עריכת הדף "יחזקאל שרגא ליפשיץ"

[[קובץ:אברהם שלום ישכר ליפשיץ מכתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת ששלח הרבי לרגל חתונת בנו]]
רבי '''יחזקל שרגא ליפשיץ - הלברשטאם''' היה האדמו"ר מ[[סטרופקוב]]. נולד בג' ניסן תרס"ח  בסטרופקוב. 
בשנת תרצ"ב התחתן עם מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז. 

בה' בניסן ה'תש"ד נשלח למחנה הריכוז אושוויץ, אשתו וששת ילדיו נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט ה'תש"ו התחתן בשנית עם הרבנית מרת טאבא (נפטרה בכ"ה באייר ה'תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר וינה, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים. בכ"ט בכסלו ה'תש"ט עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת ה'תשי"ג עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק.
לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בו' באייר תשי"ד, התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות.
 קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר ב-ו' כסלו ה'תשנ"ה.

== מתכתב עם הרבי ==
רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם [[הרבי]] בצורה רציפה. המכתבים נדפסו לאחר מכן בסדרת הספרים [[אגרות קודש]]. בין הנושאים הנידונים דיני [[תלמוד תורה]] הקודם להכנסת כלה או איפכא,{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש חלק ד' עמ' שנג (עמ' 378)]}} בענין לימוד [[מסכת שביעית|מסכת ודיני שביעית]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+&pgnum=472&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש חלק ד' עמ' תמז]}} ובעניין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד [[פנימיות התורה]], דיני סנהדרין, [[ציצית]] על ידי מכונה, [[מצות]] על ידי מכונה ועוד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חלק י"א עמ' רצו - חצר (313)]}}

עסק הרבה בלימוד התניא קדישא, ובפרט בחודש אלול. ואף קנה לעצמו "תניא" קטן ולמד בו הרבה בנסיעותיו בדרכים. (מפי בנו, האדמו"ר הנוכחי מסטרופקוב. איש האמת, עמ' רמה.)

כשגר ברמלה, שלח את בנו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בלוד (איש האמת, עמ' פב) ובשנת השמיטה נסע לישיבת חב"ד בלוד וביקש מבחורי הישיבה שיבואו לקטוף מהפירות שבחצרו כאוות נפשם (שם).
 את בנותיו שלח בילדותן לקייטנת חב"ד בכפר חב"ד (איש האמת, עמ' רנ).

כשבנו (לימים, ממלא מקומו) התחתן, שלח הרבי מכתב ברכה לאדמו"ר מסטרופקוב (איש האמת, עמ' רעא, הערה תקמו. ראה צילום כאן).

בקיץ [[תשד"מ]] ביקר (כיום [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד נהריה ) הרה"ת [[ברוך וילהלם]] אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת אדמו"ר בעניין שצריך להיות מרובעות).
כאשר בא לרב הלברשטאם, התבטא הרב בנחרצות: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם
אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}

עודד מאד את תקנת לימוד הרמב"ם היומי, וכתב מכתב ברכה לרגל הסיום בשנת תנש"א (שמן ששון מחבריך ח"ב עמ' 224).
==משפחתו==
* גיסו, הרב [[אורי בן שחר]]
* בנו, הרב [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ]]

*על קשריו עם הרבי, ראה בארוכה בערכו בספר "שמן ששון מחבריך", חלק ב, עמ' 222. איש האמת [תולדות וסיפורים ממרן רבינו הקדוש מסטראפקוב, בני ברק תש"ע], עמ' רעא-רעג.

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[מנחם מנדל הלברשטם]] מסטרופקוב|רשימה=אדמו"רי [[סטרופקוב]]|שנה=? - [[ו' כסלו]] [[תשנ"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ]] מסטרופקוב}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{מיון רגיל:ליפשיץ, יחזקאל שרגא}}
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]