עריכת הדף "חיילי בית דוד (מושג)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג "חיילי בית דוד"|אחר='ועד חיילי בית דוד'|ראו='[[ועד חיילי בית דוד 770]]'}}
'''"חיילי בית דוד"''' הוא הכינוי שניתן לתלמידי ה[[תמימים]], על ידי [[הרבי הרש"ב]] נשמתו עדן, מייסד ישיבת '''"[[תומכי תמימים]]"'''.

הכינוי ניתן על-יסוד מאמר חז"ל "[[כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו]]". אדמו"ר הרש"ב הסביר כי על תלמידי התמימים, לכתוב גט כריתות - להתנתק לגמרי, מ"אשתו" - ענייני העולם.

ב[[שיחה]] שנשא הרבי הרש"ב ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], במלאות שלוש שנים להתייסדות "[[תומכי תמימים]]", הטיל הרבי על התמימים תפקידים יסודיים וחשובים, המתחלקים באופן כללי לשני חלקים הנפרשים על פני שתי תקופות. הרבי הרש"ב הביא על שני החלקים את הפסוק "אשר חרפו אויביך השם, אשר חרפו עקבות משיחך": בתחילה, יהיה על תלמידי התמימים להילחם באלו "אשר חרפו אויביך השם" - המשכילים הכופרים בתורת השם, האוייבים הגלויים של היהדות הנאמנה. ואילו בדור לאחר מכן, יהיה על תלמידי התמימים לשום מלחמתם באלו "אשר חרפו עקבות משיחך". אלו, אמר הרבי, גרועים מהקודמים, שכן יהיו הם יראי אלוקים, ואילו לפועל יחרפו את עקבות משיחך - יהרסו את האמונה התמימה והאמיתית בביאת ה[[משיח]], בעיקר בשל חזותם החיצונית.

במלחמה זו מכונים התמימים "חיילי בית דוד" העומדים בפרץ להילחם את מלחמת ה', ומול שני "אויבים" אלו יהיה על התמימים להילחם, ואת הכוח והעוז לעמוד מולם יישאבו התמימים מלימוד התורה בצורה הנהוגה ב"תומכי תמימים", בה לימוד התורה הופך לחלק בלתי נפרד מה"[[תמים]]", וכך יכול הוא לעמוד איתן מול כל הרוחות שבעולם.

בדורנו זה, [[דור השביעי]], גילה [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], כי שיחה זו של הרבי הרש"ב, היתה "מאמר נבואה", שכן כבר אז חזה הרבי הרש"ב את המלחמה נטולת הפשרות שיערכו תלמידיו ותלמידי תלמידיו, התמימים "חיילי בית דוד", הן במשכילים האפיקורסים, והן ב"ציונים" הדוגלים בשיטה המעוותת של "[[אתחלתא דגאולה]]", ובכך מערערים את האמונה הפשוטה בביאת המשיח, והופכים להיות "מחרפי עקבות משיחך".

הכינוי "חיילי בית דוד" דבק בכלל חסידי [[חב"ד]] בעולם כולו. רצף המילים "חיילי בית דוד" יוצר ב[[השגחה פרטית]] את ראשי-התיבות "חב"ד" (לבד מראשי התיבות הידועים - חכמה, בינה ודעת). 


[[קטגוריה:מושגים כלליים]]