עריכת הדף "יום טוב שני של גלויות"

'''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]].

==הסבר הלכתי==
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] מקדשת את החודש על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואה על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.

לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]‏‏) הועברה על ידי שלוחי בית הדין.

במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם.

[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים.

[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום.

[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. משנה תורה לרמב"ם הל' קידוש החודש פ"ג הי"ב}}.

==בזמן הגלות==
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות המנהג ומעשה אבותינו בידינו{{הערה|משנה תורה לרמב"ם הל' קידוש החודש פ"ה ה"ד-ה.}}.


===הסבר החסידות===
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]:
 
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.
 
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.

==הלכות היום==
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".

ולאידך כותב הרבי{{הערה|ב[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}.

ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו וב"ב והמכתב השני הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}.

למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים עפ"ז ומעוד מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.

כיום התפשט המנהג אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו).}}, אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.

על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.

==בגאולה==
החתם סופר כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה.}}.

==ראו גם==
*[[יום טוב]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}}
*[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]