרליץ.jpg|250px]]
|תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[תרל"ט]]
|מקום לידה= קוסובה
|תאריך פטירה= [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= חזון איש
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
[[הרב]] '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל"ט]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"ט]] לרב שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה [[גאון]] וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל"ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ"ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.

בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.

הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר"א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ"ה.}} והתנגד ללימוד התניא{{הערה|'רבים השיב' ע' 51}}. יש הטוענים בשם עדים עלומים כי נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: "הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל". ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו"א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו"א ספרי [[אדמו"ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו"א בכורות כה' ב' מצטט מתוך "שו"ע של הגר"ז"}}.

בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.

דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר "נזר החיים" עמ' רי"ד, תשובות הגר"ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס"ג; "מאיר עוז", סימן ע"ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו"א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת"}}.

נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט"ו בחשוון]] בשנת [[תשי"ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].

==קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]
במכתב להרב [[אברהם גולדברג]] מציע [[אדמו"ר הריי"צ]] שיתייעץ, בדבר הצעת שידוך לבתו, עם "הרב הגאון בעל חזון איש שליט"א ויעשה כהוראתו ויהיה להצלחה ברוחניות ובגשמיות"{{הערה|1=[https://hm-news.co.il/77152/ מכתב היסטורי: הרבי הריי"צ מליובאוויטש המליץ לשמוע לחזון איש]}}.

בשנת [[תש"ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]]. תרומתו ניתנה לרב [[חיים שאול ברוק]] שביקרו על פי בקשת מחותנו הרב [[יצחק גרשטנקורן]] מייסד בני ברק. בביקור שאל החזון איש את הרב ברוק במה הוא מתעסק ולאחר שהרב ברוק השיב שהוא מלמד את התלמידים בישיבה בבוקר ובערב [[דא"ח]] ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש קצת ואחר כך והוציא מכיסו 10 לירות ונתנם לו כשאומר שרוצה שותפות במוסד כזה{{הערה|'חיים שאל' ע' 6}}.

בניו של הגאון הרב ראובן טרופ, מספרים בהקדמה לספרו "בינת ראובן": "לפי עצתו של מרן החזון איש נענה אבינו להצעה לעמוד בראש ישיבת חב"ד בלוד. הוא נתקבל שם בכבוד מלכים וזכה להערצה עמוקה מצד ההנהלה והתלמידים, ברם מצבו הלך והחמיר ולא זכה לכהן בישיבה". 

על הרב יחיאל צוקרוב, ראש ישיבת "אוהל משה", מגדולי תלמידי החכמים בבני ברק, מסופר: "לאחר שנועץ בחזו"א עבר ללמוד בישיבת חב"ד בת"א, בראשותו של הגה"ח ר' שאול ברוק. שנים רבות לאחר מכן, חב לו [לר' שאול] הכרת הטוב מרובה, וכן בקיאותו בספר התניא נזקפת לזכותו" (מתוך מאמר "איש המעלה", אוסף גליונות, גל' 91, ויקרא תשע"ט.).

על ספרו של [[חסיד חב"ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] "[[טהרת המים]]", כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה.}}.

קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב"ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו"א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה"שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן: "אתכבד לבקש מאת מעכ"ת שליט"א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש"ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה"ז] זצוק"ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה"{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ"א, באתר [[חב"ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.

===יחס מהרבי===
ב[[י' אדר שני]] תשי"ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ו]] העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}}.

