עריכת הדף "יוסף בורג"

[[קובץ:בורג.jpg|ממוזער|יוסף בורג]]
מר '''יוסף בורג''' ([[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] (31 בינואר 1909) – [[ה' חשוון]] [[תש"ס]] (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת, וכיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. ממנהיגי מפלגת [[המפד"ל]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' בשבט]] [[תרס"ט]] ב[[גרמניה]] לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים [[תרפ"ח]] - [[תרצ"א]] בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת [[תרצ"ט]] הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. התחתן בשנת [[תרצ"ג]] עם רבקה סלונים.

עם הקמת [[מדינת ישראל]] שימש כחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. בשנת [[תש"ל]] מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, בשל פטירת היו"ר הקודם [[משה שפירא]]. בשנת [[תשמ"ו]] התפטר מהכנסת.

נפטר ב[[ה' חשוון]] [[תש"ס]].

==קשריו עם חב"ד==
נפגש עם [[הרבי]] לראשונה ב[[פריז]] בעת [[ביקור הרבי בפריז|ביקורו של הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]]{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6483 הרבי כותב ליוסף בורג] {{שטורעם}}}}.

נפגש פעמים רבות עם [[הרבי]] בעת כהונתו כשר הפנים. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על מכתבו של הרבי שבו הוא קורא להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", זאת מכיוון שחסידי חב"ד מפרשים זאת על [[אגודת ישראל]] או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי בתגובה ענה ש:"ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו"{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 283.}}.

הרבי שלח אליו מכתבים רבים בהם מעודד אותו להקים "חזית דתית"{{הערה|אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד {{הבהרה|פעמים רבות או אחת?}}.}}.

בשנת [[תשי"ח]] הוזמן להתוועדות [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. במקום היה דחיפות גדולות, ובורג פנה ליו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סירב. בורג נעלב מכך ואיים שלא ישתתף יותר יותר בהתוועדויות של חב"ד. כאשר שמע על כך הרבי, שלח לו מכתב התנצלות על התקרית{{הערה|אגרות קודש, ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.}}.

בשנת [[תשי"ח]] כאשר הועלה לראשונה שאלת "[[מיהו יהודי]]" התפטר מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת [[תש"ל]] בעת מאבקו של [[הרבי]] על חוק [[מיהו יהודי]], פנה הרבי אליו שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אולם אף על פי כן הוא צידד נגד הוראת [[הרבי]] והצביע בעד החוק.

===לאחר התנהלותו בפרשיית 'מיהו יהודי'===
בחודש [[סיון]] [[תשל"א]] נכנס בורג יחד עם אשתו לרבי ליחידות. ביחידות דיבר איתו הרבי בחריפות והיא נמשכה למשך חצי שעה. מעבר לדלת שמעו הנוכחים כמה מדברי הרבי: 
הרבי אמר לו משהו והוא הכחיש ואז אמר לו הרבי מה הוא מכחיש פה בחדר דבר שכל העיתונים כתבו על זה, שייצא לחוץ ויכחיש. כמו כן הוא אמר לרבי משהו והרבי אמר לו שאם שר הפנים אומר כך הרי שר הפנים שקרן{{הערה|תשורה עמאר ט"ו סיון תשנ"ח ע' 29}}. כנראה שבהזדמנות זו נתבקש המזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ע"י הרבי שיבטיח שאיש לא יפגע בו כל זמן בואו וצאתו מ770{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.

קודם נסיעת ר' [[שניאור זלמן שמרלינג]] לרבי לחודש [[תשרי]] [[תשל"ד]] ביקש מממנו בורג שישאל את הרבי מדוע הוא כל כך ברוגז עליו עד כדי כך שאינו מקבלו ל[[יחידות]]. שמרלינג שלא רצה לשאול זאת סתם ישירות הגיש לרבי בעת היחידות פ"נ עם שמות כל משפחתו של בורג בהשמטת שמו. מיד הרבי הגיב שחסר, ושמרלינג ענה שבכוונה לא כתב מפני שהשם החסר, יוסף בורג, אמר לו שהרבי ברוגז עליו וביקש לשאול מדוע. למשמע הדברים קם הרבי מכיסאו כשפניו מאדימות ושאל שלוש פעמים בצער בעודו פושט את ידיו לצדדים: "אני ברוגז על יהודי?!{{הערה|במקור באידיש: "איך בין ברוגז אף א איד?!"}}, והוסיף: "רק כואב לי שהוא יכול לעשות בזה ואינו עושה"{{הערה|'לקט סיפורים אודות נשיא דורנו כ"ק אדמו"ר שסופרו בישיבת בין הזמנים "צעירי ליובאוויטש" - י"א ניסן תשס"ג}}.    

בשנת [[תשל"ו]] בעת [[מבצע אנטבה]] צידד בעד שחרור מחבלים תמורת החטופים, הרבי בשיחה שנשא לאחר המבצע (ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ו]]) דיבר נגדו ואמר{{הערה|[https://chabad.info/magazine/497418/ מבצע אנטבה] ב{{אינפו}}}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה…

48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בדיוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…|מקור=שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו}}

בהזדמנות כאשר הגיע לכנס בחירות, הגיעו מספר חסידי חב"ד למקום והכפישו את שמו בשל פעולותיו בנושא [[מיהו יהודי]]. כשיספרו על כך לרבי, אמר הרבי שהוא אינו מרוצה מכך{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 "המדינה היא עניין פרקטי"] ב{{שטורעם}}.}}.

==משפחתו==
אשתו, רבקה הייתה ביתו של [[יעקב יוסף סלונים]] מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]], אחיה היה [[אליעזר דן סלונים]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]