עריכת הדף "אברהם דוד לאוואוט"

הרב אברהם דוד לאוואוט סב סבו של הרבי, נולד בשנת תקע"ה, לאביו הרב יהודה לייב. באותה תקופה בערך, עברה משפחתו להתגורר במושבה רומנובקה, על פי הוראת אדמו"ר האמצעי. 

עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד, וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. מצד אחד עסק רבות בהלכות סבוכות של גיטין וחליצה, ומצד שני כתב מנהגים חב"דיים הנוגעים לחיי היום יום. לא פלא שתושבי מקומו מינוהו לרב עליהם.

הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה רומנובקה, ומרוב צדקותו וטוב ליבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור. 

==חביב זקני החסידים==

במשך שבעים וחמש שנותיו, חי במקביל לנשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את אדמו"ר האמצעי לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן 13 נסתלק האדמו"ר האמצעי. רוב שנותיו היו בתקופת אדמו"ר ה'צמח צדק' אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו אדמו"ר המהר"ש. בשלהי שנותיו החלה תקופת אדמו"ר הרש"ב, עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו.

שניים מזקני החסידים חיבבוהו במיוחד והם החסיד הנודע הרב הלל מפאריטש והחסיד הרב אליהו יוסף מדריבין. בזכות דבריו מונה רבי הלל מפאריטש לשליח אדמו"ר ה'צמח צדק' להחזקת התורה והפצת החסידות בערי רוסיה. בהיות הרב אברהם דוד בשנות השלושים המוקדמות לחייו, הציע לאדמו"ר ה'צמח צדק' שישלח את אחד מגדולי החסידים לערי רוסיה בכדי לחזק את מצב התורה והיהדות, ובד בבד להפיץ את תורת החסידות. למרות גילו הצעיר, הסכים עמו האדמו"ר, ולאחר זמן נשלח ר' הלל מפאריטש כשליח מיוחד להפצת היהדות והחסידות.  

בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי רוסיה הגדולה, אז הוקם כולל ברומנובקה ובראשו עמד הרב לאוואוט. ואילו חתנו, הרב ישראל לייב יאנובסקי (סבו זקנו של הרבי), ניהל במושבה, ישיבה אשר עם הזמן נתפרסמה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב יאנובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו"ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט.

כאשר עבר לכהן ברבנות בניקולייב, מילא את מקומו חתנו הרב ינובסקי. 

==רב בניקולייב ובארבעים מושבות==

בן שלושים וחמש לערך, היה הרב לאוואוט, כאשר מונה למו"צ בעיר ניקולייב, וכעשר שנים אחר כך מונה לרב העיר, ורבם של ארבעים מושבות באיזור. בכדי להבין את השתלשלות האירועים שהביאו להתמנותו כרב העיר, נחזור מעט אחורה. 

העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. 

סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות מושבות (קלוניות) יהודיות, בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת תקמ"ח, גרו בה יהודים, אולם בשנת תקצ"ד גורשו היהודים ממנה, והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו ה'מומע לאה', אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן דאג "לייבא" עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב אפרים זלמן מראזאמנע, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.

בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן לבניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא אשר החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.

לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיה. 

==פועלו למען יהודי העיר==

הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהודי ניקולייב והסביבה, בדאגו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו. 

השפעתו הכבירה, פעלה בכל האיזור, וכפי שתיאר זאת הרבי כאשר כתב את תולדות חייו: "הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצווה".

השלטונות הכירו בפועלו, והעניקו לו שני אותות כבוד של כסף ושל זהב, על כך נכתב לאחר פטירתו בעיתון 'המליץ': "האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקולוניות, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קולוניות אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע  הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד".

==נכד יורש==

טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב מאיר שלמה (בן בתו מרת ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן [מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד].

הרב מאיר שלמה הצטיין בידיעותיו בנגלה ובחסידות, היה ידוע כאוהב שלום ובורח מן הכבוד. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.

הרב אברהם דוד לאוואוט נפטר ונקבר ביום ב', י"ח אדר תר"נ, לפני מאה ועשרים שנה. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.

עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' היוצא לאור, פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק".

עם פטירתו לא הותיר ירושה גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול – אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה".

==ספריו==

למרות שכתב ספרי הלכה חשובים, כנראה שכסף רב לא הרוויח מזה, ולכן לא הותיר אחריו ירושה כלשהי, מלבד הירושה הרוחנית בדמות חיבוריו המפארים את בתיהם של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בכלל, וחסידי חב"ד בפרט. הרב לאוואוט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים בענייני מנהגי היום יום, לצד הלכות גיטין ואחרים. ספריו מוזכרים בספרי הלכה רבים, ודבריו ב'שער הכולל' הפכו לדרך חיים אצל חסידי חב"ד וכפי שהתבטא הרבי, בשיחת שבת פרשת תשא תשל"ה:

"בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של הרב נאה – פסקי הסידור וכו".

'קב נקי' - הודפס בהוראת אדמו"ר הריי"צ

להלן כמה נקודות מעניינות על חיבוריו המרכזיים של הרב לאוואוט. 

קב נקי. כרבה של ניקולייב, עסק גם בכתיבת גיטין, ובמשך השנים חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר נתינת הגט, עד אשר החל בכתיבת ספר העוסק בהלכות גיטין. ולכך יש להקדים, כי הוא עצמו הקפיד לצום ביום כתיבת הגט.

בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, וההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. פלפולים רבים נכתבו אודות כתיבת השמות בגט, והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים בנוגע לשמות המצויים בימינו. הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ועד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה. 