התייחסות מעניינת של הרבי לחזון איש אירעה ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשט"ז]] בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש מקנא בשמים בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים שיגרו לרבי על כך מכתבי תלונה. בהתוועדות פורים תשט"ז הזכיר הרבי את הסיפור בצטטו את הטענות שנשלחו כיצד ניתן לומר כך על "גדול שבגדולים ופוסק, יהודי שידע ללמוד וישב כל ימיו באוהלה של תורה"{{הערה|לשון הרבי - על פי סרט ההקלטה מההתוועדות.}} וביאר שיש צדק באימרה זו ויש לה מקור מפורש והוא ממאמר חז"ל{{הערה|בבא בתרא ע"ה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל [[צדיק]] וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", שהפירוש שכשהנשמה עולה למעלה מחד גיסא היא מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו והיא משתוקקת להצטרף לזה, ומאידך היות ולא עסקה בה אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה ומסיבה זו היא רק "נכווית מהחופה". ובעניינו שכעת מכיר החזון איש במעלתה של תורת החסידות וההליכה בדרכיה ומשתוקק להצטרף לזה אך בהיות שלא הכיר במעלתה בהיותו בעולם, ובפרט שהיה זה ברצון ואף התנגד לה, מסיבה זו אינו יכול להצטרף לזה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}}.

במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר "אגן הסהר", של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: "מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז"ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ"כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו..."{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א, עמוד שיא.}}.

בעיתון "שערים"{{הערה|כ' סיוון תשכ"ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב"ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו"א "לפי הוראת רבם האדמו"ר שליט"א"{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.

בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ"ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע"י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ"י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין "לחיים" בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש"ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י"ז אדר]] [[תשכ"ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל"ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש"ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.

===קו התאריך===
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערה|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצ'יק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'ס"ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב"ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ"ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.

=== עם הגרא"ח נאה ===
[[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה"חזון איש"]]
בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.

למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים נאה כתב לו "לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש"

=== חזית דתית ===
כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד"ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 הרבי תמה: "כנסת זו 'השקפה'?!"] {{אינפו}}}}.

===ישוב על שמו===
בשנת [[תשי"ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב"ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם ע"י וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב"ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ"ד סיון]] תשי"ז. בדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז"ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב"ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב"ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב"ד ובכפר חב"ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר.

במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי"ז הודה הרבי לשז"ר על פעולתו זו כשכותב: "נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב"ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד"{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז"ר נגד השם 'חזון איש' {{חב"ד און ליין}}]}}.

== משפחתו ==
לרב קרליץ לא היו ילדים. אחת מאחיותיו הייתה נשואה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בנם הוא הרב [[חיים קנייבסקי]].

אחות נוספת נישאה לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו.}}. בנם היה הרב [[נסים קרליץ]], שהיה מקורב לדודו.
אחד מגיסיו של החזון איש, ר' שמואל אליהו קאהן, היה מבית חב"די.  בביוגרפיה "פאר הדור" (תולדות החזון איש) מסופר כי ר' שלום (אביו של ר' שמואל אליהו) היה "חסיד ליובאויצ'י מובהק המקושר לרבו האדמו"ר רבי שלום בער שניאורסון בכל נימי לבבו" (פאר הדור, חלק א, עמ' קטז).
==תפילתו==
הַ"חֲזוֹן אִישׁ" חִבֵּר נֻסַּח תְּפִלָּה לְאֵם עַל בְּנָהּ, אוֹתוֹ תֹּאמַר בְּבִרְכַּת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" בִּתְפִלַּת "שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה" (אִגְרוֹת חֲזוֹן אִישׁ ע"ד):
'''יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁתְּרַחֵם עַל (יאמר את שם האדם שעליו הוא מבקש ואת שם אמו, כך: פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִית) וְתַהֲפֹךְ אֶת לְבָבוֹ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה שִׁמְךָ, וְלִשְׁקֹד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָסִיר מִלְּפָנָיו כָּל הַסִּבּוֹת הַמּוֹנְעוֹת אוֹתוֹ מִּשְׁקִּידַתּ תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָכִין אֶת כָּל הַסִּבּוֹת הַמְּבִיאוֹת לְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה'''.

==קישורים חיצוניים==
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=67837 כשהרבי הריי"צ שלח להתייעץ עם ה'חזון איש'] {{שטורעם}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}


{{סדרה|הקודם=|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ז תמוז]] [[תרצ"ג]] - [[ט"ו חשוון]] [[תשי"ד]]|הבא=[[יעקב ישראל קנייבסקי]]}}


{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרליץ, אברהם ישעיהו}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]