את פענוח השם המיוחד, "קב נקי", מסביר הרב לאוואוט בהקדמה לספר, כי שם הספר עולה בגימטריה רס"ב וכך גם שמו "אברהם דוד" עולה לסך הזה. גם "גטין" שווה לע"ב ועולה לשם אביו "יהודה ליב" (ומי שירצה דווקא לחשב את הגימטריא בעברית תיקנית, גם יצליח – גיטין ויהודה לייב שניהם משתווים לסך פ"ב).

הספר נדפס לראשונה בוורשה בשנת תרכ"ח ועליו הסכמות רבנים וגאונים מפורסמים ובהם: הרב רבי ברוך שלום בנו בכורו של אדמו"ר ה'צמח צדק', (ולימים צאצאי המחבר והמסכים התחתנו – הלא הם הרב לוי יצחק והרבנית חנה הורי הרבי). הרב"ש מספר בהסכמתו כי עבר דרך ניקולייב, והרב לאוואוט הראה לו את חיבור: "ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה".

הרב יוסף תומרקין רבה של קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד בדור ההוא, כותב בהסכמתו, כי עד עתה היו עורכי הגיטין כמגששים באפילה, בגלל שינויי דינים, וספיקות בנוגע לכתיבת שמות, וכעת יצא ספר אשר יפתור את השאלות.

עוד נתנו הסכמות: הרב דובערוש מייזליש רבה של וורשה, הרב יוסף שאול נתנזון רבה של לבוב ובמהדורות הבאות נוספו עוד הסכמות של גדולי הרבנים העוסקים בהלכה למעשה.

הביקוש לספר היה גדול, ואשר על כן הודפס במשך השנים הבאות בשלוש מהדורות, וכל העותקים אזלו עד מהרה. זמן קצר לפני הסתלקותו, הודיע אדמו"ר הריי"צ להנהלת קה"ת, כי כדאי להדפיס את הספר שאזל מהשוק כבר כמה שנים קודם. הרבי ראה זאת כצוואה, והחל להכין את הספר לדפוס עוד בשנת האבלות של אדמו"ר הריי"צ. תוך כדי הכנה, הוסיף לספר תוספות חשובות, מפתחות, וגם את תולדות המחבר. 

הספר יצא לאור כמה ימים לפני י' שבט תשי"א, וגם מהדורה זו אזלה מהשוק, ומאז הודפס הספר בעוד כמה מהדורות.

==כל תלמיד ינהג כרבו==

נתיב החיים. סידור אדמו"ר הזקן הודפס בתוספת פסקי "דרך החיים" של הגאון רבי יעקב מליסא. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא לא תואמים לפסקי אדמוה"ז, והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.

מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים. 

==גאונות וסבלנות==

בית אהרן והוספות. אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו. 

הספר אשר הודפס בשנת תרמ"א, מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:

* 'תולדות אהרן' – המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא.

* 'עיני אברהם' – הכולל מראי מקומות למדרש רבה.

* 'פתח עיניים' – מראי מקומות לזוהר. 

* 'תולדות יעקב' – מראי מקומות לירושלמי. 

* 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.

מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז"ל ומפרשי התורה.

ספר מצויין, אלא מאי? עברו שנים, וסדר העמודים בספרים רבים השתנו, ומעתה ואילך, התקשו הלומדים למצוא את מבוקשם על פי הספר הזה. הרב לאוואוט, בגאונות וסבלנות שאין כדוגמתה, סידר מחדש את מראי המקומות, וגם צירף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי"ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש"ס ופוסקים. וגם הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי!

כאשר הספר היה בהכנה, כבר כתב לו אדמו"ר המהר"ש דברי הסכמה, ברכה ועידוד:

"כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי נדר אקבל איה"ש [אם ירצה השם] ספר הנ"ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה".

בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי כסף גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קנייבסקי מהעיר קולומיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה. מאז הספר יצא בכמה וכמה מהדורות, ונהנים ממנו תלמידי חכמים המבקשים לדעת מראי מקומות לפסוקי תנ"ך.

==סידר סידור מחדש==

סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.  

בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" – ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפלה, ו"שערי תפילה" – ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו. 

עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו אדמו"ר הרש"ב לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור".

בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס בוילנא נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא סידור תורה אור חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת תשמ"ז נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו – הרבי.

==הודפס אחר פטירתו==

שער הכולל. חנוכה תר"ן, כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את חיבורו 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס.

מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע אדמו"ר הזקן שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר"י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו"ר הזקן.

בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. אדמו"ר הרש"ב שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור.

בשנים הבאות הודפס חיבורו יחד עם סידור תורה אור, אשר הודפס כאמור במהדורות רבות.

==הודפס מכתב יד==

פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך. מלבד כל מה שהדפיס וסיים להכין לדפוס, היה לו עוד חיבור בכתב יד והוא פסקי ה'פרי מגדים' (מגדולי הפרשנים של השולחן ערוך), מסודרים לפי סדר א-ב. לא נלאה בפרטי העריכה, אבל הרב לאוואוט כפי שכבר נכתב כאן, היה בעל סבלנות אדירה, וגאונות כבירה. את הספר המורכב הזה, כתב שלוש פעמים, בכל פעם באופן אחר לחלוטין!
בהוראת הרבי, פוענח הכתב יד, והודפס כספר בשנת תשמ"ה, לספר צורף חיבור נוסף והוא הערות שנמצאו כתובות בכתב ידו של הרב לאוואוט על השולחן ערוך הפרטי שלו, הנמצא בספרית אגו"ח ב-‏770. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. 

הספר המאוחד נקרא: פסקי פרי מגדים, הערות לשולחן ערוך.